כשבני למד ללכת, היינו הולכים ללובי של בניין הדירות שלנו כדי שיוכל לחקור בזמן שחיכינו שאביו יחזור מהעבודה. הרבה ימים היינו יורדים 15 דקות לפני שבעלי היה אמור לחזור, אבל כמעט שעה אחר כך לא היה שום סימן אליו, באיזו נקודה הייתי מתקשר, ויתברר שהוא התרכז יותר בפרויקט ושכח לעזוב. מאוחר יותר, כשהגיע תורו לאיסוף מעונות יום, הוא איחר לעתים קרובות - עד לנקודה בה מעון היום אמר לנו שאנחנו עלולים לאבד את המקומות שלנו.
שטרות לא מקבלים שכר מכיוון שהם נשכחים. כביסה רטובה יושבת במכונת הכביסה במשך ימים. עטיפות ממתקים ואריזות נערמות על הרצפה שם הוסרו ונשכחו מייד. מבטיחים הבטחות ואז נשכחים מייד. הרשימה, והתסכול, נמשכת. אך מתברר כי כל אלה הם תסמינים של הפרעות קשב וריכוז אצל מבוגרים.
במשך שנים אחרי שנפגשנו והתחתנו, חשבתי שבעלי פשוט לא היה לי הרגלים טובים סביב ניקיון, ניהול פיננסי וניהול זמן. כאשר הוספנו למשפחתנו שני ילדים, הנושאים עם חוסר ניהול זמן, שכחה לעקוב אחריהם ואי התארגנות הפכו לחריפים. היו ימים שהרגשתי שאני לבד עם הילדים, גם אם הוא היה נוכח פיזית. מבחינה נפשית, הוא התמקד במשהו אחר, כמו חיווט לאוטומציה ביתית כדי להחליף את הנורות לצבע אחר כשמישהו נכנס לדלת, בזמן שבננו השתולל, וניקיתי את המטבח והשירותים ועשיתי כביסה. או שהוא היה עובר מפרויקט לפרויקט, ומשאיר אותם חצי נטושים ועשויים להיות מסוכנים לפעוט להיכנס אליו. אבחנה של הפרעות קשב וריכוז גרמה לשנינו להבין שלא הרגלים רעים או סטראוטיפים של גברים הם הגורמים לבעיות אלה - זו הייתה הפרעת קשב וריכוז.
הפרעות קשב וריכוז אצל מבוגרים פוגעות ב -4.4 אחוזים מכלל האוכלוסייה בארה"ב - 12.9 אחוז מהגברים ו- 4.9 אחוז מהנשים אובחנו, לפי ה- CDC. לרוב הילדים המאובחנים עם הפרעת קשב וריכוז יש לפחות הורה אחד הסובל מההפרעה, אם כי ההורה עלול להיות לא מאובחן. מחקר משנת 2016 שנערך במחלות וטיפול נוירופסיכיאטרי מצא כי המופע של הפרעות קשב וריכוז אצל אמהות לילדים עם הפרעות קשב וריכוז היה 41.3 אחוזים ו 51.0 אחוז אצל אבות.
דינמיקה של הורה לילד (תחשבו הרבה מציקות) בין בני זוג נפוצה מאוד במערכות יחסים בהן בן זוג אחד סובל מ- ADHD ובן הזוג שאינו ADHD אינו, לפי מליסה אורלוב, מייסדת adhdmarriage.com, אתר המנוהל על ידי אורלוב, שאינו סובל מהפרעות קשב וריכוז נשוי לגבר עם הפרעות קשב וריכוז, וד"ר נד הולוול, שמצבם הוא ההפוך.
לפני שהאבחנה גילתה אותנו לסימפטומים של הפרעות קשב וריכוז, הרגשתי שבעלי סוחב אותי בכך שהבטיח לקחת על עצמי כמה מטלות רגילות, כמו להעמיס ולרוקן את המדיח, ואז לא לעשות אותם עד שנגמר לנו הכלים.
במערכת היחסים שלי הדינמיקה הזו יכולה להיות חזקה במיוחד. לפעמים אני מרגיש שאני עושה את כל עבודות הבית והטיפול בילדים, מעבר לעבודה במשרה מלאה. התרבות של עקרת הבית וכת האימהות גורמת לי להרגיש כמו כישלון בכך שיש לי בית לא מסודר ומלוכלך ועל כך שלא עשיתי דברים "נכונים" עם הילדים שלי, כמו לקחת אותם למוזיאונים או לעשות מלאכות. בינתיים, לפני שהאבחנה גילתה אותנו לסימפטומים של הפרעות קשב וריכוז, הרגשתי שבעלי סוחב אותי בכך שהבטיח לקחת על עצמי כמה מטלות רגילות, כמו להעמיס ולרוקן את המדיח, ואז לא לעשות אותם עד שנגמר לנו הכלים וה הכיור היה מלא כל כך שלא יכולנו להוציא מים. בסופו של דבר הייתי עושה הכל אחרי שחשתי אשם על הנדנוד והזיז אותו.
