8 דברים שאמהות עצלניות עייפות לשמוע

אני מחשיב את עצמי די עובד וחרוץ ברוב התחומים בחיי. מאז ומתמיד הייתה לי מוסר עבודה מצוין, החל מהעבודה הראשונה במאפייה מקומית, וכלה בערבי עבודה ובסופי שבוע לשלם עבור הלימודים ועד לימודי התואר השני בערבים אחרי יום לימודים מלא. עם זאת, עכשיו כשאני אמא אני פשוט כל כך עייפה. לאמיתו של דבר, נעשיתי קצת עצלן ובעוד אני לא מתנצל על עצלנות כאמור, בהחלט יש דברים שאמהות העצלנות שלנו עייפות לשמוע.

אני מרגישה שהאנרגיה וההתלהבות הרגילה שלי דעכה מעט ומאז שהצטלמתי, כך שבטוח לומר שעברתי למצב של הישרדות (לרוב). בנוסף, אני מוצאת את עצמי במצב קצת ייחודי בכך שאני גם אמא עובדת וגם אמא שהייה בבית, בכך שאני עובדת מהבית במשרה מלאה ובו זמנית מטפלת בילד שלי כל היום הארור.

כשאני משווה את עצמי לאמא שלי, אני מבין שאני בהחלט לא עושה את אותו מאמץ עם הילדה שלי כמו שהיא עשתה איתי. עם זאת, אני מנסה להצדיק את ההבדל בכך שזכור שעלי לעבוד, והיא לא עשתה זאת. מכיוון שאני עובד ותמיד עם הבן שלי אני אף פעם לא מקבל הפסקה, מה שלעיתים גורם לי להרגיש מוצף וכמו שאני רוצה (לקרוא: צריך) לברוח. וזו הסיבה שאין לי בעיה לאמץ את זהותי החדשה כאמא עצלנית, ולמה אין לי בעיה להגיד שללא ספק נמאס לי לשמוע עצות כאלה:

"מדוע אינך עושה יותר עבודות יד עם הילד שלך?"

בכל פעם שאני קורא לאמא שלי לפרוק על התפרצויות הזעם של ילדיי והתנהגות פעוטות בלתי סבירה, ההצעות ה"יעילות "שלה תמיד גורמות לי להוציא את הקצף המהודר ואקדח הדבק ולעשות מלאכה.

חוויית המלאכה היחידה שזכיתי לחוות אי פעם הייתה ליל "הכינו את המאפה שלך" בשיעור הבורלסקי שלי. אחרת, אני פשוט מוצאת את כל הטענות כאל לא פחות מבולגן וערמומי. אולי שנותיי כמורה פינקו לי את הבילוי, אבל מבחינתי "נצנצים" זו מילה גסה.

"לאפות משהו מהשריטה בריא יותר"

אז מה אם אנשים ילעגים לתרומתך לפוטלוק הדו-שבועי, נכון? למי אכפת אם תצטרך להתמודד עם גבות מורמות כשאת מזכירה שהמנה שלך נקנתה בחנות?

אני דווקא אוהבת לבשל, ​​אבל הילד שלי הוא אוכל כל כך בררן, שברגע שאמצא משהו שהוא בעצם יאכל אני נוטה לדבוק בזה, ורק זה.

"אתה באמת צריך לעשות יותר מאמץ עם המראה שלך"

לפני התינוק הייתי אוהד ביקורי ספא, תספורות יקרות, מניקור, פדיקור וכדומה. עכשיו? כן, עכשיו אני פשוט לא יכול להיות מוטרד מהתחזוקה המקיפה..

כמובן, להתמכר לזמן "אני" ולטפל בעצמי הוא חיוני להערכה העצמית שלי ולבריא הנפשית, וכמובן תמיד כרוך בתחזוקה וקצת שגרת יופי. עם זאת, אמא עצלה זו גם חושבת שצחצוח שיניים ושמתי את שיערי בקוקו מבולגן זה לא מספיק.

"כדאי שתוודא שאתה נשאר בכושר"

הייתי די פעיל לפני ההריון וגם במהלך. לקחתי יוגה, פילאטיס, אירובי מים והלכתי על בסיס יומי. עם זאת, מאז שילדתי ​​תינוק, שגרת הכושר שלי קיבלה קצת "אממ", "הפסקה". וב"הפסקה ", אני מתכוון, " נעלם לחלוטין."

אני לוקח את בני לטיול של שעה של שעה ומחפש ביקור בכל יום, אבל חוץ מזה, בדרך כלל אתה יכול למצוא אותי יושב על הספה שלי ואני לא רואה את זה משתנה בזמן הקרוב. אחרי הכל, הפעם היחידה שאני בלי הקטנה שלי היא בערבים. לאחר סיום שגרת השינה וצרכת ארוחת הערב, אני לא רוצה לעשות דבר מלבד לאכול קצת ליקוריץ במיטה ולצפות בשידורים חוזרים ישנים של Sex In The City.

"בגדי ילדכם אמורים להתאים באמת, אתם יודעים"

בני שונא גרביים, אז ברגע שאנחנו חוזרים הביתה מהפארק הוא מקלף אותם הכי מהר שהוא יכול וזורק אותם על כתפו.

אני עצלן מכדי לקחת גרביים אמריים שהוא לובש פחות משעה ומכבס את כולם בכל פעם, אז אני לוקח אותם ומכניס אותם לקופסת גרביים ליד דלת הכניסה. אני אשלוף גרביים כשצריך ובכן, אין שום אחריות שגרביים אלה יתאימו. #מצטער לא מצטער

"זמן הטלוויזיה נורא לילדים"

כשהייתי בהריון נשבעתי שהילד שלי לא יצפה בטלוויזיה עד שהוא היה בגיל בית הספר. ואז הילד שלי הפך לפעוט בן שנתיים, והפכתי לאמא תשושה. אני מתכוון למצוא ולהשתמש בכל דבר ובכל מה שירגיע אותו, כן, הגיע הזמן הטלוויזיוני, החברים שלי.

"האם אתה רוצה לתזמן תאריך משחק?"

לקח לי כמה שבועות להבין שהתינוקות מגיעים עם הרבה דברים ועושים בלגן מגוחך. לקח לי רק כמה ימים להבין שכאמא טרייה, אתה מותש ופשוט אין לך זמן או אנרגיה לשמור על דברים נקיים כמו שהיו בדרך כלל.

אז, כאמא עצלנית בזרועות, הנה המתנה שלי אליך:

עצות לניקוי אמא עצלנית, כשאתה מבקר אצל אורחים לא צפויים (האנשים האלה הם הכי גרועים אגב)

• מלאו את הכיור במי סבון וקשקו את כל מה שנמצא בו, כאילו סתם הייתם עושים את הכלים
• הנח בגדים שטוחים על המיטה שלך ואז זרוק את השמיכה מעל החלק העליון כדי להסתיר את כולם
• דחפו את הכל בארון וסגרו את הדלת
• הכניסו את כל הצעצועים לעריסה ושמו שמיכה מעל
• להתעסק עם אמבטיה בחדר האמבטיה ולמשוך את וילון המקלחת כדי להסתיר אותו

את מוזמנת, אמא. הישאר עצלן!