תוכן עניינים:
- כי זה פשוט יותר מדי
- כי אנחנו לא יכולים להרשות זאת לעצמך
- כי אני לא רוצה שהילד שלי יגדל כפוי טובה
- כי אני רוצה שהוא יעריך יותר מפריטים חומריים בלבד
- כי הוא לא משחק עם הצעצועים שכבר יש לו
- כי אני לא רוצה שיהיה לו דברים מספקים באהבה
- כי אין לנו את החדר
- כי חגים הם יותר ממתנות בלבד
בילדותי אהבתי לכתוב את מכתבי השנתי לסנטה. אמא שלי הייתה גוזרת תמונות מקטלוג הצעצועים והייתי מדביקה אותן למכתב, שואלת "די בבקשה, אני יכולה?" אז השנה, הכנתי את כל המצרכים לבני ושאלתי אותו, בתמימות, מה הוא רוצה מהאב חג המולד. התשובה שלו? "הכל." אחרי שסיימתי לצחוק הבנתי שזה כנראה סימן רע. ממש באותו רגע החלטתי שלא לקלקל את ילדתי במהלך החגים.
זה אולי קלישאה, אבל הדברים הטובים ביותר בעונת החגים בכלל לא עולים אגורה, ובוודאי שהם לא משהו שהילד שלי ימצא אחרי ששלח מכתב לסנטה קלאוס. להיות עם יקירינו וליהנות מהעונה זה לגמרי בחינם, וזה מה שאני זוכר שאוהב הכי הרבה בתקופת החגים. בסופו של דבר, זה מה שאני רוצה שגם הבן שלי יאהב יותר.
בטח, זמן זה של השנה יכול להיות מלחיץ (לקרוא: הוא), במיוחד עבור אלה עם תקציב. עם סנטה של סנטה לעבודה, משפחה מורחבת לרכוש מתנות לילדים וילדים שרוצים כל צעצוע שהם רואים שמשווק להם באגרסיביות מאז אוקטובר, מתנת מתנה יכולה לעלות הון. זה תוהה אותי אם בכלל זה נחוץ? מה היה קורה אם כולנו נדלדל מעט לאחור וקנינו מתנה מיוחדת אחת בדיוק לקרובנו והיקרים ביותר, ומאחלים לכולם אחר חג נפלא? לכל הפחות אנו עשויים להתחיל את השנה החדשה במאזן בנקאי בריא יותר. אז עם זאת, הנה רק כמה מהסיבות הרבות שבגללן אני לא מתפנק עם הילד שלי בעונת החגים הזו.
כי זה פשוט יותר מדי
בני נולד יום אחרי יום השנה האזרחית החדשה, מה שאומר שבתוך שבועיים הוא מקבל מתנות לחג המולד וימי הולדת. זה מספיק מתנות כדי להפעיל מחדש מעון יום. זה עודף אקסטרווגנטי שבאמת לא נחוץ (ומקשה על ההישאר שנותר ללא 11 חודשים עד קשה יותר).
כי אנחנו לא יכולים להרשות זאת לעצמך
בפשטות, אין לנו סוג הכסף שמאפשר לקנות את כל מה שנמצא ברשימת המשאלות של הילד שלי. השיווק ההמוני סביב החגים גורם לו להאמין שהוא באמת זקוק לכל צעצוע אחרון, ונראה כי כל המועדפים עליו הם מעל 100 הדולר.
רק בשביל הכיף (כי אין מצב שהוא בעצם משיג הכל) עשיתי חישוב מהיר. אם אני ובן זוגי היינו רוכשים כל פריט בודד ברשימת המשאלות של בני, זה היה מסתכם ביותר מ- 500 דולר. כן, זה לא יקרה, קידו. #מצטער לא מצטער
כי אני לא רוצה שהילד שלי יגדל כפוי טובה
קניית ילדים כל דבר שהם מבקשים מייצרת, לדעתי, זכאים לילדים שלא מבינים את הערך של, ובכן, כל דבר. אז כן, לפעמים אמא ואבא צריכים לומר "לא." אחרי הכל, הרולינג סטונס הם שאמרו "אתה לא תמיד יכול להשיג את מה שאתה רוצה."
