תוכן עניינים:
- 1. משווים רזון ליופי
- 2. ביקורת על המשקל שלך
- 3. לעשות את זה על תחושות
- 4. קביעת תנאים שרירותיים לגבי "שומן מקובל"
- 5. מכתיב איזה סוג של בגדים מישהו נראה טוב
בושה בשומן זה אמיתי, וזו בעיה. אך מכיוון שאנו חיים בתרבות המעריכה רזון ולועג ומפגיז דמוניזציה של שמנות, אנו מוקפים בשפה ודימויים המקדמים את אותם ערכים. הבישת השומניות, ובהרחבה, אנשים שמנים טבועים כל כך בחברה שלנו, עד שלעתים קרובות זה לא משתנה. שמלת שומן אינה תמיד ברורה כמו לומר לאדם שמן שהוא גרוע. זה יכול להיות הרבה יותר עדין מזה, ויש דרכים שאנשים בטעות מביישים שמנים מבלי לדעת זאת.
אני בן אדם רזה. המשמעות היא שלא רק שיש לי פריבילגיה רזה, אלא שאני לא צריך להתמודד עם השייאת שומן על בסיס קבוע. אבל כאדם עם פריבילגיה רזה, אני צריך להשתמש בזכות זו כדי להיות בעל ברית לאנשים שמנים. אנשים שמנים מתמודדים עם שולי ודיכוי בגלל גודלם. כתוצאה משולית זו, הם עלולים לחוש בושה או שנאה עצמית, סובלים מדיכאון או חרדה, או סובלים מבעיות בריאותיות - כתוצאה מחוסר גישה לטיפול רפואי שאינו שיפוטי, ולא משמנים.
רק בגלל שאני לא חווה את ההשפעות של יד ראשונה מביישת שומן לא אומר שזה לא הבעיה שלי. על כולנו לנסות לחסל את בושת השומן מהאוצר המילים שלנו. זה הצעד הראשון למיגורו מכל העולם. להלן תשע דרכים שבהן אתה טועה בושת פנים שמנים סביבך, ומה אתה יכול לעשות בנידון.
1. משווים רזון ליופי
הצהרות כמו "אתה לא שמן, אתה יפה!" מעבירות את ההודעה ששומן ויופי אינם יכולים להתקיים יחד. וזה פשוט לא נכון. למעשה, אנשים שמנים הם גם שמנים ויפים.
2. ביקורת על המשקל שלך
התבוננות בגוף שלך ואומרת, "איכס, אני כל כך שמנה!" אולי תחוש שאתה פשוט מבייש את עצמך, אבל למעשה, פרשנות מהסוג הזה מביישת את כולם. זה שולח את ההודעה שאתה מאמין שזה רע אם אתה שמן, מה שמעיד עוד שאתה לא בסדר עם שמנות באופן כללי. איך אתה חושב שחברך, שהוא גדול ממך, מרגיש כשאתה מדבר על כמה אתה שמן?
3. לעשות את זה על תחושות
שומן אינו תחושה. זה גודל גוף. וכשמישהו אומר שהם "מרגישים שמנים", הם בדרך כלל מרגישים משהו אחר, כמו חוסר ביטחון, עצוב או מתוסכל. כשאנחנו משתווים להרגיש רע עם תחושת שומן, אנו רומזים כי השומן עצמו הוא רע מטבעו.
4. קביעת תנאים שרירותיים לגבי "שומן מקובל"
"להיות עבה זה בסדר, אבל אף אחד לא צריך להיות 200/300/400 + פאונד, אתה יודע?" המשקל של מישהו אינו מהווה מדד לטובתם המוסרית, ומי אנחנו נכתיב מהו משקל "מקובל"?