ההדלפות בימינו נראות כתריסר אגורה (האם המילים "החזר המס של טראמפ" מצלצלים בפעמון?). נובעות הן מהסצינות הבידוריות והפוליטיות, טיפות מידע לא מכוונות שימשו הן לסקרנות המבקרת והן לשבירת חדשות חשובות לעולם. עם זאת, הדליפה האחרונה היא לא מהסוג הזה, ומלבד שאינה משרתת שום מטרה מועילה, שיטפון תמונות הסלבריטאים הרגישות שהגיעו לאינטרנט השבוע הקים מחדש את הוויכוח על מיניות נשית, פרטיות ותככים ציבוריים. בין השמות שתמונותיהם היו מטויחים באתר רכילות השבוע היו השחקניות אמנדה סייפריד ואמה ווטסון, שדרשו מהאתר להסיר את כל התמונות שהיו בשתי הנשים באופן מיידי.
על פי מספר חנויות, היחצן של ווטסון אישר כי "תמונות מבגדים שמתאימים לאמה היו עם סטייליסטית לפני מספר שנים נגנבו" לפני שהועלו לאתר. "הם לא תצלומי עירום. עורכי דין קיבלו הנחיות ואנחנו לא מגיבים עוד יותר", הוסיף היחצן.
על פי הדיווחים, עורך דינו של סייפריד הושיט את ידו לאתר ביום רביעי, והסביר כי כל התמונות שהיו באתר צולמו "במצבי עירום שונים" או "ברגעים אינטימיים עם חברתה לשעבר", ומיועדות להיות פרטיות, על פי מכתב לכאורה הושג על ידי TMZ.
על פי הדיווחים, עורך דינו של סייפריד דרש מהאתר להוריד את התמונות, והוסיף,
על פי ההערכה, תמונות אלה הודלפו, כלומר שהושגו שלא בצדק על ידי צד ג 'או צדדים ללא ידיעתה או הסכמתה של גב' סייפריד. השימוש וההפצה הבלתי מורשים שלך בתצלומי Seyfried מהווים, לכל הפחות, הפרת זכויות יוצרים, הפרה של זכות הפרטיות של גב 'סייפריד על פי החוק החל, והתנהגות נזיקית על פי חוק ומדינה.
רומפר פנה לפובליציסט של סייפריד להגיב על המכתב והדלפה ומחכה לתגובה.
בצדק, הצהרות זועמות בצד, העובדה שאחת השחקניות מתמודדת כעת עם אותו מצב שנשים רבות אחרות התמודדו בו בשנים האחרונות אינה רק מבישה, היא מתישה. רק לפני מספר שנים, בשנת 2014, הדליף האקר תמונות רגישות דומה של ג'ניפר לורנס, קייט אפטון, סלינה גומז, קירסטן דאנסט ואריאנה גרנדה, בין השאר. פרקליטו של לורנס איים באותה עת כי "פנו לרשויות" וכי "כל מי שיפרסם את התמונות הגנובות" יועמד לדין. (ההאקר אדוארד ג'. מג'רצ'יק, 29, נידון לתשעה חודשי מאסר בגין ההדלפה בינואר השנה, כפי שציין ET.)
בעקבות הדליפה, ווטסון התבטא בהגנה על הנשים שתצלומיהן פורסמו, כשהם מציגים את המבקרים או מביישים אותם. "אפילו גרוע יותר מאשר לראות את פרטיותן של נשים מופרות במדיה החברתית, קורא את ההערות הנלוות המראות חוסר אמפתיה שכזה", צייץ ווטסון.
ווטסון צדק - אף שרבים טענו אז, ועדיין טוענים כיום, שנשים שמצלמות או מתחזקות לצילומים אינטימיים או עירומים ראויות לאיזה גורל הן סובלות מאוחר יותר, עדיין נותרה העובדה שזה עדיין לא עסק של אף אחד אחר. חשוב מכך, העובדה שהתמונות קיימות עדיין לא הופכת את זה לחוקי או בסדר שאחרים יתנדנדו, גרסו את התמונות ופרסמו אותן באופן מקוון. מגמות כמו "פורנו נקמה" - בהן גברים (ולפעמים גם נשים) מפרסמים תמונות רגישות ברגע שנשלחו אליהם בביטחון - לא רק שאינם ניתנים להבנה, הם גם לא חוקיים.
יש עוד הרבה דברים לחקור מבחינת עדכון חוקי הפרטיות הנוכחיים או תיקון מערכת המשפט כך שהיא תהיה נגישה יותר לקורבנות שתמונותיהם נוצלו - במקרה אחד, אישה שביקשה להסיר את תמונתה מאתר פורנו נקמה נאלצה לשלוח תמונות של שדיה העירומים למשרד זכויות יוצרים, רק כדי שתוכל להירשם לזכויות יוצרים על מנת להגיש תביעה נגד האתר עצמו. כפי שהסביר באותה עת CNNMoney, החוק פשוט "לא הספיק לפתור את פורנו הנקמה" וצורות אחרות של פריצות צילום כאלה. אך לעת עתה, העובדה שכל זה מתקיים בכלל היא מאכזבת במקרה הטוב.
ווטסון וסייפריד בהחלט אינם אנשי הציבור הראשונים שהעלו את תמונותיהם ברשת. אבל אם המצב שלהם מטופל בבוז פומבי או לועג לאלה הששים לבייש אותם בגלל דברים שהם בשליטתם, כמו שנשים כה רבות הוטרדו בעבר, זה ערובה לכך שהם לא יהיו האחרונים.
