תוכן עניינים:
כשהייתי בהריון, הטעות הגדולה ביותר שעשיתי אי פעם הייתה להניח שאניק. כל ספרי התינוקות אמרו לי שהגוף שלי בעצם "נוצר לשם כך", ובאופן קסם "הייתי יודע" מה לעשות. כלומר, כמה קשה להכניס את הפה של הילד לשדך, נכון? ברור שהייתי בה להתעוררות גסה, ואני גם לא האמא היחידה שנאבקת בחוויה ה"טבעית "הזו. למעשה, זה היה כמעט קל מדי להביא אמהות לחשוף את הדבר הקשה ביותר בהנקה, שהוא למעשה די נהדר. ככל שאנו פתוחים וכנים יותר לחוויה זו, כך ייטב.
בעוד שתפס מעולם לא היווה בעיה עם בני ואני, הקושי הגדול ביותר שעברנו היה חוסר היכולת שלי לייצר מספיק חלב אם כדי לשמור על התינוק שלי מלא ומאושר. גם הסיכויים נערמו נגדנו. בני הובהל לאיחוד הטיפול הנמרץ בילודים לאחר הלידה, ולכן התחלנו את מסע ההנקה עם חסרון משמעותי. הייתי מאוד לחוצה מכיוון שבני היה חולה, מה שלא עזר כלום, ולקחתי תרופות נגד כאבים וחרדות בזכות פציעות הלידה הקשות שלי והטראומה שחוויתי זה עתה כמעט לאבד את התינוק השני שלי. שוב, לא ממש תורם להתחלת הנקה "קלה".
אז לא משנה כמה ניסיתי לשאוב באופן קבוע ולהכניס את בני לשד שלי, זה פשוט לא עבד. ויתרתי אחרי ארבעה חודשים, ואחרי שניסיתי את כל מה שיכולתי לחשוב עליו, ללא חרטות. אבל הסיפור שלי הוא רק אחד מהסיפורים הרבים שמדגישים עד כמה יכולה להיות הנקה קשה. זה מה שאמהות אחרות אמרו על זה:
קרילין, 32
ג'יפי"מבחינתי זה היה הכאב של הבריח. רציתי להיות על הציצים שלי כל שעה בנקודות מסוימות, כך שלא קיבלתי מנוחה."
לורה, בת 35
ג'יפי"סלידת סיעוד. זה לא כל כך מתוקשר, אבל זה הרסני כשזה קורה."
אלחנדרה, 32
ג'יפי"כאב התפס הראשוני. מרגיש כמו סכיני גילוח."
גליניס, 41
ג'יפי"מתוך מחשבה שיצא לי הכל להבין אחרי בעיות ההנקה בתינוק הראשון, ואז נאלץ להתחיל מהתחלה עם השנייה שלי, שהייתה אחרת לגמרי ועדיין איומה."
קרול, 35
ג'יפי"חוסר שינה. מכיוון שהילדים שלי כל הזמן האכילו, בסופו של דבר ישנתי יחד עם הציצים החוצה כדי שאוכל לנוח ולא לדאוג."
קלרה, 49
ג'יפי"הכאב בשבועות הראשונים עד שלמדנו איך להתאים אותו. אוי הכאב! ולחשוב שזה יהיה קל יותר בפעם השנייה. חה!"
ארלן, 23
ג'יפי"עם הראשון שלי, זה היה השלפוחיות והנקה אותם בשבועיים הראשונים. עם השני שלי זה נגמל. הוא בן 16 חודשים, עם סט מלא של שיניים, ואין שום תוכניות להיגמל. הכאב הוא נורא. אני סיימתי מאוד והיא לא, אז זה המון התפרצויות זעם וניהול משא ומתן עם ילד בן שנה שמסרב לקחת בקבוק."
ג'יליאן, 33
ג'יפי"השאיבה. היא הייתה מוקדמת ולכן התקשתה להשיג את זה. בסופו של דבר שאבתי מסביב לשעון."
ויוי, 32
ג'יפי"החלק הכי קשה בשבילי היה שהייתי מזנון של 24 שעות ביממה."
מרי, 36
ג'יפי"אני חושב שהחלק הקשה ביותר הוא היעדר ידע משותף על מה 'נורמלי' ומה לא. היה לי מזל שיש לי שפע של חינוך ומשאבים, אבל אני לא יכול לדמיין את זה לעבור דרך האכלת אשכולות, סיעוד מרתון וקשירת לשון כפולה בלי זה. אני חש לאמהות שמודרות לעיתים קרובות מדי כמי שאינן מיועדות לסיעוד במקום שניתנה להם את העזרה הדרושה להן בכוח באמצעות האתגרים הבלתי נגמרים. אמרו לי פעמים רבות מדי ששונו של בני העניבה לא הייתה עניין פשוט בגלל שהוא יכול היה לבלוע. הם לא יכלו פחות לדאוג שלקח לילד שעתיים לינוק כל פעם. אסיר תודה שמצאתי רופא שיניים לילדים כדי לעזור."
ליז, 38
ג'יפי"אני עדיין סיעוד ואני בעיקר שונא את זה. יש כל כך הרבה לא לאהוב! אני שונאת את ההורמונים. אני שונא את איך שהם גורמים לי להרגיש ולחשוב."
צפו בסדרת הווידיאו החדשה של רומפר, יומני דולה של רומפר :
בדוק את כל סדרות יומני הדולה של רומפר וסרטונים אחרים בפייסבוק ובאפליקציית ההמולה ברחבי Apple TV, Roku ו- Amazon Fire TV.
