תוכן עניינים:
- 1. "זה לא יותר מדי אוכל. זה מה שאימנו כל חיינו." - 'בנות גילמור'
- 3. "מה בטטה מתלבשת למיטה? המטפלות שלה." - דניס סלבינו
- 4. "תנשק את הגליבלים שלי! הגיע זמן חג ההודיה." - רוברט שרייב
- 5. "אני צריך שתאכל סלעים." - 'טורקיה הולו' של ג'ים הנסון
- 7. "נכנסתי כמו כדור פרפר." - (לא) מיילי סיירוס
- 9. "אכל אותי!" - 'ערכי משפחה של Addams'
חג ההודיה מתקרב במהירות, וזה אומר דבר אחד: עדכוני המדיה החברתית שלך עומדים להתפוצץ עם תמונות של ארוחות חג מושלמות. תמונות של הגדרות שולחן אלגנטיות, תרנגולי הודו עסיסיים ומשפחות חייכניות יהיו בכל מקום. בינתיים השולחן שלך ערום עם שטרות, והצלחת איכשהו להבעיר פחית רוטב חמוציות. בזמנים כאלה, מרענן לבדוק את רעיונות הכיתוב בפייסבוק של חג ההודיה המצחיקים שמדגישים את הצד האמיתי של החג. במציאות, הרבה אנשים חווים לפחות מעט כאוס חג לצד הודו ורוטב.
ברצינות: חגים כמו חג ההודיה תמיד היו מעט מלחיצים, אבל הציפיות נשרשות דרך הגג כאשר המדיה החברתית נכנסת לתמונה. מה שהיה פעם איסוף בונקרים נעים (או לפעמים סטרייט זקוף) של חברים ומשפחה, בעצם הפך ליצירת אומנות מיצג עבור כמה ממלכות המדיה החברתית. כל כך הרבה אנשים מנסים להראות שלשולחן שלהם יש את האוכל הכי טוב, את החברה הכי טובה ואת הקישוטים הכי מושלמים מסביב. היית נשבע שהם צילמו את הפירה באור טבעת.
אני בטוח שהרבה אנשים משתתפים במפגשים כמו אלה, אבל חגיגות ההודיה בחלקי בעולם תמיד היו קצת פחות ממושלמים. אנו עוקבים אחר מתכונים שנמסרו במשך דורות ללא סיבה נראית לעין, ורובם עשויים עם מרכיבים מפוקפקים. לדוגמא, חצאי אגס משומרים עם מיונז ועליהם גבינה משוחים מקופסת סודה. יש עוד מנה שמשלבת מרשמלו, שוט מגניב ואננס משומר שיש לנו את העצב לקרוא לו "סלט". ואז יש את התאבון המהודר של סלרי חתוך עם גבינת פימנטו. האם המתכונים האלה היו תוצאה של מנות בזמן מלחמה או אופנת אוכל משונה משנות החמישים? אני לא יודע ולא מבין. העניין הוא: לא הארוחה המשפחתית של כולם היא אירוע מבוים מושלם וזה בסדר.
לכן חשוב לקחת צעד אחורה ולהרהר בנוגע לחג ומה המשמעות שלכם במיוחד. אז מה אם הפשטידות קצת נשרפות, או שהשיחה נהיית סופר מהירה פוליטית? זה בסדר. על ידי שאיבת השראה מעדכוני Facebook בפועל ומרגעים ציטוטיים מהסיפורת, פוסטים בפייסבוק של החג שלך יכולים להיות הכי אדמתיים והומוריסטיים מכולם. ברצינות: כולם זקוקים לצחוק בעונה זו של השנה.
1. "זה לא יותר מדי אוכל. זה מה שאימנו כל חיינו." - 'בנות גילמור'
אפילו הטבחים הטובים ביותר נרתעים מעט מההודיה. בעיקרו של דבר, כולם ישכחו את הגביות בתוך הציפור לפחות פעם אחת. זו טקס מעבר של חג … נכון? אם אתה חווה חג ההודיה נכשל בחצי טוב כמו זה, אל תהסס לרגע לשתף אותו עם חבריך FB.
3. "מה בטטה מתלבשת למיטה? המטפלות שלה." - דניס סלבינו
אני כל כך כאן לבדיחות חג. האם זה באמת חג ההודיה אם מישהו לא עושה תריסר משחקי אוכל? צאי עם הבדיחה הכי מטורפת שלך והגדר אותה כסטטוס שלך.
4. "תנשק את הגליבלים שלי! הגיע זמן חג ההודיה." - רוברט שרייב
רוברט שרייב / פייסבוקאיך עברתי את החיים בלי שמעתי מעולם את הביטוי המענג הזה? השנה כל מי שלא אוהב את הבישול שלי יכול לנשק את הגבליות שלי.
5. "אני צריך שתאכל סלעים." - 'טורקיה הולו' של ג'ים הנסון
סיפור אמיתי: כששמעתי לראשונה על צמרמורת, חשבתי שזו איזו מנה מפוארת להפליא. במציאות, זה פשוט הרבה בשר, שבו תרנגולת נמצאת בתוך ברווז הודו. אם יתמזל מזלך שיש לך אחת כזו - או כל מנה מגוחכת אחרת - בכינוס שלך, ציין את זה למשפחת הפייסבוק שלך.
7. "נכנסתי כמו כדור פרפר." - (לא) מיילי סיירוס
בריאן בוליטון / פייסבוקאפשר היה לחשוב שהייתי מספיק בוגרת כדי להכיר ב"ספיטוקוקינג "כמונח קולינרי, אבל הקריאה בו תמיד גורמת לי להתפוצץ. פרסום משהו על spatchcocking בטוח יצחיק (ממני לפחות).
9. "אכל אותי!" - 'ערכי משפחה של Addams'
רובין גולדמן / פייסבוקלמען האמת, אני לא מחשיב את זה ככישלון חג ההודיה בכלל. זה גאון.
בדוק את סדרת הווידיאו החדשה של רומפר, יומני דולה של רומפר :
צפו בפרקים מלאים של יומני דולה של רומפר בפייסבוק צפו.