תוכן עניינים:
הגמילה היא, ידיים למטה, אחת מהחלטות ההורות הקשות ביותר שקיבלתי בחיי. או ליתר דיוק, הגמילה הייתה אחת ההחלטות הקלות ביותר על הורות שקיבלתי בחיים (כשסיימתי הייתי מוכנה להיעשות) אבל המעקב היה אינטנסיבי פיזית, רגשית, חברתית ופסיכולוגית. עברתי את המסע הזה פעמיים, ולכן חשבתי שאוכל לחלוק קצת מהניסיון שלי ולהדגיש כמה דברים שכל אמא צריכה לדעת כדי לשרוד את הגמילה. מכיוון שכמו כמעט בכל סוגיות ההורות, אנו יכולים לאסוף ידע ותובנות זה מזה.
עלי להקדים את כל זה באומרו ששתי נשים לא הולכות לגמול בדיוק אותו דבר. בנוסף, גנבתי את ילדיי בהרבה מאוחר מכפי שרוב האנשים עושים זאת, בשנה האחרונה. זה לא התרברב, אלא דרך להדגיש שגמילה של תינוק שעדיין יזדקק לפורמולה נראית שונה מגמילה של פעוט אשר יונק בעיקר מתוך הרגל ומקבל את מרבית התזונה שלו ממקורות שאינם שדיים. עם זאת, אני חושב שיש כמה דברים שליקטתי מהניסיון שלי שיכולים לחול על מספר מצבים שונים.
אז: אתה הולך לגמול. מזל טוב! זוהי תחילתו של פרק חדש ומרגש וחמוד בחייכם כאמא. כעת יש לזכור את ההנחיות הבאות כדי שתוכלו לעבור את זה מבלי לשלוף את כל השיער שנותר לכם בראש אחרי כל ההשחתה לאחר הלידה.
יכול להיות שילדך לא יקל עליך
