תוכן עניינים:
איך אנו כהורים מוצאים את הזמן לטפל בעצמנו? עבור חלקם, אפילו השאלה הזו יכולה לעורר חרדה. כמו, "יש לי כל כך הרבה דברים לעשות היום, בכנות כל כך, איך לעזאזל אני אמור להשתלב בדבר אחד יותר ארור שנקרא טיפול עצמי בלוח הזמנים שלי?" אני מבין את זה, ולכן ביקשתי מאמהות לחשוף את הדרכים בהן הן מתרגלות טיפול עצמי מדי יום ולמדתי שלמרות שזה יכול להיות קשה, זה לא בלתי אפשרי וזה תמיד שווה את זה.
אך למרבה הצער, נוכחתי לדעת שרוב האמהות כלל אינן מטפלות בעצמה. זה לא מפתיע, בהתחשב בעובדה שהחברה שלנו דוברת בעניין "מות קדושה של אמא", ואומרת כל הזמן לאמהות טריות שהם חייבים להקריב לחלוטין כל דבר בשם ההורות. אפילו מחשבה שרוב האמהות יודעות שטיפוח עצמי חשוב, אפילו חיוני, זה עדיין קשה לאנשים המדהימים האלה - שנותנים כל כך הרבה מעצמם לקטנטנים שלהם - למצוא את הזמן להתאים עצמם.
קח אותי למשל. אני מתאמנת ביוגה מגיל 18. רציתי להעמיק את התרגול שלי עם תכנית להכשרת מורים לטבילה בארבע השנים האחרונות. זו לא הייתה "ארבע שנים" פסיבית "אולי יום אחד אתייחס לזה". לא. זו הייתה ארבע שנים פעילה של ביטולים, דחיות ותזמון מחדש של תחילת התוכנית. למה? ניחשת את זה! כי אני אמא. למעשה לקח לי ארבע שנים עד שהספקתי להגיד, "אני חושב שעיתוי גרוע. אני עושה את זה."
הקורא היקר ביותר, שאולי קורא את המאמר הזה כטיפול העצמי היחיד שאתה עושה כל השבוע המחרפן, אתה יודע מה? אני חושב שזה פשוט טרגי. אנו האמהות ומטפלות ראשוניות אחרות זקוקות לטיפול עצמי. זה לא צריך להיות משהו שאנו משתלבים בו אם נוכל למצוא את הזמן. לא, זה צריך להיות חובה. על מנת לטפל בצורה הטובה ביותר בילדינו ולהיות נוכח עבורם באהבה ותשומת לב מלאה עלינו לדאוג לעצמנו קודם. כך הצליחו כמה אמהות לעשות בדיוק את זה:
ליבי
ג'יפי"התחלתי לרוץ בפעם הראשונה בחיי כשהגדול שלי היה בן 3 והוא התחיל ללכת לתכנית מחוזית לילדים עם מוגבלויות קשות. עד לאותה נקודה הייתי איתו כמעט 24/7, למרות העובדה שעבדתי במשרה מלאה (הוא השתתף בטיפול בילדים באותו בניין בו עבדתי). שנים אחר כך טיפול עצמי ממשיך לכלול ריצה, התעמלות באופן כללי, לנמנם ולשתות עם חברים בערב הנדיר והמרגש כשאין לי חובה לילדים."
ג'יזל
"אנחנו דואגים לעצמנו ?! אני רק לומד לעשות זאת אחרי 13 חודשים.
אני רק בקושי מנסה לעשות זאת עכשיו. הטיפול עזר! המטפל שלי אמר להיות הורה זה כמו מה לעשות כשמסכות החמצן יורדות על מטוס. אתה אמור לטפל בך קודם ואז לאחרים."
שרה
ג'יפי"אני משאבה כדי שיהיה לי זמן להירגע. כל יום אני מקבל שעה להתיישב, לשאוב ולהתעסק עם הטלפון שלי או לצפות בנטפליקס. הציצים שלי מזכירים לי מתי הגיע הזמן לעשות הפסקה. ריבוי משימות כדי להשיג לי זמן ולעשות חלב להאכיל את התינוק והפעוט שלי."
דניאלה
"אני משתדל מאוד לגרום לשני הילדים לישון באותה שעה אחר הצהריים לפחות כמה פעמים בשבוע. ואז אני אוסף כל מה שאני רוצה וכוס קפה וצופה במופע. כמו מופע אמיתי, לא כפה סיור. אסור לנקות או לבשל אם שני הילדים ישנים באותו זמן!"
קתלין
ג'יפי"הציבו גבולות ממש איתנים עם בן זוגי כשאני זקוק להפסקה, להתקלח, לטייל, לנקות (כן, כן).
"מדהים לדעת שאני לא מבקש יותר מדי. זכותי ליידע אותו מה אני צריך. עד עכשיו זה עובד יפה."
מורגן
"לרוץ, ספרים, אמבטיה וקפה. אני צריך לרוץ יותר. כאילו, כל יום."
אבי
"להגיד 'לא' לפעילויות ולהתנדבות כשאני מדולדל. כמו כן, לבקש מבן / בת למשפחה לעזרה נוספת, אמבטיות מלח עם epsom והלכתי לישון מוקדם."
אטה
ג'יפי"אני נורא לפנות זמן לטיפול עצמי, אבל שני דברים שעשיתי טוב יותר עם זה: להיכנס למיטה לעתים קרובות יותר מאשר לא, ולהגיד 'לא' לדברים. גם זה טיפשי, אבל אני מנסה לקחת פסק זמן מתזמון העבודה שלי במהלך השבוע בו הילדים לומדים בבית הספר לדברים שלי. אתה יודע, פגישות, ניקיון, הדבקת דברים, טיול בטבע או סתם בילוי לבד, אני גם מנסה צאו לטבע יותר אפילו אם זה רק בשביל הליכה מהירה."
דלה
"אני הולך על 'תאריכי סולו'. אני לוקח את עצמי לסרטים, אוכל ארוחת ערב הגונה במקום שאין בו נסיעה, וקפה קפה בברנס ונובל סטארבוקס. ואז אני מעיין במעברים לתוכן ליבי. אני תמיד קונה ספר אחד ל קרא את אותו חודש ולא יהיה לי תאריך סולו נוסף עד שאסיים אותו."
קלי
ג'יפי"אני עדיין מנסה להבין את זה. עד עכשיו לקחתי יום חופש מהעבודה, עדיין הכנסתי את הילדים למעון יום ופשוט הסתובבתי. יצאנו למסע טיול מיני."
רובין
"התחבא בחדר האמבטיה ואכל הו-הוס. תודה לאלים השעירים שהילדים שלי גדלו."
סנדי
ג'יפי"אני עושה מעט מאוד טיפול עצמי, מכמה סיבות - כולל כספיות - וזה לא טוב."
מה זה אומר לי, קורא יקר? כולנו יכולים לעמוד לבזבז קצת יותר מהכוונה שלנו על טיפול עצמי. ההורים זקוקים לזה יותר מכל! אנו יכולים להיות מאמות טובות רק אם אנו גם טובים לעצמנו.