מה יכול הורה שאינו סובל מהפרעות קשב וריכוז לעשות כדי לתמוך בהורה ההורה של ADHD? אורלוב ממליץ על סבלנות והבנה שההורה המשותף לא שוכח הבטחות או מזניח את עבודות הבית בכדי להניע את ההורה שאינו ADHD במעלה הקיר. היא אומרת שלשני ההורים מוטלת האחריות לדגמן עבור ילדיהם מערכת יחסים טובה - פירוש הדבר שההורה עם הפרעות קשב וריכוז צריך לנהל הפרעות קשב וריכוז משלו ולייעל את הטיפול, וההורה שאינו ADHD צריך לתרגל סבלנות והבנה ולנהל את תגובתם ל תסמיני הפרעות קשב וריכוז. ביחסי ההורות שלנו זה היה קשה מכיוון שאני לא סבלנית במיוחד ברגעים הטובים ביותר, וכשמתמודדים עם חוסר שינה ועוד הבטחה שבורה (לכאורה), התסכול בונה.
אמה בקליפורניה קריסטה בורדנר, שאובחנה כסובלת מבעיות קשב וריכוז בילדותה ושוב בבגרותה, מספרת כי האבחנה של בנה עם הפרעות קשב וריכוז למעשה עזרה לה ולבעלה, שאינו סובל מהפרעות קשב וריכוז, להיות יותר צוות ולשחק עד כוחן. לדבריה, היא משגשגת בכאוס של שגרת בוקר עם שלושה ילדים מתחת לגיל 10, בעוד שהוא אוהב לנקות את הבית ולעקוב אחר הפרטים. הם ביקרו במומחה להורות בכדי להתיישר עם הורותם תוך כדי תהליך אבחון עם בנם, אותו היא ממליצה מאוד. אך בסופו של דבר, בורנר אומר על היותה אמא עם הפרעות קשב וריכוז, "חשוב להיות טוב לב ועדיף עם עצמנו. כולנו עושים טעויות; אנחנו עושים הכי טוב שאנחנו יכולים. לך על עצמך בקלות ונסה להכיר את המתנות שמגיעות עם הפרעות קשב וריכוז."
עבורי המתנות של בעלי כוללות יצירתיות וכישרון להסיח את הדעת ולהרגעת פעוטות קשוחים. כששנינו לומדים יותר על האבחנה שלו, אנו מסוגלים יותר לשחק את נקודות החוזק שלנו, במקום שנשקלים על ידי הציפיות.
בעקבות האבחנה של בעלי, מספר שינויים במצב החיים שלנו סייעו לו להשתלט על כמה מהתסמינים החזקים ביותר שמשפיעים על ההורות. עברנו לגור בבית גדול יותר, שם הוא יכול לקבל חלל משלו, מה שגורם לשאר הבית להרגיש קצת יותר מסודר. תפקידו הנוכחי מעודד את הצד היצירתי של הפרעות קשב וריכוז מבלי להעניש בעניני זמן או ארגון כמו כמה תפקידים קודמים, מה שמוביל לפחות מתח, ובכך פחות סימפטומים. למדתי המון על הפרעות קשב וריכוז ואילו בעיות נגרמות כתוצאה מהתסמינים, מה שעזר לי להיות סבלני יותר כשהוא שוכח משהו או מוסח על ידי מה שנראה לי כמשהו לא רלוונטי לחלוטין או בעל עדיפות נמוכה. במקום זאת, אני יכול לזהות שלא הוא זה ששוכח לעשות את הכלים או להרים גרביים ואשפה. זה הפרעות קשב וריכוז.
כמובן שאנחנו עדיין נאבקים. אני רק אנושי ואין לי באר עמוקה במיוחד של סבלנות. אך בסופו של דבר האבחנה הייתה פותחת עיניים עבור שנינו. באופן מפתיע, הוא אמר לי שלקחת אחריות רבה יותר על הילדים - לאסוף אותם מהמעון יום ולהכין להם ארוחת ערב מאז שאני עובדת אחר כך שהוא עושה זאת - הייתה שגרה מועילה. בתורו, אני מרגיש יותר שאנחנו שותפים עם אותה מטרה, וקל לי יותר לזכור את האדם שמאחורי התסמינים.
