15 אמהות מתגשמות ודנות ברגעים בהן התחרטו על האימהות

אני מאוד אוהבת את ילדיי. לא יכולתי לדמיין את החיים בלעדיהם, ואני לא רוצה. אבל ככל שאני אוהב להיות אמא שלהם, הייתי משקר אם הייתי אומר שאני אוהב כל רגע של הורות. קשה להודות באמת, אבל אני חושב שזו שיחה שכולנו האמהות צריכות להתחיל לנהל. ואם תדברו עם אמהות אחרות בביטחון, סביר להניח שהם ישתפו גם את הרגעים שהם התחרטו על האימהות. למען האמת, אני לא מכיר אם חד הורית שלא תודה בשאלה מה החלטתה להפוך להורה מדי פעם.

בכנות, אני חושב שאמהות שלנו כל כך עטופות בניסיון לאצור תמונה של בית מושלם, ילדים מושלמים, מערכות יחסים מושלמות, והורות מושלמת-ראויה, שנראה שאנחנו שוכחים שאיש אינו מושלם. אז זה בסדר לשנוא את ההתנהגות של הילדים לפעמים, או להיות המומים לגמרי מכמה שקשה להיות אמא. זה בסדר להודות שאתה באמת מתגעגע ללינה או שסבלת מהתמוטטות מונומנטלית. זה בסדר לאחל לימים שבהם הצלחת להשתין בעצמך או לצאת מהבית בהתראה של רגע. לכולנו יש את הרגעים האלה, וככל שאנו מוכנים להיות כנים כלפיהם האימהות ירגישו יותר בנוח להתקדם ולהיות "אמיתיים" באמהות וכל מה שיש בה.

התחרטות או החמצת חייך ללא ילדים אינה הופכת אותך לאמא רעה. זה פשוט אומר שאתה אותנטי לגבי החוויות שלך, ושאת מוכנה להיות כנה עם עצמך בנוגע לרגעי ההורות שגורמים לך לאחל שתוכל לקחת הפסקה ארוכה מאוד מהילדים שלך. אז אם אתם חשים מעט כלפי מטה כלפי אמהות, קראו את הווידוי של האמהות ודעו שאתם רחוקים מלהיות לבד:

בנג'י, 27

Photographee.eu/Fotolia

"אני זוכר שישבתי ער עם ילוד שלעולם לא יפסיק לבכות. היה יום שהיא בכתה ללא הפסקה במשך שעות. היא הייתה אולי בת 2- או שלושה חודשים. הדבר היחיד שיגרום לה להפסיק הרגע לפחות היה השד שלי. אז, ישבתי ער איתה ובכיתי. הייתי שקרן אם הייתי אומר שלא הרגשתי קצת חרטה באותו רגע, אחרי שלא ישנתי חודשים."

בעילום שם

"יש לי שלושה ילדים גדולים יותר ופעוטה. אני אוהבת את הפעוטה שלי מכל הלב ולא הייתי מוותרת עליה, אבל היו לי כמה בעיות בריאות איומות מאז לידתה שכמעט פשטו אותנו והרסו אותי נפשית. ימים רעים אני חושב שהחיים היו הרבה יותר חלקים אילו היינו מסתדרים עם הילדים הגדולים. אני שונא את עצמי על כך שחשבתי וזה נושא קשה לי אפילו לחשוב עליו."

אליסון, 30

"לעולם לא הייתי סוחר את ילדיי לעולם, אבל אני מצטער על אובדן החופש. אנחנו כל הזמן צריכים לנהל משא ומתן על מי יצטרך להישאר איתו ומי ייצא לבלות או לעבוד או כל דבר אחר. הכל קשה יותר. אתה לא יכול פשוט להוריד הכל וללכת בכיף כמו שתוכל לפני שילדת. זה שווה את זה כי להיות הורה יש גם המון תגמולים, אבל זה גם קשה."

