תוכן עניינים:
- ויקי 33
- אנונימי, 34
- דיאנה, בת 35
- טרייסי, 42
- ג'יל, 35
- מריסה, בת 40
- קאסי, 28
- אנונימי, 35
- אליסון, 30
- סנדרה, בת 34
- ג'ולי, 38
- אנונימי, 37
- קורטני, 41
כמו שכל הורה יכול לומר לכם, גידול ילדים הוא אתגר ללא קשר למין שלהם. אמנם יש הרבה ספרים שם שיכולים להכין אותך, בסופו של דבר אתה צריך להשתמש במיטב השיפוט שלך, ובמובן מסוים, ללמוד תוך כדי. ולא משנה כמה אתה מוכן, אתה תתחייב להתמודד עם הפתעות מרובות במהלך המסע של אמא שלך. ובכל זאת, לא מזיק להתכונן לעתידך כהורה, ולכן ביקשתי מאמהות לחלוק את ההיבט הכי לא צפוי בנושא גידול בנים. מסתבר שהיה להם הרבה מה לומר.
אני מגדלת בן בעצמי. ובכן, אני מגדל ילד שהוקצה לו זכר בלידה. מגדר הוא מבנה חברתי ולכן אני מודע לכך שיום אחד הבן שלי עשוי להגיד לאביו ואני כי טעינו בזה שהוא מזדהה כאישה. אבל, לעת עתה, בננו הוא בננו עד שהוא אומר לנו אחרת. ובגלל שהתקרבתי לאמהות בידיעה שסטראוטיפים מגדריים הם, לרוב, BS, עשיתי את מה שאני יכול כדי להבטיח שבני יגיע לבחירותיו לגבי דברים שלעתים קרובות הם מגדריים, כמו איזה לבוש הוא לובש או איזה צעצועים הוא משחק עם או עם אילו ספרים הוא קורא. אני אף פעם לא אומר לא אם הוא רוצה משהו שהוא "מבחינה טכנית לבנות."
אז ההפתעה הגדולה ביותר שלי הייתה שלמרות מיטב המאמצים, הבן שלי עדיין לומד כמה סטריאוטיפים מגדריים בעייתיים. פעם הוא ניסה להגיד לי שצעצועים מסוימים לא נועדו לבנות, והייתי צריך להסביר שצעצועים הם לכל הילדים. הראיתי לו גם סרטון של ילדים שמדברים עם מלכת דראג והייתי צריך להסביר לו שרק בגלל שהאדם לבש שמלה לא אומר אוטומטית שהם ילדה, שגם בנים יכולים ללבוש שמלות, ושיש אנשים גם מגדרים אחרים. אני יודע גם שהניסיון שלי כאמא לילד אינו אוניברסאלי, אז הנה מה שהפתיע אמהות אחרות שמגדלות בנים:
ויקי 33
ג'יפי"מעולם לא ידעתי שבנים יקבלו סבלים מאז הלידה."
אנונימי, 34
ג'יפי"יש לי בן (בן 2.5) ואני לא מרגיש שבנים שונים מאוד מבנות, מלבד מה שאנחנו מקרינים עליהם. בני אוהב את כל הצבעים, כולל ורוד, בוכה כשהוא רואה דבורה מתה, אוהב לרקוד, יש לו גישה לפעמים (אנשים אומרים כל הזמן את הדברים האלה על בנות). אין לי עדיין בת, אבל לימדתי ריקוד כל חיי הבוגרים וביליתי המון זמן עם ילדות פעוטות. חשבתי שהתפקיד שלי יהיה כל כך שונה כשגיליתי שאני בהריון עם ילד, אבל טעיתי כל כך."
דיאנה, בת 35
ג'יפי"הדבר הכי לא צפוי שנתקלתי בו הוא כמה בנים קטנים ומתוקים עד גיחוך. בגלל החברה שלנו, לא היה לי מושג שרוב הבנים נולדו סופר מתוקים וחביבים (נשמע מטומטם, נכון)? עכשיו כשיש לי בן, ומכיר אמהות אחרות שיש להם בנים, אני מבין שבנים הם חביבים ורגועים ומתוקים. כלומר, עד שהחברה אומרת להם שהדברים האלה הם לא אנושיים."
טרייסי, 42
ג'יפי"הכי מפתיע? כמה אכפת לבני בן השמונה מה'סגנון 'שלו. בגדים, שיער, טרנדים … הוא מסגנן את שיערו בכל בוקר. הוא כל כך בררן עם בגדים, וזה גם כל חבריו! לא חשבתי שיהיה אכפת לו עד התיכון."
ג'יל, 35
ג'יפי"כמה הבנים שלי זקוקים לאמא שלהם. חשבתי שהם יעברו עלי עכשיו, אבל אני עדיין החבר הכי טוב שלהם, בן זוג לריקודים, שחקן משחק לוח, אדם שקורא להם לשקר ואוהב אותם כשהם זקוקים להתרפקויות נוספות. הם 6 ו -5."
מריסה, בת 40
ג'יפי"לבחור דבר אחד זה קשה, אבל אני צריך להסתדר עם כמה שהוא סוער. הוא הדבר הקטן ביותר, הכי מתנשק, הכי מתוק. הוא אוהב תינוקות ובובות תינוקות ודואג לאחרים. זה כל כך מגניב לראות."
קאסי, 28
ג'יפי"יש לי שלושה בנים (6, 4 ו -2). יש המון סטריאוטיפים לנערים קטנים, אבל הופתעתי שהם אפילו יותר חזקים, אפילו רעבים יותר, אפילו יותר תאונתיים כי חשבתי שהם יהיו … במיוחד הצעיר הזה. הם גם כל כך דרמטיים ורגישים כמו כל בנות שהכרתי."
