8 להפריע דברים שבן / בת הזוג יעשה כשתהיה במחלת בוקר

חשבתי בכנות שנמלטתי מקללת מחלת הבוקר. הייתי 15 שבועות להריון, הודענו על החדשות שלנו לכולם. והרגשתי ממש בריא (ומגע זחוח). כמובן שכך נפגעתי מהבחילה האיומה ביותר שחוויתי. זה היה גם כאשר הבנתי, שגם כשאתה מנסה לעזור, יש כמה דברים ממש מקוממים שבן הזוג שלך יעשה כשיש לך מחלת בוקר.

במובנים רבים כל כך, היה לי די מזל. מחלת הבוקר שלי התייצבה בשמה בכך שנראה שהיא מתמעטת עד שהייתי צריך לצאת לעבודה. ובכל זאת ביליתי כל בוקר עם הראש בקערת האסלה, געגועים למוות מכיוון שבכן, שום דבר לא נראה גרוע יותר מאשר לנקוס ולהקיא ולפצח את דרכי בשעות הבוקר המוקדמות של שגרת יומי. בזמן שהייתי מודע היטב שזה יכול היה להיות גרוע יותר - אצל נשים רבות, מחלת הבוקר מתרחשת בכל שעות היממה, מכיוון שההיריון הוא הגרוע ביותר - עדיין הרגשתי עייפה, סוערת, רגשית וביליתי פיזית.

היו כמה מחקרים המצביעים על כך שסבל ממחלת בוקר עלול להפחית את הסיכון להפלה. בעוד אני מקווה שמחקרים כאלה יעזרו להקל על נפשם של נשים בהריון מבחילות בכל רחבי העולם, אני יכול לומר לך שזה לא עוזר במיוחד כשאת חשה בבטן במשך חודשים ארוכים. אין גם בן זוג שעושה את הדברים המרגיזים הבאים:

הם ידברו איתך

אני לא יודע מה איתך, אבל כשאני מרגיש לא טוב אני רוצה שאנשים יעזבו אותי לבד. אם אתה רוצה להיות סביבי, החזק את השיער שלי מהדרך. חוץ מזה, תתרחק ממני.

מכיוון שמחלת הבוקר שלי הפכה לשגרה יומית, בעלי התחלל ללא רגישות לזה. הוא היה עומד מעלי ושואל אותי מהן תוכניות ארוחת הערב שלנו או אם אני יודע איפה הוא משאיר את מפתחותיו. לא עוזר.

הם יציעו לכם אוכל

יש אנשים שחושבים שהריצה של רשימת פריטי מזון מועילה כשאתה חולה.

"מה עם טוסט יבש?"

"מה עם מפצח?"

"אולי בננה תהיה טובה?"

הדבר האחרון שאני רוצה לחשוב עליו כשאני מרגיש בחילה, הוא אוכל. פשוט תפסיק, בבקשה.

הם יאכלו מולך

הייתי רגיש לניחוחות אוכל לפני שנכנסתי להריון. יש לי סלידה ארוכת שנים מסוג מסוים של שבב שבעלי פשוט אוהב, ולמעשה לקחתי לאסור אותם מהבית שלנו לחלוטין. כן, זה נורא.

עם זאת, כשהייתי בהריון, פשוטו כמשמעו, נראה היה כי כל אוכל שבעלי אכל נראה גס מהאף הסופר-רגיש שלי. אז, הודעתי לו שהבחירות שלו היו סלט בלי להתלבש, או מים.

הם יגידו "אבל זה לא הבוקר"

היה לי מזל מאוד כי מחלת הבוקר שלי די נעלמה עד אמצע הבוקר כל יום ויום. עם זאת, נשים רבות אינן יכולות לומר זאת. כמה חברים שלי התרגזו כשבני זוגם היו מסתכלים עליהם מקיאים בכל שעות היממה, רק כדי לומר, "אבל זה אחר הצהריים. אתה עדיין לא יכול לסבול ממחלת בוקר."

פשוט, שקט. נשים בהריון שמכות את פניהן עדיין יודעות מה השעה.

הם ישתמשו במוצרים בניחוח חזק

בעלי לא לובש קלן (ובדרך כלל מריח מדהים) אבל כשהייתי בהריון כל ארומה הייתה מעלה את רפלקס הצ'אק שלי.

הייתי לוקח לצרוח עליו בקביעות "מה הריח הזה?" עליו בדרך כלל היה עונה "סבון" או "משחת שיניים."

הם יגידו "זה רק מחלת בוקר"

מכיוון שחולי בוקר נוטים להיות התרחשות יומית קבועה עבור כל מי שהוא בהריון, אנשים נוטים למזער את הסבל ולהמעיט בתופעות ההיריון.

עם זאת, הקאות חוזרות ונשנות מדי יום, אם לא היית בהריון (ולעיתים גם כשאתה בהריון) ייחשב כנושא רציני. זה בהחלט לא נעים, בלי קשר, כך שמעט אהדה והבנה יכולים לעבור דרך ארוכה.

הם ישתמשו בחדר האמבטיה ברגע המדויק שתצטרכו להקיא

יש לנו שלושה חדרי רחצה בביתנו, אבל כשאתה צריך להקיא אתה לא נוגע לשום דבר שדומה לאזהרה. אז למה זה בן זוגי תמיד יהיה בחדר האמבטיה הכי קרוב אלי כשגל של בחילה פגע?

ביליתי את רוב הבקרים בריצה במעלה המדרגות וחיפשתי חדר רחצה פנוי להכנס אליו.

הם יתמודדו מולך

מדי פעם כולנו יכולים להרפות לרע כי אתה יודע, אנחנו אנושיים. עם זאת, לבעלי יש קצת מוניטין שהוא מסוגל לפנות חדר. היה יותר מפעם אחת, בזמן שהייתי בהריון, שהגזים הרעילים שלו גרמו לי להקיא. לא בסדר יקירי. לך להיות מישהו אחר, כי אני עסוק בגידול כזה.