תוכן עניינים:
- קייטלין, קולורדו
- אריק, קולורדו
- אלבה, קולורדו
- לינדה, מישיגן
- קארן, קולורדו
- שרה, נבדה
- רמי, טקסס
- רייקה, קולורדו
ב- 22 בפברואר הודיע הנשיא דונלד טראמפ לאומה כי הממשלה הפדרלית כבר לא תגן על זכויות כותרת IX של ילדים טרנסג'נדרים. הצו החדש מסיר כל הנחיות בנושא הגנות כותרת IX בכל הנוגע לילדים טרנסג'נדרים בבתי ספר. למסלול האחורי הפדרלי בכותרת IX יש השלכות בחיים האמיתיים על ילדים טרנסג'נדרים, והוריהם של אותם ילדים מגיבים לביטול ההגנות הפדרליות באופן גלוי ובלתי נעים.
כחלק מצוות ההנהגה של תמיכה בחינוך טרנס-נוער, אני מתקשר עם הורים אחרים לילדים טרנסג'נדרים מאז שנודעו על ההחלטה. חשוב להכיר בזכות הפריבילגיה שיש לקבוצה זו של הורים. ראשית, רובנו ממוקמים בקולורדו, מדינה עם הגנות מוצקות על זכויות טרנסג'נדריות שהיו קיימות לפני הנחייתו המקורית של הנשיא אובמה. שנית, רבים מאיתנו מסוגלים להפעיל ולדוגג בשם ילדינו שהקהילות הצעירות שלהם "משיגות את זה". למרות שזה סיכון לעשות זאת באקלים פוליטי זה, אנחנו יחסית בטוחים כי בהתחשב בפריבילגיות האמורות, נהיה בטוחים בכך. ובכל זאת, זה לא עושה את הכוח לחרדה העמוקה והבחילה עבור ילדינו, ולכל המשפחות האחרות שאינן יכולות להשתמש בקולותיהן. זה לא עושה דבר כדי לעזור לכל הילדים במדינות שמשמיצים אותם דמוניזציה כמו טקסס, צפון קרוליינה ופלורידה (בין השאר) שמטפלותיהם לא יכולים פשוט להתקדם ולעבור דירה.
כאשר המחוקקים אומרים כי הם לא יגנו על זכויות האזרח של קבוצה שולית באופן מסורתי, הם נותנים מעבר לכל מי שיביא שנאה. כהורים לילדים טרנסג'נדרים, התגובות הבאות חושפות את כוחה של יכולת האהבה ההורית להזיז הרים (או הרים של שנאה גדולה, במקרה זה):
קייטלין, קולורדו
אני מרגישה שזו איזו תוכנית רעה לנסות לגרום להתאבדות. החלטה זו היא 'דרך סמויה' לומר לטרנס פולקס לחזור להתחבא ולהישאר מוגבלת על ידי הבינארי. אני מרגיש שזו תצוגה ציבורית של לנסות להחזיק אותנו בתור, לנהוג במשטרה (לוודא ששונאים ממשיכים לשנוא) ולהעצים אותה מחדש.
זו הממשל לוחש באוזניים של ילדינו - אותם ילדים שאנחנו אוהבים מאוד - "לא משנה." המסר הזה חותך כל כך עמוק.
אריק, קולורדו
ממשל טראמפ מנסה להבהיר כי מדובר בנושא 'זכויות מדינות'. אבל, כאשר השאלה היא זכויות אזרח, 'זכויות מדינות' אינן מורשות להפלות אנשים … איננו יכולים לאפשר למדינות לבחור להפלות אנשים טרנסג'נדרים כעת.
הדבר הנורא ביותר בזה הוא המסר שהוא נותן לילדינו הטרנסג'נדרים. זו הממשל לוחש באוזניים של ילדינו - אותם ילדים שאנחנו אוהבים מאוד - "לא משנה." המסר הזה חותך כל כך עמוק.
אלבה, קולורדו
החשש שלי הוא שזה תורם ליותר בלבול סביב תמיכה בילדים טרנסיים בבתי ספר ושילדים שגרים במקומות שהם אנטי להט"בים (כמו אריזונה וטקסס וכל שאר המדינות שהגישו תביעות להילחם בהנחיית אובמה) מוצבים מייד סיכון מכיוון שלמרות שחוק הכותרת IX קיים ועדיין מגן על ילדים, ההורים יצטרכו להגיש תביעה במקרים בהם בתי הספר לא יבצעו את ההנחיות הללו.
יש אנשים שנלחמים בזה והם פשוט קיבלו את הדרך מהממשל הנוכחי לעשות מה שהם רוצים, במקום לעמוד מול ילדי טרנס, כמו שעשה מחלקת החינוך של אובמה ומחלקת המשפטים. ממשל טראמפ אומר לילדים הטרנסיים ומשפחותיהם שהם בעצמם להילחם למען זכויות ילדיהם. המסר והאפקט האפשרי פוגעים ביותר.
אני רוצה לטאטא את כולם ולהגיד להם שהם יפים ומושלמים וחזקים והמשפחות שלהם (לא רק ביולוגיות) הולכות להילחם כמו לעזאזל כדי לוודא שהם בטוחים ומטופלים בשוויון.
לינדה, מישיגן
בעיקרון, היחס של כל הממשל שלו: אם אתה כל כך אוהב את זה, אתה דואג לזה. זה שטויות. הנטל של הממשלה הוא להגן על אזרחיה הפגיעים ביותר ולהמשיך לזרוק אותם מתחת לאוטובוס.
