כשמדובר בילדים, הוויכוח בין טבע לעומת טיפוח מתרחש תמיד. וכשמדובר עד כמה ילדים חברותיים, אנשים לרוב אוהבים לחשוב שהכל תלוי באופי של אותו ילד. אבל, הרבה מזה אולי קשור להורים. על פי מחקר חדש, הורות קשה עלולה לגרום לילדים להיות אנטי-חברתיים.
בעבר, סגנונות הורות נקשרו לשינויים התנהגותיים אחרים אצל ילדים, וזה הגיוני. בשנת 2016 החוקרים תיעדו את השפעתם של לחץ ההורות על בעיות התנהגות של ילדים. וגם בשנת 2016, מחקר שהדגים את ההשפעה שיש להורים על התפתחות ההתפתחות הרגשית של ילדים, כפי שתועד על ידי מומחים מאוניברסיטת ונדרבילט. לעתים קרובות ניתן לחשוב על הורות במונחים של החלפת חיתולים וכיסוי היסודות, אך כפי שמציינים המומחים בוונדרבילט, זה הרבה מעבר.
תכונות קולואליות-חסרות-רגש (CU) אצל ילדים הן תופעה שהחוקרים מתחילים לשים אליה יותר לב. תכונות אלה כוללות אמפתיה מוגבלת וחוסר אשמה, כפי שתואר על ידי האגודה למדע פסיכולוגי. אחת השאלות הגדולות ביותר בבחינת תכונות מפוקפקות-חסרות-רגש היא לקבוע אם תכונות אלה נובעות אך ורק מאיפור גנטי או מהסביבה בה נמצא הילד.
מטרתם העיקרית של החוקרים במהלך המחקר הייתה "לקבוע אם הקשיחות של ההורים וחום ההורים קשורים לתוקפנות של ילדים או לתכונות ה- CU בעת הבאת השפעות מתווכות גנטית".
החוקרים מאוניברסיטת פנסילבניה, אוניברסיטת מישיגן ואוניברסיטת מדינת מישיגן עבדו עם 227 זוגות תאומים זהים, או 454 ילדים בסך הכל, על פי המדע Science Daily. לצורך המחקר, החוקרים עבדו על ידי ניתוח ההבדלים הקטנים בהורות שחווה כל תאום. בכך הם יוכלו לקבוע אם הבדלים אלה חזו את הסבירות להתנהגויות אנטי-חברתיות.
הילדים שהשתתפו במחקר היו בני 6 עד 11, כפי שתואר ב- Science Daily. ההורים השלימו שאלונים של 50 פריטים על הסביבה בבית, הכוללים קביעת רמות הקשיחות והחום של ההורים בכך שהם מדווחים על 24 הצהרות, על פי המדע Science Daily.
התוצאות היו די מעניינות. על פי תקציר המחקר, ההבדלים בקשיחות ההורים היו קשורים להבדלים בתוקפנות ותכונות ה- CU. המופשט של המחקר ציין כי "ההבדלים בחום ההורי היו קשורים באופן ייחודי להבדלים בתכונות ה- CU, כך שהתאומה שקיבלה הורות חמה יותר הוכיחה תכונות CU נמוכות יותר."
רבקה וולר, עוזרת פרופסור במחלקה לפסיכולוגיה של פן, אמרה, לפי נתוני Science Daily:
"חלק מהעבודות המוקדמות על תכונות מפוקפקות-חסרות-רגש מתמקדות בבסיסים הביולוגיים שלהן, כמו גנטיקה ומוח, מה שהופך את הטענה שהתכונות האלה מתפתחות בלי קשר למתרחש בסביבת הילד, שהורות לא משנה. הרגשנו שם חייבים להיות משהו שיכולנו לשנות בסביבה שעלול למנוע מילד רגיש לרדת במסלול להתנהגות אנטי-חברתית חמורה יותר. "
מחקר זה אינו שולל כי גורמים גנטיים עשויים להשפיע. עם זאת, זה עוזר להדגיש את הדרכים בהן הסביבה הביתית משפיעה על ילדים.
