תוכן עניינים:
אני בטוח מהפיות שהפכתי לאמא בפעם הראשונה שראיתי את הבת שלי באולטרסאונד. ובכל זאת, תשע שנים אחר כך, אני לפעמים מוצא את עצמי המום כשאדם קטן בבית שלי מכנה אותי "אמא". אני? באמת? אני ההורה? האדם האחראי? איך זה קרה? חשוב יותר, מתי זה קרה? לכל אמא יש רגע מכונן אחר שבו העובדה שהיא אמא ממש פגעה בה. מבחינתי זו הייתה כנראה הפעם הראשונה שהילד שלי בפועל השופט לי "אמא". זה היה רגע סוריאליסטי; רגע שחיזק את התפקיד החדש הזה בחיי והרחיב את ההגדרה מי אני כאדם. זאת אומרת, זה היה מרגש, והכול הוחלף למילה אחת שנאמרה בקול זעיר.
למרות שכבר הייתי אמא, לידת בני, בצורה מסוימת, הגדירה מחדש את זהותי כאם. הייתי עכשיו אם לשניים, ילד ונערה, ושוב חיי השתנו והשתניתי. הייתי אחראי כעת על שני ילדים שונים לחלוטין, שמשתנים במזגיהם ובאישיותם. היותי אם לשניים דחפה את זהות אמי לעומק ולזירה חדשה לגמרי, והייתי שוב, ביראה מהאופן שבו הכל היה כל כך שונה.
אני מניח שאני מרגיש הכי כמו אמא כשהילדים שלי לא מרגישים טוב. כשהם מתעוררים באמצע הלילה עם חום או מסיוט, כשאני מניקה אותם בחזרה לבריאות, וכשאני מבלה לילות אוחזים בשיערן כשהם מקיאים או נותנים להם אמבטיות שיבולת שועל כשיש להם פריחה, אני יודע אני האדם שאליו הם הולכים כשהם נזקקים. ואני הכי מרגיש כמו אמא כשהילדים שלי מתכרבלים לידי על הספה וכשהם מבקשים ממני לקרוא להם סיפור. וכשאני קורע את התפרים, מנסה לעשות 50 דברים שונים כדי להיות אינדיבידואל, להיות בלתי תלוי בזהות אמי, ובמקביל להיות האמא הכי טובה שחיה אי פעם. אני מרגיש הכי הרבה כמו אמא ברגעים הקיצוניים והבלתי משמעותיים לכאורה של חיי, ומתברר שאני לא לבד. להלן מה שהיו לאמהות אחרות לומר על הרגע שהבינו שהן בהחלט הורה של מישהו אחר, ובכן, הכינו את עצמכם להיפגע בתחושות:
מקסין
ג'יפי"כשהבאתי את התאומים שלי הביתה, יותר משבוע אחרי שנולדו, בכיתי בכל פעם שאמא שלי עזבה את הבית שלי. כשהיא הייתה חוזרת בבוקר התאומים היו לבושים באותם בגדים מהיום שלפני. הייתי שואל אותי, 'אתה מתרחצת אותם? למה הם עדיין בפיג'מה?' עניתי, 'ובכן, אני חושב שהם נקיים ואני עייף!' היא הייתה אומרת, "שלום? את אמא עכשיו. הם צריכים להחליף את הבגדים שלהם כל בוקר כמו שאתה מחליף את הבגדים שלך כל בוקר!"
ויקי
"הפעם הראשונה שהרגשתי שאמא אמיתית הייתה כשהייתי צריכה לתזמן טיולי אמבטיה סביב זמני תנומה. למעשה, בוא לחשוב על זה, ותזמן את החיים סביב זמני התנומות."
בעילום שם
ג'יפי"כשבני הביא לי את הצעצועים שלו להחזיק לו. מוזר, אבל זה היה רגע מכונן. אהבתי אותו קודם, אבל זה הרגע שזה לחץ ואמרתי 'וואו, אני אמא שלו'."
