תוכן עניינים:
כמה דברים בחיי היו מדהימים יותר, סוריאליסטיים ומטרידים מאשר לראות את התינוק שלי נכנס לעולם הזה. למעשה קשה לעזאזל לתאר איך זה לצפות בכתר התינוק שלך. הרגשתי קצת לחץ, כמו שהייתי צריך לקחת שיחה מסיבית, שזה בערך הפעם שהמיילדת שלי הזמינה אותי להציץ ולראות אם אוכל להתחיל לדחוף. היא גלגלה במראה ענקית וזוויתה כך שאוכל לראות את הפות הנפוחות הקומית שלי. שכבתי על הצד השמאלי, הנחתי את כף רגלי על כתפה והתחלתי לדחוף כמו שמעולם לא דחפתי לפני כן.
נדרשו כמה דחיפות אימונים כדי לתפוס את העניין של "לדחוף עוד בן אנוש מגופי", אבל לראות את ראשה של הבת שלי מלא שיער כהה עזר לי להרגיש חזק ומוטיבציה לדחוף אותה לעולם. זה היה באמת מדהים, אבל גם ממש גס, מה שמתאר די בהורות באופן כללי, אם אתה חושב על זה. אז ראו את פעולת הצפייה בכתר בתינוק שלכם כקורס התרסקות באמהות.
בשיחותיי עם אמהות אחרות שמעתי כמה חוויות דומות. היו שחשבו שהמראה מועילה, ומאפשרת להם לראות בפועל את התקדמותם הדוחפת ולהניע אותם לעשות את זה מעט אחרון כדי לדחוף את התינוקות שלהם לעולם. אחרים התפעלו ברגע שהבינו שהעבודה מסתיימת ושהם בקרוב יפגשו את התינוקות שלהם. חלקם חשבו שלמרות שראיית התינוקות שלהם כתר הייתה מדהימה, לראות דם, נוזלים, והוווול המסוכן שלהם תחת לחץ זה סיפור אחר לגמרי. ייקס. אחרים לא אהבו את זה בכלל. אני חושב שכולם שדיברתי איתם הסכימו שזה ייחודי ובניגוד לכל דבר אחר בהוויה האנושית, וזה מדגיש אמת מדהימה שכולנו יכולים להסכים עליה: הגוף שלנו מדהים.
כריס
ג'יפי"שיחק איתי שיא-בו-בו. הוא דחף 'החוצה' שלוש פעמים לפני שהוא התחיל לכתר. גם אני לא הייתי מוכן עד כמה הוא יהיה חיוור. ידעתי שהוא שלי כי הוא פרווה שלמה כדור."
חן
"הם אמרו לי לחזור הביתה מכיוון שזה היה הראשון שלי, אבל אני גרמתי להם להודות בי. ארבע שעות אחר כך קיבלתי סוף סוף אפידורל, כי התחלתי להתעלם מכאבים בעיצומה של כל כיווץ. חמש דקות אחר כך הגיעה אחות באדיבות כדי לבדוק אותי - הייתי תקוע שלושה שלושה סנטימטרים במשך כל אותה תקופה. היא התחילה לצעוק עליי לא לצחוק, להשתעל, להתעטש או לנשום בכבדות, הרימה את המיטה ויצאה מהמסדרון לקבל את הרופא. הייתה מראה ממוקמת אסטרטגית, והבנתי שאני מסתכלת בראשה של הבת שלי. אני זוכר שחשבתי 'לא, אין שיער אדום'. (אני ג'ינג'ר, כמו גם חמישה משמונת אחיי). רק נאלצתי לראות את זה כמה שניות. הרופא פרץ דרך הדלת, התנפל על כפפות ותפס אותה בזכות הזמן כשהיא עשתה לה כניסה מהירה."
הולי
ג'יפי"המחשבה הראשונה שלי: 'וואו, הוא ממש שם. זה כמעט נגמר.'
מחשבה שנייה: 'קדוש זה לא המוצא שלי? זה רע.'"
