אני לא ממש מאמין שאני מקליד את זה, אבל לפי הטלגרף, דונלד טראמפ היה מועמד לפרס נובל לשלום. המועמדות נעשו בעילום שם, אך לפי הסברה, הוא מקורן בפוליטיקאי רפובליקני, שלפי הדיווחים פרסם את שמו של טראמפ רגע לפני המועד האחרון ביום שני. על פי האינדיפנדנט, המועמדות צוינו, "שלום נמרץ באמצעות אידיאולוגיית חוזק, המשמש כלי נשק איום של הרתעה כנגד האיסלאם הקיצוני, דאעש, איראן הגרעינית וסין הקומוניסטית", כסיבה שבגללה הוא ראוי להיחשב לפרס. אולם החדשות על המועמדות לרוב רק מרמזות על כך שהאדם האנונימי לא בדיוק מבין על מה מדובר בפרס נובל לשלום.
כמובן שהתכניות המוצעות של דונלד טראמפ רחוקות מלהיות שלוות: הוא רוצה למנוע מכל המוסלמים להיכנס לארצות הברית, ורוצה לבנות חומה כדי להרחיק את המהגרים המקסיקנים מהארץ - אותם אנשים שהוא גם כינה פושעים שלא בהתנצלות אנסים, לפי הוושינגטון פוסט. אין לו גם שום בעיה להפיל עלבונות לכל כיוון: אצל מגישת החדשות של פוקס, מגין קלי, הכתב הנכה סרג 'קובאלסקי, רוזי אודונל וכל מדינת איווה, רק אם נזכיר כמה. (ובל נשכח את הזמן בו השווה בין המועמד הרפובליקני לנשיאות לבין הנוירוכירורג לשעבר בן קרסון למולסטר בילדים.)
למרבה המזל, שאר המועמדים לפרס נובל לשלום הם בעלי סיכוי גדול בהרבה לזכות בפועל מאשר טראמפ. על פי הדיווח ב"אינדיפנדנט ", טראמפ עומד נגד האפיפיור פרנציסקוס, מתמודד למען ניצולי אונס של דאעש, ונותני משא ומתן לשלום בקולומביה.
אבל גם אם סיכוייו של טראמפ לזכות הם קלושים, אפילו אזכור שמו בקרב מועמדים אחרים שפעלו ברצינות למען שלום והגינות הוא מעליב. מבין כל הדברים שטראמפ הוא, שליו הוא לא בדיוק אחד מהם (זה אותו אדם שנדר "להפציץ את השוט"). וזה גם מעליב את זוכי העבר, כמו מלאלה יוספזאי, נלסון מנדלה ואלי ויזל.
אך לדברי הטלגרף, קריסטיאן ברג הרפוויקן, מנהל המכון לחקר השלום באוסלו, אמר שסביר להניח שהמינוי של טראמפ אינו אלא פעלול פרסום:
מי שהציע את זה אולי אומר זאת באמת, אבל מי שהציע את זה עשוי להבין שגם עצם המינוי של טראמפ מקבל אישור רב בפני עצמו, וכל פרסום הוא פרסום טוב.
נשמע שזו לא תהיה הפעם הראשונה שאף ציבור ציבורי שאינו שקט מועמד לפרס המוערך. על פי הדיווח ב"טלגרף ", אדולף היטלר, יוזף סטלין וולדימיר פוטין עשו את רשימת המועמדים בשנים האחרונות.
