9 דברים מצמררים שאנשים אומרים לאמהות כשהם מניקים בציבור

אחת הבחירות הראשונות להורות שעשיתי אימא אם טרייה, הייתה הבחירה להניק. כמובן שידעתי שיש סיכוי שהבחירה שלי לא תיפסל בגלל בעיות הנקה אפשריות, אבל כשהצלחתי להניק, פלטתי אנחת רווחה וטפחתי על הגב בגלל שהחלטתי את אמא הראשונה שלי. אולם ההקלה הזו הייתה קצרת זמן, כאשר הייתי נתון לדברים המפחידים שאנשים אומרים לאמהות שהניקו בציבור. לפתע הבחירה שלי לא הייתה רק על האכלת ילדתי, אלא הייתה לנסות לסבול את תפיסותיהם השגויות של אחרים; תפיסות שגויות שהאיפו זרים מושלמים להעיר הערות די מגעילות על גופי והנקה ואפילו על בני.

בבית ובסביבה חברים ובני משפחה הייתי בבועת הנקה נהדרת של תמיכה. בן זוגי עזר לי להניק ורכש את המשאבה שלנו ובחן את היתרונות של הנקה, ובכן, שלי לשלוף ציצית כדי להאכיל את ילדנו היה חלק רגיל מהשגרה היומיומית שלנו. אמי הנקה גם את עצמי וגם את אחי, ולכן היא התרגשה מאוד שאגיע לחוות אותו דבר. אבל בציבור, כשהניקתי את בני בלי כיסוי, בועת התמיכה הזו צצה. לא התכוונתי להרעיב את בני בשם הנוחות של מישהו אחר, אבל וואו היה קשה לשבת שם ולהקשיב למישהו שיגיד לי שמה שאני עושה זה "לא הולם". זאת אומרת, אני פשוט לא יכול לחשוב על משהו "מתאים" יותר מאשר אם שמאכילה את ילדה.

אולי החיובי היחיד לסבול מהערות מצמררות כאלה, היה הסולידריות שהגעתי אליהן וחשתי כלפי ואמהות מניקות אחרות. אנו בהחלט לא לבד במאבקים האלה, במיוחד כאשר מניקים בפומבי, וככל ש- #Normalize הנקה הופכת פופולרית יותר ויותר, הקולות הקולקטיביים שלנו הולכים וגדלים מעט יותר מקולותיהם של אלה שמוכנים לומר את הדברים הבאים, בהחלט דברים מצמררים וגסים. אז לא הכל רע, נכון?

"יש ילדים בסביבה"

ו? בכנות, זו אחת ההערות המצערות ביותר שמישהו יכול להעיד לאם מניקה, מכיוון שהיא אמנם לא הוגנת בנטל פיקטיבי על אם מיניקה "להגן על חפותם" של ילדים, אך היא גם מינית את ההנקה ובו בזמן חושפת ילדים לילדים מיניות חברתית מתמדת של גופות נשים. למה בכלל תרצה לשים את זה על ילד?

אתה יודע מה קורה כשבני רואה אותי עירומה? הוא מצביע על בטני ואומר "בטן!" ואז הוא מוחא כפיים, כי הוא זיהה נכון חלק של גוף. ואז הוא מצביע על אחד השדיים שלי ואומר "בוב!" ואז מוחא כפיים, מכיוון שהוא לא יכול להגיד שהשד והציצים שלו הם, לעת עתה, תחליף נהדר והוא מתרגש מזה ששוב זיהה חלק גוף נכון. ואז הוא עובר על יומו ומשחק בצעצועים שלו ולא מצולק לנצח מכיוון שראה גוף עירום. הרעיון שגוף עירום, ובמיוחד גופה העירום של האישה, הוא "רע" או משהו שיכול "להרוס" ילדים הוא הפטריארכיה הקשה בעבודה.

"זה דוחה"

לא, "זה" הוא נורמלי. "זה" אני מאכיל את הילד שלי כי הוא רעב. הדבר היחיד "מגעיל" הוא הרעיון שמשהו נורמלי וטבעי (משהו שמדגיש את הפונקציונליות של השדיים של הנשים, ולא את המיניות שלהם) נחשב "מגעיל".

