כל אמא שתחזור על עצמה 10 פעמים לפני ארוחת הבוקר תבין את המאבק להביא ילד קטן - במיוחד ילד צעיר יותר - להקשיב. לפעמים יש פשוט יותר מדי תחרות: ישנוניות, רעב, התרגשות לקראת חופשת הקיץ (כן!), מה אח אחלה, מה יש בטלוויזיה, או משיכת חלום בהקיץ ממש מעניינת יכולה להיות קשה לכל ילד להתגבר עליו. אבל יש חדשות טובות לאמהות בכל מקום: החוקרים גילו כי לקול של אם יש השפעות ברמה התאית על המוח של ילדה, פשוטו כמשמעו להאיר אותה באופן שאיש אינו יכול. וכוח הקשר הזה, על פי חוקרי אוניברסיטת סטנפורד, יכול למעשה לחזות עד כמה ילדה לומד לתקשר עם אחרים.
על פי פרסום החדשות, המחקר התמקד ב -24 משתתפים בילדים שנמצאים בגילאים 7 עד 12 עם מנת משכל (IQ) מעל 80 וללא הפרעות התפתחותיות. אמותיהם הביולוגיות תועדו ואמרו שלוש מילים לא-רגישות, אותם שמעו הילדים במהלך סריקת MRI.
גם כאשר החוקרים שיחקו קליפים שאורכם פחות משנייה, הילדים זיהו נכון את קולות אמם, על פי השחרור, והסריקות הראו כי קולות אמם - ורק קולות אמם - עסקו באזורים במוח הקשורים עיבוד מידע שמיעתי, רגשי ומתגמל.
הרעיון שתינוקות וילדים משתמשים כל הזמן במידע של מבוגרים כדי להבין את העולם אינו דבר חדש. מחקר מאוניברסיטת וושינגטון שפורסם באביב הנוכחי הראה כי תינוקות משתמשים ברמזים רגשיים ובשפת גוף של מבוגרים בכדי לפסוק אם ישחקו איתם או לא. ומחקר נפרד מאותו מכון מצא שילדים צעירים משתמשים במוזיקה בכדי ללמוד מיומנויות שפה, מיישמים את הדפוסים והטונים הקצביים שלה על עבודת הפירוק והחיקוי של דפוסי הדיבור של מבוגרים.
אולם המחקר של סטנפורד, שיפורסם בכתב העת Proceedings of the National Academy of Sciences, הוא הפעם הראשונה בה החוקרים בדקו את הקשר הביולוגי הפוטנציאלי בין קול האם ליכולתו של הילד לקחת מידע חברתי. בהצהרה שפורסמה באינטרנט, המדריך לפסיכיאטריה של סטנפורד וכותב המחקר הראשי של המחקר, ד"ר דניאל אברמס, אמר כי למרות שהעדפת התינוקות את קולה של אמם תועדה היטב, מעט ידוע על כוחו או ההשלכה של הקשר הזה:
רבים מהתהליכים החברתיים, השפתיים והרגשיים שלנו נלמדים על ידי האזנה לקולה של אמנו. אך באופן מפתיע מעט ידוע על האופן בו המוח מתארגן סביב מקור הצליל החשוב מאוד הזה. לא הבנו שלקול של אם תהיה גישה כה מהירה לכל כך הרבה מערכות מוח שונות.
בהצהרה רשמית מבית הספר לרפואה באוניברסיטת סטנפורד, הוסיף פרופסור וסופר שותף למחקר, ויקטור מנון, דוקטורט כי לתגלית יכולה להיות השלכה משמעותית על האופן בו מדענים ניגשים ליקויים בתקשורת חברתית כולל אוטיזם. הוא וצוותו מתכננים להשתמש במחקר סטנפורד כתבנית לעיצוב מחקר חדש המתמקד במיוחד בילדים עם אוטיזם. "קול הוא אחד הרמזים החשובים ביותר לתקשורת חברתית", אמר מנון. "מרגש לראות שההדהד של קולה של האם של אחד ממשיך להתקיים בכל כך הרבה מערכות מוח."
