תוכן עניינים:
Daaaaaay שלג! כילד, חיכיתי בנשימה עצבנית להודעה ההיא בשלט של פתית השלג הראשונה. ברגע שהיה לי ילד, למדתי את האמת: ימי שלג הם הגרועים ביותר. לא זו בלבד שקשה לנו אם בתי הספר נסגרים בגלל מזג האוויר, כיוון שבעלי ואני שניהם עובדים במשרה מלאה, אבל לנסות להשתעשע בשלג כהורה זו יכולה להיות הגרסה הקרה ביותר של הגיהינום. זה רטוב, קופא, ולא, אני לא רוצה לבנות איש שלג.
אני צריך לחבר אותו יחד כשהילדים שלי מתחילים להקפיץ מהקירות בהתרגשות. שלג בניו יורק, שם אנו גרים, לא נשאר נקי יותר מדקה, ומהר מתחלף להחליק, כך שיש חלון צר לצאת ולהתאהב באבקה הטרייה. אמנם מציל חיים כדי להוציא את הילדים, לשחק בהם ובסופו של דבר להתיש מהשלג, להתלבש לילדים לשלג זו יכולה להיות חוויה טראומטית. לכולם.
כשאנחנו מחפשים סופת שלגים שתרד עלינו בחוף המזרחי, אין להגביל את מוכנותנו להצטייד במקרר ולהעמיס סוללות. אנחנו צריכים לתפוס את עצמנו בשביל רכבת ההרים הרגשית של עונת חליפות השלג. אני נושם עמוק, מכין את עצמי לשמונה שלבי ההלבשה של ילדיי לשחק בשלג:
סלידה
המחשבה לבזבז את 20 הדקות הבאות על החתלת הילדים בשכבות עמידות למים מרובים בזמן שכולנו מזיעים בדירתנו המחוממת יתר על המידה, וגורמים לילדים להתנגד לשכבות האמורות מכיוון שהם כל כך חמים כבר זה הדבר הכי לא מהנה אי פעם.
חצץ
דרך הסיבוב והיבבה, אתה תוחב זרועות קטנות במעילים, רגליים מעוותות במכנסי שלג, ולראשונה, מצמיד את הכיסוי המכסה את הרוכסן, דבר שאתה אף פעם לא עושה כי אף ילד מעולם לא נשאר חם יותר באופן משמעותי מזה וזה הוכח שלא משנה כמה מבטים מלוכלכים יראו לך עוברי אורח כשאתה חושב שהזנחת להגן כראוי על ילדך מפני הקור.
חוסר אונים
איפה שמתי את הכפפות החדשות? אלה הכפפות הישנות. לא קנינו כפפות חדשות? האם הם בכיסים שלך? האם הם בכיסי? האם אתה יכול פשוט לשמור על הידיים שלך תחובות בשרוולים שלך, ולבנות מבצר עם הרגליים?
סבלנות
תפסיק. בועט. אני!
אופטימיות
זה נחשב לאימון.
הקלה
הם לבושים! הם מוכנים! מלחמת כדורי שלג! מנהרת חפירה! בוא נלך!
להיגע
עכשיו אתה צריך לעשות פיפי ???
תשע דקות של שמחה בדיוק
עד שמישהו צומח פנים או מגף יתחתן לצמיתות בגדת שלג. נסוג בצעידה בפנים, אבל הפוך אותה עם פינוקים! מבחינתם: קקאו חם ומרשמלו. מבחינתי: אותה פרוסקו שטוחה שפתחתי בראש השנה האזרחית אבל נרדמתי לפני שתיתי.
