כל הורה עושה דברים קצת אחרת, וההבדלים הם בדרך כלל משהו שצריך לחגוג בו. אבל לפעמים … לא כל כך. חלק מההורים לא מפסיקים לצוד את ילדיהם, אך אפילו קהילת ציידני האישה הניו זילנדית לא נמצאת על הסיפון עם האב הזה שפרסם תמונה של בתו אוכלת לב איילים לאחר הריגתה הראשונה, כך לפי BuzzFeed. ג'וני יואיל שיתף בגאווה את תמונתו של "נסיכת הנינג'ה הוורודה הקטנה" שלו, נגסה ב"לב הרוטט החם "של החיה לאחר שירה בה בחווה של חבר, והתגובות פוצצו.
"אף ילד נורמלי לא רוצה לעשות משהו כזה", פירסם משתמש בפייסבוק. היו שהעריכו כי קלואי בת ה -8 היא "מרושעת" או "פסיכופת" באכילת האיבר, בעוד שאחרים שיערו כי אביה אילץ אותה לעשות זאת. "טוב לך שלקחת אותה בציד, שנתת לה להשתמש ברובה", התחילה תגובה אחת. אבל הוא לא הסכים לעודד את הילד לאכול את האיבר ואמר שזה "הרס את כל העבודה הטובה שעשית כאבא ומורה." יואיל אמר ל- BuzzFeed שהוא לוקח את בתו בציד מאז שהיא הייתה תינוקת (ויש לו התמונות לגבות את זה), ואמר שהוא הופתע מהתגובה השלילית. לחץ דרך BuzzFeed אם אתה מעוניין; אני אפרסם כאן תמונות של איילים נעימים.
יואיל טען כי אכילת הלב היא מסורת, "משהו שחלק מהציידים עושים בהריגה הראשונה", אך לא מספק שום דבר לגיבוי זה. גם אם יש לו מורשת מאורית מסוימת, לאכול את לבו של האויב יש שורשים בקניבליזם, לא לירות באייל שבוי באקדח. למעשה, איילים אינם ילידי ניו זילנד; הם הוצגו שם רק לפני כמאה שנה. האם ייל מלמד את בתו לכבד את אבותיה הקניבלים, או שזה סתם משהו שהסבא של סבא שלו עשה? כך או כך, זה 2016, צבי הם לא "אויב" של אף אחד, ויש לנו תנורים עכשיו. (כמו כן, אם ליולי אין מורשת מאורית, שיתוף פעולה עם המסורות של תרבות אחרת אינו פשוט ראוי.)
מלבד הסיבות האתיות שבגללן לא לגרום לילדה קטנה לפטר את האיבר הגולמי של צבי (אשר, ילד, יכולתי להמשיך כל היום), ברור שזה פשוט לא בטוח. על פי נתוני המכונים הלאומיים לבריאות, היפנים צורכים לעתים קרובות בשר צבי גולמי, ומחקר אפידמיולוגי משנת 2004 מצא כי הנוהג מציב את הצרכנים בסיכון להעברת מזון הנגיף הפטיטיס E במזון. ולפי מחלקת הבריאות באילינוי, משחק בר גולמי יכול לשאת E.coli, סלמונלה, ברוסלוזיס, שחפת וטפילים שונים. אפשר היה לחשוב שלא אצטרך מקורות שיתמכו בהצהרה "אל תאכלו איברים גולמיים", אבל הנה. פשוט … פשוט לא.