קיילה
"כשבני התחיל לכתר, ה- OB-GYN שלי אמר, 'אוי וואו, תראה את הראש הקירח הזה.' היא עזרה לי להושיט יד לחוש את ראש ראשו, ושאלה אם אני רוצה לראות מראה, אמרתי 'כן' ושמעתי אחות אומרת 'גבר, זו הפעם הראשונה ששמעתי מישהו באמת אומר כן. ' זה היה מדהים, ובאמת עזרתי להניע אותי לדחוף כיוון שזכיתי לראות את ההתקדמות שעשיתי."
בעילום שם
ג'יפי"הדחיפה לא הלכה כשורה, והתינוק שלי היה צריך לצאת מוקדם יותר מאשר במאוחר. האחות מועילה אחזה במראה והראתה לי בדיוק מה אני עושה. יצא התינוק תוך כמה דקות. למען האמת, לא שמתי לב לאף אחד שלי חתיכות וגינליות, רק ראש התינוק, דם וטון של מקוניום."
תנא
"כשמסרתי את בתי השנייה, יכולתי לראות שהיא מועברת בהשתקפות של אור תקורה. הדחיפה נעשתה קשה ולראות את ראשה מתחיל לצוץ היה מניע מדהים. זה נתן לי פרץ של אנרגיה לדחוף חזק יותר.
עם זאת, ברגע שראשה היה באמצע החוצה יכולתי לראות שהיא כחולה. ידעתי שמשהו לא בסדר ולא הייתי צריך לשאול שאלות כאשר הרופא שלי הזמין את מטפלת, נתן לאחות שלי הוראות והושיטו לתוכי לשלוף את הבת שלי. יכולתי לראות בעצמי כמה זה דחוף. כתפה נתקעה בתעלה. למרבה המזל בזכות הפעולה המהירה של הרופא שלי וצוות ה- NICU, היא לגמרי בסדר. אני שמח שהצלחתי לראות. זה עזר לי לעבד את מה שקורה קצת יותר מהר."
פמלה
ג'יפי"הייתה לי מראה שהוצבתי לצפייה בזמן שדחפתי (כל השעתיים וחצי ממנה), והיה מועיל לראות את ההתקדמות ממש עד לנקודה בה בתי התחילה לכתר. ואז זה הפך לאימה רציתי לראות אותה תופיע, אבל מעולם לא רציתי לראות את הפות שלי במצב הזה."
אמנדה
"זה היה מדהים! הצפייה בראשו של התינוק לאט לאט מתוך כל דחיפה הייתה המוטיבציה שהייתי צריך. ההתרגשות לראות את ההצצה הראשונה לתינוק המיוחל שלך היא זריזה כזאת. לא דאגתי מהכאב או מכמה הכות. התכוונתי להיות שם למטה. למען האמת, זה לא עלה על דעתי פעם אחת כשצפיתי בראשו מתכופף. אני ממליץ בחום לצפות בתהליך הלידה במראה אם בית החולים שלך מציע."
לסלי
ג'יפי"הילד שלי יצא מנופף. בסדר הזה: ראש, יד, זרוע, כתף, כתף. זה היה סוריאליסטי לחלוטין, והשתפר מהעובדה שהייתי 45 דקות לאפידורל שלי ולא חשתי שום כאב."
אלי
"הייתה לי מראה ללידה הראשונה שלי ואהבתי אותה לחלוטין. זה היה מדהים לראות את כל התהליך ועזר לי להניע אותי דרך שעתיים של דחיפה. אף אחד לא שאל אם אני רוצה מראה לשניה שלי, והוא יצא אחרי רק כמה דקות של דחיפה. אני עדיין קצת עצוב שפספסתי את החוויה הזו."
בעילום שם
ג'יפיהמיילדת שלי שאלה אם אני רוצה לראות את הראש שלו. בן זוגי התרוצץ וניסה למצוא לי מראה. הייתי ממש מאוכזב והתייאש שרק יכולתי לראות החלקה של הקרקפת. כשאמרה 'ראש' חשבתי שהראש שלו בחוץ. רק צעקתי, 'לא, קח אותו משם'."
צפו בסדרת הווידיאו החדשה של רומפר, יומני דולה של רומפר :
בדוק את כל סדרות יומני הדולה של רומפר וסרטונים אחרים בפייסבוק ובאפליקציית ההמולה ברחבי Apple TV, Roku ו- Amazon Fire TV.