כי אני רוצה שהוא יעריך יותר מפריטים חומריים בלבד
יש כל כך הרבה דברים חשובים יותר מהחפצים שאתה קונה. אנו רוצים שבנו ידאג ליצור איתנו זיכרונות, להיות טוב לב ואוהב, ויבזבז זמן לצחוק וליהנות. אם נאפשר לו להתמקד רק בצבירת מוצרים נוספים, זה בסופו של דבר כל החגים.
כי הוא לא משחק עם הצעצועים שכבר יש לו
הבית שלנו נראה כאילו המקום שהצעצועים הנשכחים הולכים למות. ברצינות, הבית שלנו מלא בכל צעצוע שאתה יכול לדמיין; צעצועים חדשים ומבריקים, צעצועים ישנים ומורכבים ממני, צעצועים שנותרו משניהלתי מעון יום וכל מה שבינינו הצלחנו לשמור מסיבות לא ידועות. הילד שלנו כמובן רק משחק עם כחמישה אחוז מהצעצועים העומדים לרשותו.
יש לו כמה בעלי חיים ממולאים אהובים, כבאית אהובה וקומץ מכוניות, אך השאר מתעלמים ברובם. בסופו של דבר הם תופסים מקום בבית שלנו ועושים המון בלאגן, כך שלדעתי הגיע הזמן לטיהור במקום זמן לרכוש צעצועים נוספים שככל הנראה לא יגעו בהם.
כי אני לא רוצה שיהיה לו דברים מספקים באהבה
כמות המתנות שאתה מחונן אינה משווה לכמות האהבה שיש למישהו עבורך. אנו רוצים שבנו יידע שאנחנו אוהבים אותו ללא תנאים. אנחנו רוצים שהוא יידע שבימים שאנחנו לא מתקלחים עליו במתנות, הוא עדיין אהוב.
כשהוא הופך למבוגר, אנחנו לא רוצים שהוא יעבור לחובות רק כדי לקנות לילדה או לבחור בחלומותיו מתנה מתנה מפוארת, מתוך מחשבה שזה יוכיח את אהבתו. אהבה צריכה להיות יותר פשוטה מזה.
כי אין לנו את החדר
בכל פעם שאנו חוזרים הביתה מחופשה משפחתית, המכונית שלנו עמוסה בקופסאות ושקיות. לאחר שנפרק, כמובן, עלינו למצוא למעשה בית לכל הדברים החדשים בביתנו העמוס כבר.
הניסיון לערום ולארגן את כל הדברים החדשים על מדפים וקוביות הופך לאיזה סוג של פאזל בגודל טבעי, בעוד אני מבלה את רוב זמני בתהייה, "האם אנחנו באמת צריכים משהו מכל זה?" (רמז: התשובה היא לא.)
כי חגים הם יותר ממתנות בלבד
הדברים האהובים עלי בחגים הם שלג (למרבה המזל, כשאני גרה בקנדה), עץ חג המולד, שירה קרולים, רואה את כל הקניון מקושט, לבקר בסנטה עם בני וליהנות מארוחה מיוחדת עם משפחתי. בטח שגם אני אוהבת מתנות ויש לי עין על כמה דברים, אבל אנחנו ממש לא צריכים את מפולת המתנות.
החופשות צריכות להיות בערך בילוי עם המשפחה שלך, ליהנות מהמסורות התרבותיות שלך ולבלות בחופשה מלוח הזמנים של הרשת. במילים אחרות, החגים הם זמן לזרוק קצת נצנצים על חייך ולראות מה נדבק.
אז אני אבדוק את רשימת הבנים שלי לסנטה, אבל הוא לא יקבל "הכל". ובכן, לפחות לא עד שסבא וסבתא שלו לוקחים גנדרן. אני מניח שמותר להם לקלקל את הילד כמה שהם רוצים.