בעילום שם

"ברגע שבנו השני אובחן כאוטיזם התחרטתי מייד על ההורות. הרגשתי אנוכיות ולא נכונות וכמו שטעיתי להביא את הילד הזה לעולם שלא תוכנן להם עם הורה שיש לו מספיק סוגיות משלו. ילדים עם צרכים מיוחדים קשים. אם הייתי יודע שיהיו לי שניים, מעולם לא הייתי עושה את זה."

אנדראה, בת 40

globalmoments / Fotolia

"זה היה כשלושה שבועות ובשבוע אחד לאחר השחרור של התאומים שלי ממלכ"ית כשאני מתחרטת על ההורות בפעם הראשונה. הילדים שלי היו אלרגיים לשינה, הבן שלי היה קוליק, ושניהם עברו ריפלוקס. זה היה מחוספס. בקושי ישנתי ואחרי הלידה. הדיכאון נכנס פנימה. חשבתי שטעיתי את הטעות הגדולה ביותר בחיי, ואז יתגבר עלי אשמה מכיוון שהיו לי טיפולי פוריות להרות אותם."

ג'נה, 25

"בני החזיר הביתה באג בטן מגעיל. ניקיתי את הקיא במשך יומיים ואז תפסתי אותו בעצמי. החלטתי לקחת אותו למעון יום כדי שאוכל לנוח. תוך כדי הקאות בחניון המעון והחזקתי אותו במושב המכונית שלו עם יד אחת, מכיוון שטרם התכרבלתי, חשבתי לראשונה אי פעם, 'אני באמת לא רוצה להיות אמא כרגע'.

להיות אם חד הורית זה קשה כל הזמן, אבל לפנק בחניון בזמן שההורים האחרים פשוט בהו בי בגועל היה נקודת השבירה שלי. אני אוהב את הילד שלי לרסיסים, אבל אם אני כנה, הייתי לגמרי מפנטזת למסור אותו לכמה דקות."

בעילום שם

"לפני שנולד לך ילד, ממש אי אפשר להבין כמה תאהב אותם. כמה אהבה זו תכלול. אחרי שבני נולד, באותו אובך בן יומו, המשכתי לחשוב על כל הפגיעות שהוא יסבול בחיים האלה ונפלסו לגמרי על ידי המחשבות האלה. ברגעים האלה הצטערתי שהביא אותו לעולם. אני עדיין עושה לפעמים."

חנה, 32

"כשהבן שלי היה כבן 5 ימים, כשההנקה הלכה נורא והייתי סובל מכאבים כל כך מקטע ה- C שלי. הרגשתי נורא ולא רציתי להתמודד עם זה יותר."

הייבן, 22

globalmoments / Fotolia

"כשהילד שלי מושיט לי נאגט קקי."

בעילום שם

"כשבני לא הצליח להבין, למרות שנתיים של טיפולים ועובדים מומחים בבית הספר, איך להגיב לכל רגש גדול עם שום דבר אחר מלבד אלימות. אני מרגיש שאני כנראה נכשלתי בו מההתחלה."

קלואי, 34

"הרגע בו שני התאומים הביסו את שער התינוקות, הוציאו תריסר וחצי ביצים מהמקרר וכיסו איתם את שטיח השמנת היפה והחדש שלי."

אליסון, 33

"נכון לעכשיו, בזמן שאני מתמודד עם החמרה של ההפרעה הדו קוטבית שלי ובזבזתי זמן על מוגבלות בגלל זה. אני לא מאמין שיצרתי את שני היצורים המדהימים האלה רק כדי להרגיש ככה עכשיו, מאחל שלא צריך להתמודד עם הצרכים שלהם תוך כדי שהם לא מסוגלים לטפל בעצמי. אני מקווה שהם לא יצטרכו להתמודד אי פעם עם מוח כזה, אבל אני חושש שהם יעשו זאת מכיוון שאני הדור השלישי של הדו קוטביים במשפחתי."