אנונימי, 35
ג'יפי"מבחינה רגשית ומנטלית אני לא מבחין בשום דבר שונה מדי בין הבנים שלי לבני גילם שהם בנות. עם זאת, שני בני היו אובססיביים בפין שלהם מאז גיל 6 חודשים. נוגע בזה, לוקח על זה, מתלוצץ על זה. הכוח חזק. אני לא בטוח אם יש לזה ילדה שקולה."
אליסון, 30
ג'יפי"ההבדל האמיתי היחיד ששמתי לב אליו מאז הלידה הוא שהבן שלי זריז יותר פיזית וחזק מהבנות שלי. הוא ניסה להרים את ראשו ממש ממש אחרי הלידה, להתקרן עד 6 חודשים, לטפס, לקפוץ, לזרוק ולהכות כדורים, להשתמש בקלנועיות וכו 'בקלות כזו בשבילו לעומת הבנות שלי. אני לא דואג שהוא יפגע בעצמו כי גם לו יש תיאום טוב יותר. הוא היה חזק יותר מהזקנים שלי על ידי שניים והבכור שלי היה בן 6. אם הוא היה יכול להיאבק ולהילחם כל היום הוא היה עושה. הבנות היו מתקדמות יותר מילולית, אבל נראה שהוא היה עסוק בבניית חוזקותיו הגופניות בשלוש השנים הראשונות במקום."
סנדרה, בת 34
ג'יפי"יש לי שלושה בנים והם מתאבקים ומתהפכים זה עם זה כמו דמויות מצוירות, שם הם פשוט הופכים לכדור מתגלגל בלתי ברור. זה תמיד מלא חיים."
ג'ולי, 38
ג'יפי"בשבילי זה היה איך שלא טיפחנו את זה בשום צורה, הדברים ה'נערים 'הסטראוטיפיים פשוט הופיעו. הוא אפילו היה סביב כל הבנות במעון היום שלו ובכל זאת באמת הפתיע אותנו בכך שאנחנו כל כך סטריאוטיפיים כמו נערים."
אנונימי, 37
ג'יפי"שבנים שרוצים להשתין בחוץ זה לא דבר מולד שהם נולדו וחושבים שזה בסדר."
קורטני, 41
ג'יפי"אז לפני שהפכתי להורה הייתי תומך גדול ברעיון שתפקידי המגדר הם כמעט כולם תוצאה של סוציאליזציה. יש לי שני בנים, והורות להם בהחלט הייתה פותחת עיניים. הייתי אומר שהרוב המוחלט של ההבדלים שמסמנים גברים ונשים בחברה שלנו נראה כאילו מדובר במאה אחוז סוציאליזציה, על סמך התצפיות שלי. דברים כמו בגדים וצבע ותעדפות תסרוקות נראים, בעיני, מלמדים. אני גם חושב שבנים ונערות נראים בטוחים באותה מידה, אוהבים, חיבה וחביבים ואסרטיביים בגילאים צעירים מאוד.
לאחר שאמרתי את זה, אני חושב שיש כמה אזורים שבהם בנים נוטים באופן טבעי לכיוון אחד של הספקטרום, ובנות נוטות לכיוון השני (עם הרבה מאוד אאוטלטים). תחום ה- firsts הוא מבחינת פעילות וגופניות. הבנים שלי לא ישבו בשקט הרבה זמן והם היו כאלה מאז שהם היו מסוגלים לתנועה, כמו בעצם היום בו נולדו. ראיתי הרבה ילדות קטנות שישבו בשקט הרבה מאוד זמן וזה מאוד זר לי.
דבר נוסף הוא אהבת נשק, לחימה ויחס פוגיליסטי כללי. הגנו עליהם מפני הדברים האלה כל עוד יכולנו, אבל ברגע שהם גילו עליהם, הם היו אובססיביים ולא הולכים יום בלי להתיימר לירות בדברים. הם אפילו עשו זאת לפני שהם ידעו את המילה האקדמית. אני גם רואה הרבה בנות שעוסקות במלאכה או מפטפטות זמן רב, או פעילויות מושבות יותר שלילדים שלי אין את טווח הקשב אליהם. שוב, אני חושב שזה קשת עם בנים ובנות משני הצדדים, אבל אני מאמין שיש הבדלים כלליים.
יש עוד שני דברים שאני לא בטוח בהם. לעתים נדירות הבנים שלי בוכים כשהם פוגעים בעצמם (והם פוגעים בעצמם מאוד), אלא אם כן זה די רציני. שניהם די נטולי פחד מפני פעילויות גופניות חדשות ומאתגרות, כמו טיפוס או קפיצה. עם זאת אני לא בטוח אם יתכן שזו יותר תוצאה של סוציאליזציה, מכיוון שאני מרגישה שאני תמיד רואה הורים מלמדים ילדות קטנות לפחד על מגרש המשחקים, או לעשות עניין גדול כשהן נופלות. אבל שוב, אני לא בטוח אם זה ההורים המגיבים לילדים או להפך."
בדוק את סדרת הווידיאו החדשה של רומפר, Bearing The Motherload , בה הורים לא מסכימים מצדדים שונים של סוגיה מתיישבים עם מתווך ומדברים כיצד לתמוך (ולא לשפוט) את השקפות ההורות של זו. פרקים חדשים משודרים בימי שני בפייסבוק.
