תוכן עניינים:
- סמן את הנתיב שלך
- ילדות היא אוניברסלית
- לעתים קרובות הפנטזיה היא המדיניות הטובה ביותר
- הדברים לא תמיד יכולים להיות מושלמים
- אגרות חוב לא מדוברות הן לרוב החזקות ביותר
- דאג למה שיש לך
- למידה מקרית היא הטובה ביותר
בוורלי קלירי מלאכה 100 שנים ביום שלישי. זה מצחיק, לא קראתי ספר של בוורלי קלירי מזה שנים, אבל ברגע שהבנתי שזה יום ההולדת שלה הייתי שוב. ילד התעטף מעל זרוע הספה של סבתי באחר צהריים עצלן כשהשמש שקעה, רק אני ורמונה קווימבי. היו כל כך הרבה ציטוטים גדולים של בוורלי קלירי שילדים יכלו ללמוד מהם, כל כך הרבה שיעורים שנלמדו בטעות (וזו הדרך הטובה ביותר ללמוד דבר, לדעתי).
מעולם לא בבעלותי אף אחד מספרי רמונה קווימבי, אהבתי להוציא אותם מספריית בית הספר. אהבתי לחזור ולראות מי עוד החתימה את אותו ספר, מי עוד אהב את רמונה ואת ביזוס ברמת החיבה האמיתית שלי. רמונה הרגישה כל כך כמוני, כמו שאני בטוחה שהיא עשתה לכולכם. הבנתי אותה מדביקה את השיער ואת הדאגות השקטות שלה. הבנתי איך זה מרגיש טיפשי, אמיץ, ופוחד ושקט כל אותו היום, ממש כמו רמונה.
אז הנה לברלי קלירי ביום הולדתה המאה, לאחר שמכרה 85 מיליון עותקים של 41 ספרים בחייה (עד כה). אני מקווה שילדים עדיין אוהבים אותה באותה המידה כמו שאנחנו עשינו, כי יש כל כך הרבה טוב בסיפורים שלה, עד כדי כך שהיא צדקה. להלן רק מספר דוגמאות.
סמן את הנתיב שלך
בוורלי קלירי הייתה בשנות ה -30 לחייה לפני שניסתה לכתוב ספר. היא הייתה ספרנית לפני מלחמת העולם השנייה ועבדה בחנות ספרים כשהחליטה לנסות ולכתוב משהו שיימשך בליבם של ילדים. כפי שסיפרה ל- NPR בשנת 1999,
אני חושב שילדים רוצים לקרוא על ילדים רגילים ויומיומיים. על זה רציתי לקרוא כשגדלתי. רציתי לקרוא על סוג הבנים והבנות שהכרתי בשכונה שלי ובבית הספר שלי. … אני חושב שילדים אוהבים למצוא את עצמם בספרים.
ילדות היא אוניברסלית
יש זהות לחוויה האנושית שלנו, בעיקר לילדות. יום שמש לא צפוי, פרוות בטן של גור, לולאות פרי בקערה גדולה עם חלב קר. לא משנה מה החוויה שלך הייתה, איזה שמחה שחשת, רוב הסיכויים שיש עוד ילד בחוץ שמרגיש את זה באותה המידה.
לעתים קרובות הפנטזיה היא המדיניות הטובה ביותר
אמנם אנו דואגים לפעמים שילדינו מרוחקים מדי מהחיים האמיתיים, אך לפעמים ההסרה הנכונה היא האופציה היחידה. לפעמים יש צורך בפיראטיות, גם אם זה מטופש.
הדברים לא תמיד יכולים להיות מושלמים
"אני משער שזה מה שמתבגר", כותבת קלירי בספרה, "הילדה המאושרת ביותר". "להיפרד מהרבה דברים. לפעמים זה קל ולפעמים לא. אבל זה בסדר."
זהו שיעור קשה לא רק לילדים, אלא גם להורים. זה נורא לחשוב על הילדים שלנו שחווים אובדן או עצב. אבל זה יכול להיות דבר בריא לראות שהחיים אכן מתנהלים.
אגרות חוב לא מדוברות הן לרוב החזקות ביותר
"לא העכבר וגם הילד לא היו מעט מופתעים מכך שכל אחד יכול היה להבין את השני", נכתב בקטע אחד של העכבר והאופנוע של בוורלי קלירי. "שני יצורים שחלקו אהבה לאופנועים דיברו באופן טבעי את אותה שפה."
להתיידד יכול להיות קשה לילדים. הם לא תמיד יודעים למה לצפות או כיצד להתנהג או כיצד לדעת אם רגשותיהם החביבים מוחזרים. אולי זו תזכורת טובה לכך שמשחק בעפר ליד מישהו ופשוט להיות יכול לפעמים להוביל לחברות. אין צורך במילים.
דאג למה שיש לך
ברמונה קווימבי, גיל 8, קלירי מתאר דמות אחת, כותבת בפשטות,
הוא היה לבוש כאילו כל מה שלבש הגיע מחנויות שונות או ממכירה של חיטוב, אלא שהקמט במכנסיו היה חד ונעליים בוהקות.
הפיתוי לרצות עוד הוא חזק וסוג קל. אבל הדימוי של הדמות הזו, לבוש בגדים יד שנייה עם נעליים מלוטשות, מזכיר לילדים (וגם לנו) שזה לא משנה כמה יש לך, כל עוד אתה מתגאה במי שאתה.
למידה מקרית היא הטובה ביותר
"יום ראשון גשום אחד כשהייתי בכיתה ג '", הצהיר פעם קלירי, "הרמתי ספר כדי להסתכל בתמונות וגיליתי שלמרות שאני לא רוצה, אני קורא. אני קורא מאז.."
בוורלי קלירי למדה בגיל צעיר משהו שרבים מאיתנו לא מבינים מזה שנים: למידה בטעות היא סוג הלמידה שנשאר איתנו. ישיבה בשולחן העבודה כל היום זה טוב ויפה, אבל זה לצאת החוצה, להתעסק עם העולם הרחב שמסביב, שמלמד אותנו למעשה את השיעורים האמיתיים.
אז קח רגע לרגע ללמד ילד משהו במקרה בלבד. בוורלי קלירי תודה לך על כך.
