9 דברים מצמררים שאנשים אומרים לאמהות מקועקעות

כשאתה הופך לאמא, נראה (למרבה הצער) שאתה פותח את עצמך לבחינה ופרשנויות אינסופיים. בין אם מדובר באנשים שמגיבים על גופך ההריון או תוהים על צירים לידה או שואלים אותך על חייך לאחר הלידה; כל תחושה של הגינות חברתית וניקיון יוצאים מהחלון. זה מתיש אם את אמא כלשהי, אבל אם את אמא עם קעקועים גלויים, הייתי טוענת שזה גרוע משמעותית. יש כל כך הרבה דברים מצמררים שאנשים אומרים לאמהות עם קעקועים שיכולים להרוס אפילו את הימים הכי נעימים שאתה מבלה עם ילדך (ומדוע, הו, למה מישהו היה מתכוון להרוס את אלה?).

יש לי תשעה קעקועים שרובם גלויים. יש לי חצי שרוול שאני מתהדר בו בביטחון לא-פתולוגי, שמעטט יותר מחלקו ההוגן של פרשנויות לא רצויות. בהתחלה הופתעתי מהתגובות שאני מקבל כאמא עם קעקועים. זאת אומרת, הזמנים משתנים והחברה שלנו היא (הייתי רוצה לחשוב באופן אופטימי יותר) מקבלת יותר ואנחנו נוטים לנסות לחיות את חיינו לפי אותה קלישאה, "אל תשפוט ספר על פי הכריכה שלו". עם זאת, אנשים פגומים מטבעם ושיקול הדעת קורה, ועם השיפוט הזה, מגיעות כמה תגובות מצמררות שלקעקועים של אמהות, למרבה הצער, צריכות לבטן.

הייתי רוצה לראות עולם בו החברה לא נראית נוחה עד כדי גיחוך ולהעיר הערות לא הולמות על גוף האם או, אתה יודע, אם בכלל. אבל עד אותו יום אני מבקש מכם לזלף בעצב ובאכזבה ממני, כשאני עובר על תשעת הדברים המפחידים ביותר שאנשים אומרים לאמהות עם קעקועים. עליבות אוהבת חברה, נכון?

"האם הריון שינה את מראה הקעקוע שלך?"

אני באמת לא מבין מדוע אנשים חושבים הריון והשינויים שהוא מעביר על גוף האישה, איכשהו נותן אישור ללא הגבלה לאנשים לשאול שאלות פולשניות לגבי שינויים כאמור. כאילו, איך הגוף של האישה מגיב להיריון זה ממש עניינו של אף אחד. האדם היחיד שמכיר כיצד מגיבה גופה הוא הרופא / דולה / המיילדת שלה, ובכן, זהו. אם לאם יש קעקוע, הדבר תקף. אתה לא יודע איך הריון עשוי לשנות את הדיו שיש לה על העור.

מכיוון שאין לי פילטר, אני אגיד לך שבשבילי, באופן אישי, ההיריון שלי בשום אופן לא שינה את הקעקועים שלי. הם לא היו מתוחים ועיוותו. עור, כמו גוף של אישה באופן כללי, הוא דבר מדהים שמסוגל לעשות דברים מדהימים אז אתה יודע, תפסיק. פשוט עצור.

"מה פוגע יותר גרוע, עבודה או קעקוע?"

סובלנות הכאב של כולם שונה; כולם מטפלים בדרגות שונות של כאב בדרכים שונות; כולם מגיבים לכאב בדרך האישית והמיוחדת שלהם המתאימה להם ביותר. זה די מוזר (ואפילו סדיסטי?) שמישהו ירצה להתמקד בפן הכאב של קעקוע או הריון. כאילו, אל תדאג מזה? טיפלנו בזה.

"האם אתה מתחרט על הקעקוע שלך, עכשיו שאתה אמא?"

מה דעתך שאנחנו פשוט מניחים שמי שמקבל קעקוע לא מתחרט. אם כן, סמכו עלי, הם יגידו לכם. אז אישה עם דיו כלשהי שמחליטה להפוך לאמא, כנראה לא שינתה את דעתה בקעקועים שלה רק בגלל שהיא החליטה להוליד. כאילו, ללדת ילד זה לא כמו לובוטומיה, חבר'ה. אנחנו עדיין אותם אנשים אוהבי דיו.

"איך נראה הקעקוע שלך כשהיית בהריון?"

אם לא היית שואל אישה איך נראים חלקי גוף מסוימים כשהיא בהריון (ובבקשה, אה בבקשה, אל תעשה את זה אף פעם) לא כדאי לך לשאול אותה איך נראו הקעקועים שלה כשהיא או בהריון. כאילו, מה לעזאזל אכפת לך? אם הם קעקועים גלויים, תראה בעצמך. אם הם לא, הם לא מסיבה וזה לא עניינך.

"בהצלחה, הסבר את הקעקוע שלך לילדך"

ראשית, אל תניח שקעקוע הוא נושא טאבו שאצטרך לרקוד בזהירות כשמגיע הזמן להראות לילד שלי מה זה. בכנות, הילד שלי כבר יודע, והוא אפילו לא בן שנתיים. הוא מנסה למשוך על זרועותיו כדי שיהיה לו "כתף כמו אמא", ואני, למשל, חושב שזה מקסים לחלוטין. אז, באמת, אל תדאגו אותי וכל השיחות העתידיות שאולי אני או לא יכולתי לקיים עם הילד שלי.

"אני מקווה שאנשים בבית הספר של ילדכם / מעון יום / גן משחקים לא ישפטו אותך"

ובכן, אני מניח שגם אני מקווה? אבל, כאילו, האם לא נשפטים כולנו על כל החלטה זעירה שאנו מקבלים, כהורים, בכל מקרה? אני לא חושב שהקעקועים שלי מפצים אותי לבדיקה רבה יותר מכל אמא אחרת, ואם הם כן, אני בטוח שאעבור את זה ממש כמו שעברתי על כך שנשפטתי על הנקות בציבור ושופטים אותי על שיתוף. ישנים ונשפטים עליהם, אתה יודע, הכל.

"אתה מנסה להיות 'אמא מגניבה'?"

אממ, מנסה ?! בבקשה, אני אמא מגניבה.

"בהחלט לא הייתי רוצה לקעקוע כהורה"

ובכן, אז לא? היו לי יותר אנשים ממה שאני מוכן להודות (או סתם לחשוב עליהם) להגיד לי שהם באופן אישי לא היו מקעקעים ולא יקבלו קעקוע או כמה הם שמחים שהם מעולם לא בחרו לקעקע, עכשיו שהם הורה. אני חושב שהכל בסדר וגנדרני ונפלא עבורם. כלומר, כולנו צריכים להיות גאים בהחלטות החיים האישיים שלנו. עם זאת, הצהרה זו נשמעת מתנשאת ושיקול דעת, ובעוד עלינו לשמוח מהבחירות שלנו, אנו לא צריכים לטעון כי הבחירות שלנו טובות יותר משל מישהו אחר.

"אני מניח שהורות לא משנה את הכל בך, הא?"

אם מישהו אומר לך זאת, אמהות מקועקעות, אני מציע להתעלם מהן. בכנות, זה הדבר היחיד שאתה יכול לעשות, כיוון שאתה כנראה עסוק מדי בצעדים גופניים של הנשירים הגסים שמרמזים על כך שמישהו מגיב תגובה על גופך. אני פשוט לא יכול, וגם אתה לא צריך.