תוכן עניינים:
כאמא, זה טיפוסי לקבל עצות בלתי רצויות מחברים, בני משפחה וזרים פולשניים. אולם מניסיוני אף אחד לא מקבל יותר קלט, דעות או עצות לגבי הורותם וחייהם האישיים מאשר אימהות רווקות. כאם חד הורית הגעתי לחוש כאילו הייתי צריכה לעבוד קשה כפליים מאמהות אחרות, אך מבלי לטעות ולו בהתנצלות על כך שקיימת פשוט. וכשבקשתי אימהות רווקות אחרות לשתף את העצות הגרועות ביותר שלא התבקשו אי פעם, למדתי, שוב, שאמהות חד הוריות באמת לא יכולות לנצח.
כשהייתי אם חד הורית, אנשים היו נדיבים יתר על המידה בעצותיהם הלא רצויות כיצד עלי להורות לילדיי, מה עלי לעשות ולא צריך לעשות וכיצד עלי לתקן את חיי השבורים בבירור. הם אמרו לי שאני צריך למצוא בעל חדש כדי שלילדים שלי יהיה מודל לחיקוי גברי בחייהם, ובמקביל הם מצפים ממני שלעולם לא אעזוב את הבית בלי הילדים שלי. אז איך הייתי אמור למצוא את האיש ההוא שלכאורה הייתי זקוק לו?
אני לא יכול לומר לך כמה צל קיבלתי אם הייתי מעז לפרסם תמונה של עצמי כיף בלי הילדים שלי במדיה החברתית. אבל תוך זמן קצר מאוד למדתי שכשאתה אם חד הורית טיפול עצמי אינו אופציונאלי. אם אתה לא דואג לעצמך ולקבל פסק זמן מדי פעם, אתה לא יכול להיות האמא שילדיך צריכים. וכשנתנו לי המרחב, הזמן והאמון להורה באופן שידעתי שאני יכול, כמו רוב האמהות הרווקות, הייתי מטפלת בחיים בסדר גמור … וכך גם הילדים שלי. עדיין, ולצערי, זה לא מנע מאנשים לתת לי עצות ממש רעות, כמו העצות שהאמהות הבאות קיבלו:
דניאלה, בת 37
