המתח בין ישראל לפלסטין נמשך כבר עשרות שנים. מחלוקות על אדמות וגבולות, אילו אזורים שייכים לאיזו מדינה, היו בלב הסכסוך מאז תחילת דרכו. אחד המקומות השנויים במחלוקת ביותר הם ההתנחלויות בגדה המערבית, המקושרות בכבישים בשליטת ישראל. המפה האחרונה של ההתנחלויות בישראל ובגדה המערבית גרמה להחזרת המחלוקת בין ממשלת ישראל לאנשי פלסטין, במיוחד מכיוון שישראל לגליזציה רטרואקטיבית של רבים מהמאחזים הלא-חוקיים שנבנו על אדמות פלסטינים באוגוסט.
על פי הדיווח ב"ניו יורק טיימס ", הצעד נתפס בעיני רבים מהקהילה הבינלאומית כדרך אפשרית עבור ישראל לשנות את מפת הגדה המערבית, הנמצאת בשליטה ישראלית כבר יותר מארבעים שנה, הרחק מאדמה פלסטינית ובחזרה לישראל. 100 המאחזים המדוברים נחשבים למאחזים "פיראטיים", שהוקמו ללא אישור ממשלתי אך עם זאת נסבלים על ידי ממשלת ישראל בכל זאת, על פי הניו יורק טיימס. הלגליזציה של המאחזים הללו נתפסה כראיה לכך שישראל מתקדמת בתוכניותיה להקמת מדינה פלסטינית; ביולי דווח שפרסמה רביעיית המזרח התיכון (מורכבת ממעבדי שלום מארצות הברית, האיחוד האירופי, רוסיה והאו"ם) סיכמו כי היו סוגיות חמורות המתקדמות למטרה של "שתי המדינות החיים בצד צד בשלום ובביטחון ":
- המשך האלימות, פיגועי טרור נגד אזרחים והסתה לאלימות מחמירים מאוד את חוסר האמון והם אינם עולים בקנה אחד עם החלטה שלווה;
- המדיניות המתמשכת של בנייה והתפשטות של התנחלויות, ייעוד קרקעות לשימוש ישראלי בלעדי ושלילת פיתוח פלסטיני מכרסמת בהתמדה בכדאיות פיתרון שתי המדינות; ו
- ההתבססות של הנשק הבלתי-חוקי והפעילות המיליטנטית, היעדר המשך של אחדות פלסטינית, והמצב ההומניטרי הקשה בעזה מזינים את חוסר היציבות ומכשילים בסופו של דבר את המאמצים להשיג פיתרון מוסכם.
בעוד שראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, וגם הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס אמרו כי הם תומכים במטרה של פיתרון של שתי מדינות, הריסתה הממשמשת ובאה של המאחז הלא-חוקי בעמונה, שמכילה 42 משפחות יהודיות אורתודוכסיות, עוררה מהומה. על פי הדיווח ב"טורונטו סטאר ", בית המשפט העליון בישראל מצא בשנת 2014 כי ההתנחלות עמונה נבנתה על אדמות פלסטיניות ולכן אינה חוקית, אולם פוליטיקאים ישראלים שמרנים דוחפים לאחור נגד זעקה בינלאומית בנושא ההתנחלות. ממשלת ישראל תכננה להעתיק את תושבי עמונה שבנו, על פי הדיווחים, את בתיהם על אדמות פלסטיניות בבעלות פרטית. לרוע המזל, האזור המיועד להעתקה נמצא גם על אדמות פלסטיניות. בעוד שההריסה נקבעה בתחילה ל 25- בדצמבר, בית המשפט העליון הישראלי עיכב אותה עד 8 בפברואר כדי לתת לממשלה יותר זמן למצוא אזור מקובל לעבור דירה.
השטח שנטען על ידי המתנחלים נטען כקרקעות "נפקדות" על ידי ממשלת ישראל, על פי אחד העותרים המקוריים לבית המשפט העליון, עטאללה עבד אל חאפז חאמד. הוא אמר לניו יורק טיימס:
מתנחלים מתגוררים כעת באדמות שלי שלטענתם היו אדמות נפקדות, וכעת ממשלתם מאלצת אותם. האדמות שאליהן הסכימו לעבור אינן קרקעות נפקדות אלא הן בבעלות תושבי הכפר שלי.
ממשל אובמה גינה את תוכניות היישוב מחדש של ממשלת ישראל. זה די ברור שהממשל הבא לא ירגיש באותה צורה, כך שהמצב יכול להתפתח מדאיג את הקהילות לא רק בשטחים השנויים במחלוקת, אלא ברחבי העולם.
