HR 586, הידוע בכינויו "הצעת החוק האישיותית", הוא הצעת חוק פדרלית שהונהגה לאחרונה על ידי הרפובליקנים בקונגרס ומבקש, כמובא, "לספק כי חיי אדם ייחשבו כמתחילים בהפריה." הצעות חוק "אישיות" נראות לסווג מופרות. ביצים, זיגוטות, עוברים ועוברים כ"אנשים ", אשר יעניקו" להם "הגנה משפטית מלאה על פי החוקה האמריקאית, כולל, ובאופן ספציפי ביותר, את הזכות לחיים מהתעברות. אם הצעת חוק כזו הייתה עוברת, מה היה הצעת חוק אישיות עולה בארצות הברית? כדי להבין את הרעיון, אנחנו לא צריכים להסתכל רחוק יותר מאשר עלויות הפלות לא בטוחות במדינות בעולם המתפתח.
HR 586 דומה להצעות חוק אחרות של "אישיות" שהוצעו בעבר. חוק "חיים בעת ההתעברות", שהוצע בסנאט עוד בשנת 2013, וחוק קדושת חיי אדם, שהוצע בבית באותה שנה, הם שתי דוגמאות כאלה. אך לא דובר רבות על כך שנראו עלויות הגבלת הגישה - ועלויות הסיבוכים של הפלות לא בטיחותיות שנובעות מעברו. מכון גוטמכר, המתואר כ"ארגון מוביל בתחום המחקר והמדיניות המחויב לקידום זכויות וזכויות מיניות ורבייה בארצות הברית ובעולם כולו, "מכיל מידע רב אודות נראות העלויות הללו במדינות אחרות, שיכולו לצייר תמונה של סוג הכיוון בו יכולה ארצות הברית לכוון אם נאמץ מדיניות "אישיות" כזו.
על פי מחקר של מכון גוטמכר, שיעורי ההפלות בארצות הברית ירדו לרמה הנמוכה ביותר שנרשמה אי פעם. זה נהדר! המחקר מצהיר כי השימוש בשיפור אמצעי מניעה בשנים האחרונות הביא לירידה בשיעור ההריונות הבלתי מכוונים בארצות הברית. עם זאת, היא קובעת שגם גישה מוגבלת יותר יכולה הייתה להיות גורם. רחל ג'ונס, מחברת המחקר הראשית, אמרה:
הגבלות על הפלות וסגירות מרפאה גורמות כי יתכן כי מטופלים יצטרכו לנסוע מרחקים גדולים יותר לשירותי גישה. מרבית חולי ההפלות - 75% - הם בעלי הכנסה ענייה או נמוכה, וכמעט שני שלישים הם כבר הורים. זה יכול להיות קשה מאוד לארגן פסק זמן מהעבודה, ההסעות והטיפול בילדים. בעוד שרבים מוצאים דרכים לגשת לטיפול למרות המכשולים הללו, סביר להניח כי חלק מירידת ההפלות ניתן לייחס לנשים שנמנעו מהן גישה לשירותים נחוצים.
יש לכך סיבה שאם אנשים בעלי הכנסה נמוכה יותר לא יוכלו לגשת לטיפול בהפלות, יתכן שהם יצטרכו להמשיך עם הריונות לא מכוונים, ואז יתכן ויהיו זקוקים לסיוע רב יותר לטיפול בילדים הנובעים מההריונות. זה לבדו יחויב בעלויות למדינה כולה.
כשמדובר בעלויות שנגרמות על ידי הפלות לא בטוחות - הנובעות מגישה מוגבלת יותר - במערכת הבריאות, אנו יכולים למעשה לפנות למדינות אחרות שיש להן גישה מוגבלת להפלה כדי לראות כיצד המספרים עשויים להיראות. על פי המחקר של גוטמכר שנערך לאחרונה, הטיפול בסיבוכים הנובעים מהפלה לא בטוחה עולה לאפריקה ולאמריקה הלטינית 227-280 מיליון דולר בכל שנה. וכאשר לוקחים בחשבון את אזורי אסיה ופסיפיק, הפלה לא בטוחה עולה לעולם המתפתח לפחות 341 מיליון דולר. עכשיו דמיין אם הוספנו את ארצות הברית למספרים האלה.
"מכיוון שכמעט כל הפלות לא בטוחות הן תוצאה ישירה של הריונות לא רצויים, העלויות שחושבו במחקר זה נובעות מכישלון במניעתן של אותם הריונות באמצעות תכנון משפחתי או, אם זה חוקי, להפסיק אותם בבטחה, " אמר הכותב הראשי מייקל וולוף, בכיר עמית מחקר במכון גוטמכר. אז, באזורים אחרים בעולם, גישה מוגבלת לשירותי בריאות הרבייה ותכנון המשפחה והפלה מובילה ישירות להפלות לא בטוחות ולעלויות הנובעות מהן.
הפתרון? לדברי המחברים, הפלה בטוחה וגישה לשירותי בריאות למניעת הריון.
הכותבים קוראים לממשלות לקחת בחשבון את עלויות המערכת הישירות של הפלות לא בטוחות ולהשוות אותן עם העלויות הנמוכות בהרבה של אמצעים העלולים למנוע הריון לא מכוון והפלה לא בטוחה - כלומר, מתן שירותי מניעה והבטחת גישה להפלה בטוחה במקום שהוא חוקי.
הצעות חוק כמו HR 586 נראות כדי להגביל את הגישה להפלה בטוחה וחוקית. אולם ישנן עדויות המראות כי פעולה זו במקומות אחרים בעולם מביאה למתח כספי קשה על מערכות הבריאות. אם תושם כאן גישה מוגבלת יותר, ויבוצעו יותר הפלות לא חוקיות כתוצאה מכך, ארצות הברית עשויה כנראה ללכת בעקבותיה.