קארן, קולורדו
באדיבות הפרט המוצגבתי, שאנון, עברה כשהייתה בת 7 בכל פעם שאיש לא שמע על ילדים טרנסג'נדרים. הקהילה השמרנית שלנו לא הצליחה לתמוך בה, ולכן לא סיפקו לה זכויות האזרח וההגנות שתוארו בהנחיות הפדרליות שנמשכו השבוע. מבודדת וכושלת מבחינה אקדמית, היא נקלעה למשבר עד שעברנו. מחוז בית הספר החדש שלנו במחוז בולדר, קולורדו היה הרבה יותר פתוח לצרכיה, והותר לנו לעזור בפיתוח מדיניות המחוז הכלולה בהנחיות הפדרליות. על פי מדיניות זו, שאנון הצליחה להשתלב באופן מלא בקהילת בית הספר שלה.
כששאנון יודע שההנהגה בבית הספר מחויבת לספק לה מקום בו היא מרגישה שווה לבני גילה, זה עוזר לה להפסיק לצפות להשפלה כחלק יומיומי מיום הלימודים שלה ומאפשר לה מרחב להתמקד בדברים החשובים, כמו למידה וחברויות.
הכרת הילד שלהם מרגיש בטוח ומוגן בבית הספר הוא המינימום שכל הורה היה רוצה לילדו. בגיל 16 היא לא רק בטוחה, היא משגשגת. היא מקבלת ציונים טובים, נהנית מחברויות ועובדת אחרי הלימודים בכדי לקנות לעצמה מכונית. שאנון לא איבדה אף אחת מההגנות שלה השבוע. מחוז המדינה ובית הספר שלנו מחויבים ליצור מקום בטוח ללמוד לכל הילדים. לרוע המזל, חזרה על ההנחיה השפיעה עדיין. שאנון החלה להבחין בהידרדרות בשיחות בבית הספר ורק אתמול בערב היא נתונה לדיבור שנאה אנטי טרנסג'נדרס ברשת על ידי חבריה התלמידים. אנו עובדים על שמירה על שאנון בסביבת בית הספר שלה כבר עשר שנים, ואם יש דבר אחד שלמדתי זה: המנהל עושה את כל ההבדל. כששאנון יודע שההנהגה בבית הספר מחויבת לספק לה מקום בו היא מרגישה שווה לבני גילה, זה עוזר לה להפסיק לצפות להשפלה כחלק יומיומי מיום הלימודים שלה ומאפשר לה מרחב להתמקד בדברים החשובים, כמו למידה וחברויות.
תלמידים בבית הספר גם יודעים שהם ישאו באחריות למעשיהם והם מתקדמים כדי לשקף את המחויבות של ההנהגה. במחוז בית הספר האחרון שלנו, המנהל היה מחויב לתלמידים שבטיפולו, אך מנהיגות המחוז לא הצליחה לענות על צרכיה, בעיקר מחשש לריפוי הקהילה. הדרכה לאומית יכולה הייתה לעזור להם לעמוד בזכויותיו של שאנון. במקום זאת, הם הכשילו אותה. במשך שנים היא נאלצה לעבוד קשה כדי להתגבר על טראומה ולהפצות על הלמידה האבודה. הפיכת ההנחיות היא כישלון מנהיגות ברמה הלאומית. אפילו במחוזות בתי ספר המהווים מודלים להגנה טרנסג'נדרית, התלמידים מרגישים את ההשפעות.
שרה, נבדה
בכנות, לבי שקע והבטן שלי התגלגלה כששמעתי את החדשות. יש לנו מזל שאנחנו חיים במדינה שיש בה הגנות על זהות מגדרית כבר על הספרים ובית הספר של הילד שלי תומך, אבל יש כל כך הרבה ילדים ומשפחות שלא נמצאים בעמדתנו. כאמא, אני מבועתת מהילדים האלה. אני רוצה לטאטא את כולם ולהגיד להם שהם יפים ומושלמים וחזקים והמשפחות שלהם (לא רק ביולוגיות) הולכות להילחם כמו לעזאזל כדי לוודא שהם בטוחים ומטופלים בשוויון.
אהבת הורה לא רק מזיזה הרים, היא מסיטה גלקסיות.
רמי, טקסס
אני מאוד מאוכזב אך לא מופתע שממשל טראמפ עשה זאת. זה הולך להקשות על הילד שלי כל כך הרבה יותר קשה, במיוחד אם בתי הספר כאן נפטרים לחלוטין מכל הכלול שהיה להם לפני כן או שמושלנו מחליט להפוך את זה לא חוקי לבתי ספר לכלול ילדים טרנסג'נדרים.
הילד שלי אמור להיות מסוגל ללכת לבית הספר ולא צריך לדאוג לשירותים. ילדי סיסג'נדר לא צריכים, ולכן גם ילדים טרנסג'נדרים לא צריכים.
רייקה, קולורדו
באדיבות הפרט המוצגהמציאות היא שלמרות שחלקנו חיים במדינות המגנות על ילדינו, אף אחד מההורים איתם דיברתי אינו בטוח שילדיהם בטוחים באמריקה של טראמפ. אני אחד ההורים האלה. אבל אני לא אשב. אני לא אשתוק. הורים הנלחמים למען זכויות ילדיהם להתקיים במרחבים ציבוריים לעולם לא ייכנעו לתשישות. לעולם לא נתבייש בנוגע לתשוקתנו למה שאותו מתנגדים מכנים בזלזול "פוליטיקה זהותית".
קשה להתעלם מהיושרה והחמלה בתוך קהילת הורים זו. כל ההורים הללו מחויבים להמשיך במאבק למען זכויות ולשנאה לכל הילדים הטרנסג'נדרים (ומבוגרים) ברחבי ארצנו. חזרה זו משנה רק את כמות העבודה שנותרה לנו לעשות.
אהבת הורה לא רק מזיזה הרים, היא מסיטה גלקסיות.