תוכן עניינים:
- כשאתה אוהב אותם
- כשהם "סוף סוף" ישנים לאורך הלילה
- כשהם מתיישבים או מתפוצצים
- כשהם מציעים לך חיבוק
- כאשר הם מגיעים אליך
- כשהם מקיאים אתכם
- כשהם "סוף סוף" מפסיקים לבכות
הורות לילוד זה כמו לשחק משחק ניחושים משונה ומתיש. לרוב, כל מה שהם עושים זה לאכול, לקפוץ, להשתין, לבכות ולישון. אי אפשר לתקשר איתם, אז אתה מרגיע את זעקותיהם, ממלא את הבטן שלהם ומרגיע אותם לישון, בתקווה שהמאמצים שלך יביאו לידי ביטוי באי הנוחות או הכעס שלהם. לוקח קצת זמן לפענח את השותפות והבכי שלהם, אבל כשאתה כן תתחיל לשים לב לדרכים שהתינוק שלך מנסה לומר "תודה", הרבה לפני שהם באמת מסוגלים לומר את המילים.
סמוך עליי כשאני אומר שיגיע יום בו התינוק המתיש, הנזקק, המקסים, אך המוחץ שלך יתחיל להראות לך את הכרת התודה שלהם, וכשהוא יבוא היום אתה תרגיש את כל הדברים. תתחיל לשים לב שהתינוק שלך רוצה שיחזיק אותו כל היום הארור, שיכול להיות כל כך מתיש אבל גם הדרך שלהם לומר, "תודה, אמא! הלהבה יציבה זה בדיוק מה שהייתי צריכה." הם יחייכו ברגע שהם מסתכלים עליכם, מושיטים אתכם אליכם כשאתם נכנסים לתצפית ובוכים כשאתם יוצאים מהחדר. הם ידרשו ממך - ואף אחד אחר - לפני השינה. הפעם הראשונה שאומרים "אמא" תשבור אותך בצורה הטובה ביותר.
להיות אמא זה לעיתים קרובות עבודה אסירת תודה. כשילדיכם יגדלו, ולמדו כיצד להשתמש במילים שלהם בכדי לספר לכם איך הם מרגישים, סביר להניח שלא תקבלו את כל הקרדיט או התודות המגיעים לכם. לכן, בזמן שאתה יכול, אתה בהחלט צריך לחפש את כל הדרכים שהתינוק שלך מנסה להגיד "תודה", לפני שהם מסוגלים לומר משהו.
כשאתה אוהב אותם
אני שונאת ושונאת את הימים שזה עתה נולדו כשכל התינוקות שלי רוצים זה להאכיל, להחזיק אותו ולהשתמש בציצים שלי למוצץ. החדשות הטובות (והרעות) הן שבעוד שבימים ולילות אלה מרגישים כאילו הם נמשכים לנצח, הם למעשה לא. בינתיים, נסה לראות את הצורך של תינוקך לגעת בך בכל עת, כסימן להכרת תודה עמוקה.
כשהם "סוף סוף" ישנים לאורך הלילה
אימוני שינה הם עבודה של אהבה. אמנם מבחינה הגיונית אתה יודע שהתינוק שלך מוכן ללמוד להרגיע את עצמם ולהירדם בלי להאכיל, להתנדנד או להתכרבל במיטה שלך, כל כך קשה לשמוע אותם בוכים. לכן, כאשר הם סוף סוף מגלים זאת, אותו לילה ראשון של שינה ללא הפרעה הוא כמו "מתנה תודה" הטובה ביותר אי פעם.
כשהם מתיישבים או מתפוצצים
באדיבות סטף מונטגומריהאכלת ילדים יכולה להיות אתגר, החל מהנגיסה הראשונה שלהם באוכל מוצק ועד ירקות וכלה בארוחה גדולה מספיק כדי לקיים אותם בפועל. זה אף פעם לא ממש משתפר, אני עצוב לומר. אז כן, כשהתינוק שלך אוכל בשמחה את הפחית של אוכל לתינוקות שאתה מציע להם, אתה בהחלט צריך לקחת את זה בתור תודה ענקית.
כשהם מציעים לך חיבוק
התכרזות לתינוקות הן הטובות ביותר, במיוחד כאשר הם מציעים להם להתבקש. בפעם הראשונה שהתינוק שלך מחבק תגרום לך להרגיש שאתה מצוין.
(ואתה לגמרי אגב.)
כאשר הם מגיעים אליך
ג'יפיבעוד שהתינוק שלי עדיין לא אמר את המלים "תודה", אני חושב שהפעם הראשונה שהוא העביר את הרגש הייתה מוקדם בבוקר כשהוא הושיט אותי אל הנוחות של עריסתו. בבירור הוא אמר לי שהוא אסיר תודה על כך שראיתי.
כשהם מקיאים אתכם
הורות היא גסה, כן. עובדה שלעולם לא ברורה יותר מהרגעים שבהם אתה נאלץ לתפוס קיא בידיים, בשיער או בפה. אבל תאמין לי, התינוק שלך מעריך אותך כל כך, שהם מקיאים בכל רחביך.
כשהם "סוף סוף" מפסיקים לבכות
ג'יפיאין כמו אותה הרגשה כשאתה סוף סוף מבין מדוע התינוק שלך בוכה ומסוגל לגרום להם להרגיש טוב יותר. שתיקתם היא באמת כל התודות שאתם צריכים.
בדוק את סדרת הווידיאו החדשה של רומפר, Bearing The Motherload , בה הורים לא מסכימים מצדדים שונים של סוגיה מתיישבים עם מתווך ומדברים כיצד לתמוך (ולא לשפוט) את השקפות ההורות של זו. פרקים חדשים משודרים בימי שני בפייסבוק.