יש לך אחד מאותם ימים. אני יודע. היית כאן בעבר. הילדים קמו ויבבו עוד לפני שפקחת את העיניים הבוקר ונראה שכל דבר אחרון מתפרק. לא האכלת להם ארוחת בוקר טובה. לא הוצאת אותם מהדלת בזמן. לא הגעת לפארק ולא סיימת את רשימת המטלות שלך. לא עשית הרבה דברים. עם זאת, מה שעשית זה לצעוק. אתה מתחיל להרגיש כמו ההורה הגרוע ביותר בעולם, למרות שאתה יודע שזה לא נכון. אבל אתה עדיין במצב הגרוע ביותר שלך, וזה מספיק גרוע, נכון?
כמה זמן עשית את זה לפני שהתחלת לבכות היום? 8:00 בבוקר? 09:00? לחלק מהאימהות אין התמוטטויות אלה, אתה אומר לעצמך. רוב האמהות יכלו להתמודד עם זה בסדר גמור. הייתם יכולים להצליח להתמודד עם זה בסדר גמור.
אתה תוהה מדוע הדברים הטריוויאליים ביותר דוחים אותך בכמה ימים. מדוע אינך יכול להתמודד עם הדילמות ההורות הבסיסיות ביותר? התפרצויות זעם, יבבות, אסונות קטנים - אתה יודע שכל אלה הם חלק מהתפקיד. מדוע אתה רוח על הדברים האלה כמה ימים, בעוד שבימים אחרים אתה מקשקש עד ליבך? אתה יודע איך אתה רוצה להגיב לילדיך - בטוב לב ובהבנה וברוגע. מדוע אם כן אתה ממשיך לעשות את הדבר הלא נכון? מדוע אתה עדיין צועק ומתעסק שוב ושוב?
אני לא יודע. אם הייתי יודע את התשובות לשאלות האלה לא היינו היכן שאנחנו נמצאים היום, בעובי של אחד מימי ההורות הגרועים ביותר שלך. כל מה שאני יכול לומר לך זה: זה ישתפר. אתה הולך להשתפר. אתה תמיד עושה.
אני רוצה שתאמין שהילדים יזכרו את הטוב - שהאהבה שלך אליהם תמיד תנצח בסוף. הם יסלחו לך על ימי ההורות הגרועים ביותר שלך. אתה צריך לסלוח גם לעצמך.
העובדה שאתה מרגיש כמו ההורה הגרוע ביותר בעולם כרגע? זה מבאס, אבל זה גם אומר שאכפת לך. כל העניין המכות-בעצמך? זה אומר שאתה רוצה לעשות טוב יותר. כן, אתה בהחלט יכול להשתמש בפרספקטיבה קצת יותר, אבל האמת היא שאתה מרגיש כך מכיוון שאתה רוצה להעניק לילדיך את הטוב ביותר בעצמך, ולא פחות מזה. זו הסיבה שכואב לך כל כך כשאתם מתעסקים, מכיוון שכולכם בפנים. להיות אם זה אומר לכם משהו.
זה אומר שאתה אוהב את הילדים שלך. זה אומר שאתה רוצה שהם ירגישו בטוחים ובטוחים. אתה רוצה שיהיה להם כל הזדמנות, ירגישו נתמכים בכל סיבוב. אתה רוצה שיידעו כמה הם אהובים - תמיד. אבל אז אתה צועק או מתנער מהם בזמן שאתה עובד או מתחיל להיות חסר סבלנות כשהם צריכים אותך ואתה תוהה אם הם יזכרו עוד רגעים טובים או רעים.
אני רוצה שתאמין שהילדים יזכרו את הטוב - שהאהבה שלך אליהם תמיד תנצח בסוף. הם יסלחו לך על ימי ההורות הגרועים ביותר שלך. אתה צריך לסלוח גם לעצמך.
התחושה הזו שיש לך כרגע? ההרגשה שאתה ההורה הגרוע ביותר אי פעם, שאתה מפרגן לילדים שלך לנצח, שלעולם לא תספיק? לכל אמא יש הרגשה זו. כל אמא נופלת מהציפיות שלה. כל אמא הייתה במקום שאתה נמצאת, ממש כאן, ברגע זה, ביום ההורות הגרוע ביותר שלך.
אני יודע שיש לך בראש את הרעיון הזה שיש אמהות אחרות בחוץ שיש להן הכל יחד, שאין להן ימים רעים כמו שלך. או גרוע מכך, אתה יודע שאין אמהות שיש להן הכל יחד, אבל כולן יחד יותר מכם. יש אמהות שלא צועקות. יש אמהות ששומרות על ניקיון בתיהן. יש אמהות שעושות מלאכה באופן קבוע. יש אימהות שמוצאות זמן להתאמן בכל יום, שמביאות את הילדים שלהן לאכול אוכל ביתי, שילדיהן ישנים כל הלילה ולא רואים כל כך הרבה טלוויזיה. יש אמהות שהיו מטפלות ביום כמו שלך בקלות.
זה הכל נכון. אבל התחושה הזו שיש לך כרגע? ההרגשה שאתה ההורה הגרוע ביותר אי פעם, שאתה מפרגן לילדים שלך לנצח, שלעולם לא תספיק? לכל אמא יש הרגשה זו. כל אמא נופלת מהציפיות שלה. כל אמא הייתה במקום שאתה נמצאת, ממש כאן, ברגע זה, ביום ההורות הגרוע ביותר שלך.
אני יודע שזה מרגיש שאתה נכשל, אבל אתה לא. אני יודע שזה מרגיש שאתה לא יכול לחזור אחורה, אבל כן. כמו שאתה מרגיש כרגע? זו לא המציאות. המציאות היא שאתה הולך להתאמץ יותר מחר, ולמחרת, ובפעם הבאה שהילדים ישגעו אותך במקום לוותר. אתה ממשיך לעשות את העבודה הקשה של ההורות, גם כשאתה יודע שיהיו עוד ימים כאלה. אתה ממשיך להראות לילדיך שהאהבה שלך אליהם עמוקה יותר מהרצון שלך להיות מושלם. אני צריך שתבטח בכך שדי לעשות את הדברים האלה - שתמיד יספיק לילדים שלך.
גם כשזה מרגיש בלתי אפשרי, תתמיד. אתה תחזור. אני יודע כי צפיתי בך עושה זאת פעם אחר פעם. זה לא כישלון. זה כוח. אני יודע שזה אולי לא מרגיש ככה היום, אבל מחר תקום.
