בין אם אתם בהריון, בסביבת ילדים, או שפשוט הייתם בקשר עם בן אנוש אחר - אז כן, בעיקרון כולם - יש סיכוי שנחשפתם ל- CMV ואינכם יודעים זאת אפילו. אבל מה זה וכמה שכיח CMV? למרות שזה משפיע על יותר אנשים ממה שהייתם מצפים, זה לא תמיד מסוכן כמו שמרמז השם המסתורי.
CMV מייצג ציטומגלובירוס, ולדברי Mayo Clinic, זהו נגיף שכיח יחסית שיכול להשפיע כמעט על כל אחד, אך אלא אם כן יש לך מערכת חיסון מוחלשת, סביר להניח שלא תיתקל בתסמינים. האיגוד האמריקני להריון העריך כי עד גיל 40 יותר ממחצית מכל המבוגרים נדבקו בנגיף, שהוא חבר בקבוצת נגיף ההרפס.
אם אתה בריא, הנגיף בדרך כלל נשאר רדום. אולם מרפאת מאיו ציינה כי נשים בהריון, אנשים עם מערכת חיסון נפגעת או ילדים נוטים יותר לחוות תסמינים מהנגיף. התסמינים השכיחים ביותר של CMV הם קלים וכוללים חום, דלקת ריאות, שלשול, עייפות וכאבי שרירים, אך יכולים להיות חמורים יותר במקרים מסוימים.
על פי נתוני המרכז לבקרת מחלות ומניעה, הנגיף, אם כי אינו מדבק מאוד, עובר במגע הדוק, כמו רוק, מגע מיני, חלב אם או עירויי דם. יתרה מזאת, נשים בהריון יכולות להעביר את הנגיף לתינוק שלהן ברחם - המכונה CMV מולדת. לתינוקות שנולדו עם CMV מולד יש מגוון של תוצאות, החל מאסימטומטי לרציני מאוד, על פי הקרן הלאומית ל- CMV. הקרן המליצה לכל אישה בהריון להיבדק לנקוט באמצעי זהירות נדרשים.
למרות שהמחשבה להידבק בנגיף או להעביר אותו לילדך נשמעת מפחידה, אלא אם כן את חווה תסמינים דמויי מונונוקלאוזיס (עייפות, חום, צמרמורות, כאבי שרירים וכו ') ובמידה אחרת הם בריאים, הנגיף צריך להישאר רדום ו לא משפיע עליך בכלל. נקיטת אמצעי זהירות כמו שטיפת ידיים ואי אפשר לילדכם לשתף קש, כוסות, מוצצים או פריטים אחרים, יכולה למנוע את התפשטות הנגיף.
אם אתה מבחין בתסמינים בעצמך, בילדך או בן משפחה שלך, קיימות אפשרויות טיפול. השיחה עם נותן שירותי הבריאות תאפשר להם לבצע בדיקות דם כדי להבטיח אבחנה חיובית, ולדון בהמשך באפשרויות הטיפול.
