תוכן עניינים:
להיות הורה לפעוט זו יכולה להיות חוויה שלילית להפליא. אל תבינו אותי לא נכון, זה נהדר! אני לא מתכוון שזה שלילי במובן זה שזה מבאס (אם כי לפעמים זה כן), אבל אני מתכוון לשלילה במובן זה שאתה תמיד אומר "לא". וזה הכרחי. אבל לפעמים, אני חושב, ה"לא "הופך לתגובה דה-פקטו לכל הסיטואציות, כשאני חושב שיש דברים שאתה צריך פשוט לתת לפעוט שלך לעשות.
לידת תינוק זה עניין שגרתי, נכון? אתה מוצא את החריץ שלך ואתה באמת מתחבר לעצמך שם כי זה הדבר היחיד שמחזיק את חייך יחד. אך ככל שילדכם הופך לפעוט הם הופכים להסתגלות יותר ושגרה זו גמישה יותר. לאחר מכן ההורים מתבקשים לעלות לאתגר השינוי, אשר באופן היסטורי איננו החליפה החזקה של מבוגרים. אבל מניסיון, אני חושב שמדובר בטיעון מועיל, לא רק שילדיך יגדלו וירחיבו את אופקיהם אלא שתעשה זאת.
להגיד כן זה קשה, ומגוון סיבות לגיטימיות מאוד. זה יכול להיות מעצבן לוגיסטי, ולמען האמת, קשה להרפות מהכוח ש"לא "יכול לתת לנו. אני לא אומר שכולנו נהיה היפים מתירנים יתר על המידה שמאפשרים לילדינו לקבוע את החוקים ולהגדיל את עצמם, אבל הנה כמה דברים שכדאי לשקול לתת כן חזק (אם עצבני):
נסה