מישל
"זה היה אחרי האולטראסאונד הראשון שלי. כשנכנסתי לאגף ההדמיה לפני הלידה בבית החולים, זה היה כל דבר רפואי מופשט עבורי. במוחי נשאתי רקמות וכלי דם ונוזל מי שפיר וסבלו מתסמינים מעצבנים. ואז ראיתי את המעורפל תמונה אפורה של ושמעה את פעימות הלב. ומשום מה הייתה תגובה מעוכבת. הייתי באמצע הדרך במוסך החניה וחזרתי למכוניתי כשלפתע נתקפה בי הרגשה עמוקה של אהבה לבת שלי. רגשות בכלל, באותו בוקר, לפתע לפתע את סוג האינטנסיביות של 'אני אמות לפני שנתתי למשהו לקרות לך' אהבה שרק הורה מרגיש. זה ממש עצר אותי לרצועות שלי לרגע."
ג'.ד.
ג'יפי"הרגשתי באמת אמהות בגיל שמונה חודשים בהריון. הרכבתי את העריסה, לבד, בשעה שתיים בלילה וידעתי שזו רק אני והילד הקטן הזה נגד העולם וכל חיי מכשול יכולים לזרוק את דרכנו."
הת'ר
"הייתי צריך לעבור קטע C והם היו בעלי בעלי שייקח את הבן שלנו להתאושש בעשר הדקות האחרונות בזמן שהם העבירו אותי מהשולחן. כשחזרתי להתאוששות ובסוף נאלץ להחזיק את הבן שלי, זה הרגע שהכה אותי "הוא די בכה ללא הפסקה מאז שיצא עד שהונח בזרועותי. הוא הפסיק לבכות מייד וזה ממש הכה אותי שאני אמא וכל העולם של המלאך הקטן הזה."
ארין
ג'יפי"הבנתי לראשונה את גודל ההורות כשחברת הביטוח שלחה לנו את המכתב הראשון שהופנה ל'הורים של '. הייתי כמו, "אה, מוזר. זה אנחנו." זה היה כמעט סוריאליסטי לרגע עד שהוא באמת שקע פנימה."
טרישה
"הוותיק ביותר שלנו אומץ מרוסיה. שופט רוסי עשה לי אם. זה ממש היכה אותי כשחזרתי לבית היתומים (13 יום אחרי שהשופט אמר שמותר לי לחזור), החלף את בגדיו, צרור אותו והלכתי מחוץ לבית היתומים עם בננו."
פאינה
ג'יפי"זה עדיין מפתיע אותי מדי פעם. והגדולה כמעט בת 5. אתמול בחנות עם שני הילדים חשבתי, 'אה, אני אמא זו ביום ראשון בבוקר בטארגט עם שני ילדים. מתי ואיך זה קרה? מי הרשה לי להחזיק שני מושבי רכב ופשוט לטייל בעולם עם היצורים הקטנים האלה. "" אבל באמת מכה הביתה כשאחד מהם חולה או נפגע וזה כאילו כל השאר נעצר ואתה כבר לא אחד מהאחרים כותרות שאתה יכול להחזיק (אשה, חברה, אחות, מנהל, בת), שום דבר לא משנה, זה רק 'אמא'."
ג'ודי
"כשהרופא הילדים נכנס לחדר בבית החולים שלי לדבר איתי על היילוד שלי. חשבתי 'וואו, רופא הילדים הזה מדבר איתי. אני האחראי לבריאות התינוק הזה.' זה היה סוריאליסטי."
איירין
"כשהבנתי שהיעד הראשון שלי לטווח הקצר ביותר בכל מחיר הוא להגדיל את ייצור החלב. ביליתי כמה ימים ולילות ברצף (תוך כדי התאוששות מקטע C) לסירוגין בין האכלה לשאיבה בכל שעה. הורמונים טהורים ואדרנלין."
מישל וו.
ג'יפי"לקחת את הבת שלי לפגישה עם רופאת הילדים הראשונה שלה ולהצטרך לבדוק אותה כאדם שלה. הבנתי שהייתי שם במשרד של הרופא כדי לטפל במישהו שהוא לא עצמי זה בהחלט היה רגע מכונן."
צפו בסדרת הווידיאו החדשה של רומפר, יומני דולה של רומפר :
בדוק את כל סדרות יומני הדולה של רומפר וסרטונים אחרים בפייסבוק ובאפליקציית ההמולה ברחבי Apple TV, Roku ו- Amazon Fire TV.
