אז שווה לחכות: ארבע שנים אחרי ההופעה של גראמי של אדל ל"מתגלגלת במעמקים " העיפה את הצופים והגבירה את ההתאהבות האוניברסלית של המעריצים עם ספר הזמר הבריטי, והיא חזרה בניצחון לבמת סטייפלס סנטר ל"כל מה שאני מבקש ". בעזרתה, אדל הוכיחה שעדיין יש את זה - אפילו אנשי הסאונד לא יכלו להחזיק את זה ביחד בהתחלה, כאשר המיקרופון שלה צנח באופן זמני.
ההופעה גם בכול אך אישרה כי המעריצים יראו את אדל שוב על הבמה בשנה הבאה, אז היא ככל הנראה תקבל שלל פרסים על אלבומה 25, שרק החמיץ את תאריך הניתוק להכללתם בפרסי הגראמי ה -58. אחרי ש -25 שוחרר באוקטובר ומיהר לרסק את שיאי מכירות המוזיקה האדירים, זה היה מאכזב ללמוד את השירים עליהם לא היה מועמד לשום גרמי עד השנה הבאה. למרבה המזל, האנשים החכמים שמאחורי המופע זיהו את הרצון הקולקטיבי של המעריצים לראות את אדל שוב על הבמה והצליחו להזמין אותה.
לקראת ההופעה הגדולה, אדל בחרה להציג בפני הקהל הצופה את הגרסא החיה שלה "All I Ask", שהדגימה של -25 יש הרבה יותר מה להציע מאשר "שלום." (אין שום עבירה על "שלום". שמעתי בקלות את השיר 1000 פעמים ועדיין לא יכול שלא לחסל אותו.) השיר הוצג כראוי על ידי ברונו מארס, שכתב יחד את "כל מה שאני שואל". עם אדל.
בין התצוגות של אדל לבין שירה בלתי ניתנת להחלפה, אין ספק שזה ייזכר כאחת מהביצועים הטובים ביותר של גראמי, אפילו עם טיפת הצליל ההיא.
למרבה המזל הזדמנות הייתה להאזין ל"כל מה שאני שואל " חי לפני, במהלך ההופעות הבודדות שנבחרו של אדל מאז יציאתו של 25. אבל החדשות הטובות מכולן הן שההופעה של גראמי של אדל הייתה רק טעימה מהעתיד לבוא למיליוני מעריצים שהתמזל מזלם לטפח כרטיסים לסיבוב ההופעות העולמי של אדל לפני שכולם אזלו. על פי אתר האינטרנט שלה, אדל לייב הסיור מתחיל בהמשך החודש בבלפסט, אירלנד, לפני שהגיע לצפון אמריקה ביולי.
אדל, כל מה שאנו מבקשים מכם הוא בבקשה לחזור לגראמי כל שנה לנצח - ואולי להוציא עוד כמה אלפי כרטיסים להופעות עולמיות.