"אתה צריך להתבייש"

ממה, בדיוק? הייתה לי אישה מבוגרת שתבוא ותגיד לי את הדבר הזה ממש בזמן שהאכלתי את בני בבית משפט האוכל בקניון המקומי. בכנות לא ידעתי מה לומר, מכיוון שלא הצלחתי להצביע על מה, בדיוק, מביש באכילת בני. אם כבר, אני חושב שיהיה יותר מביש להכריח את בני לבכות ולהרעיב ולהתחיל לחשוב שאמו מתעלמת מהזעקות שלו לאוכל, כל זאת מכיוון שאדם מסוים אינו מסוגל למקסם את ההנקה מספיק זמן כדי לראות בכך לא יותר מאשר אם מאכילה את ילדה.

"איך אני הולך להסביר את זה לילדים שלי?"

אני, אממ, לא יודע ולא אכפת לי? אני מניח שתוכל להתחיל לומר להם שהנקה היא טבעית וכמה נשים בוחרות להאכיל את ילדיהן וכי אם אישה מוכנה ויכולה להניק, זה חלק טבעי באמהות? אני חושב שזה בסיס איתן.

"הילד שלך הולך להתבגר עם כמה סוגיות חמורות"

זו באמת הערה מצמררת, שנובעת מהרעיון המפחיד שהנקה היא מינית והיא מקדמת איכשהו מערכת יחסים ערכית בין אם לילד. האם אנו, כחברה, באמת מיניות גופות של נשים עד כדי כך שאישה שמאכילה את ילדה נחשבת לאיזה מין דמוני, מעשה מיני, לצד פדופיליה צדדית? נו באמת תרבות. אנחנו יכולים לעשות יותר טוב מזה.

"סקס טבעי מדי, אבל אתה לא רואה אותי עושה זאת בפומבי"

ובכן, אתה לא טועה. סקס הוא טבעי מאוד, והאובססיה של התרבות שלנו לסקס את הכל תוך כדי דמוניזציה של יחסי מין היא באמת מרתקת (ועל ידי מרתק, אני מתכוון לכעוס). עם זאת, איננו יכולים להעמיד פנים שמין והנקה זה אותו דבר, מכיוון שהם לא. האחד הוא מעשה בהסכמה בין שני מבוגרים, כלומר, אתה יודע, מיני באופיו, ואילו השני הוא פעולה הכרחית בין אם לילד, על מנת לשמור על בן אנוש זעיר בחיים. זה בכנות מעט (לקרוא: הרבה) גס שאמהות מניקות צריכות לתאר את השונות.

"אתה יודע שיש אמבטיות בסביבה, נכון?"

תודה, אבל אני לא צריך ללכת לשירותים כרגע, השתנתי לפני שיצאתי מהבית.

היום בו גבר או אישה בוגרים מחליטים לאכול את ארוחת הבוקר, ארוחת הצהריים, ארוחת הערב שלהם או כל סוג של חטיף בדוכן ליד מישהו שמטפס, הוא היום בו אני אאכיל את ילדתי ​​בשירותים ציבוריים. עד אז? כן, הילד שלי הולך לאכול במקום שכולם אוכלים.

"זה לא גורם לבן הזוג שלך להרגיש לא נוח?"

למה זה? אני לא יכול להתמודד עם השאלה הזו, מכיוון שהיא באמת לא יותר מההנחה המפחידה שבן זוגי הוא הבעלים של חלק בגופי. כאילו, השדיים שלי הם השדיים שלי ולא של בן זוגי, כך שאין לבת הזוג האמורה להרגיש לא בנוח. זה לא הגוף שלהם, הוא שלי.

"השאר משהו לדמיון"

לאיזו דמיון? שלך? אני פשוט, אני פשוט לא יכול יותר. כאילו, כבר כמעט שנה שהנקתי את בני, ואני עדיין מתעצבנת ומגועפת מההערות המפחידות האלה שלצערנו אומרים לנשים מניקות ברחבי הארץ ובאופן יומיומי. תפסיקו לסקסל את גופן של נשים והפסיקו לסקס את ההנקה ופשוט הפסיקו. תפסיק.