ביום שלישי בערב, תלמיד כיתה ח 'בטקסס נפטר לאחר שבוצעו בו בריונות. איזבלה סקוט, בת 12, נמצאה ללא רוח חיים בביתה, וייתכן שהתאבדה לאחר שהוטרדה בבריונות. ההתאבדויות האחרונות של תלמידים כמו סקוט ודניאל פיצפטריק בן ה -13 מניו יורק מעבירים הודעה ענקית להורים ומחנכים על השפעות הבריונות בבתי הספר.
התלמידים והצוות בקמפוס מחוז בית הספר העצמאי קומאל נודע לחדשות ביום רביעי. "המורה הגיעה לבכי, אז ידעתי שמשהו לא בסדר", אמרה איליין כורה, מנהלת שמינית בבית הספר התיכון צ'רלס היל, בראיון לחדשות 4 בסן אנטוניו. "ואז הרבה אנשים, הם פשוט יצאו מהכיתה בבכי במהלך תקופות מסוימות."
דובר מחוז המחלקה לבית הספר העצמאי קומאל אמר בהצהרה לחדשות 4 סן אנטוניו כי "אין להם שום תיעוד של זעקת בריונות מהתלמיד לאף מורה או מנהל קמפוס."
לא ניתן היה להשיג את הערות גם את מחוז בית הספר העצמאי קומאל וגם את משפחת סקוט.
למרות שלא קיים חוק פדרלי למניעת בריונות בבתי ספר, 49 מדינות מיושמות חוקים ומדיניות כדי להגן על התלמידים מפני בריונות. בטקסס, וזה המקום בו סקוט למד בבית הספר, נקבעו חוקים נגד בריונות המאפשרים להורים להעביר את ילדיהם לכיתה אחרת או אפילו לבית ספר אחר אם הם יוזמים בריונות או שהם קורבנות הבריונות. עם זאת, טקסס היא בין כמה מדינות שאינן מציעות מדיניות מודל המסייעת לבתי ספר מקומיים לקבוע מדיניות ותקנות משלהם בנושא בריונות.
החוק בטקסס גם לא קובע הגדרה לבריונות. על מנת לאכוף מדיניות זו, יש להכשיר אנשי חינוך מהי בריונות ואיך לעצור אותה. מחנכים צריכים להשגיח על בריונות מילולית (הקנטות), בריונות חברתית (להשאיר מישהו בכוונה) ובריונות גופנית (מכה ובועטת). רק 17 מדינות דורשות מצוות בתי הספר לדווח על בריונות למפקח, ואילו 11 מדינות דורשות שבתי ספר יאפשרו דיווחים אנונימיים על ידי תלמידים על בריונות, על פי ניתוח חוקי הבריונות במדינה שנערכה על ידי משרד החינוך.
המחקר מראה גם כי העונש על בריונים משתנה מאוד: בתי ספר מסוימים מיישמים התמקדות בשינוי התנהגויות בריונים במקום לנקוט בפעולות משמעתיות, בעוד שב -18 מדינות ישנם חוקים המאפשרים לקורבנות לנקוט בפעולה משפטית נגד הבריונים שלהם.
הורים המודאגים שילדם עשוי להיות קורבן לבריונות יכולים לחפש אחר סימני אזהרה אלה:
- ילדכם חוזר הביתה עם פריטי לבוש, ספרים או חפצים אחרים קרועים, פגועים או חסרים
- יש לו מעטים, אם בכלל חברים, איתם הוא מבלה
- נראה פוחד מללכת לבית הספר, ללכת לבית הספר וממנו, לרכוב על אוטובוס בית הספר, או לקחת חלק בפעילויות מאורגנות עם בני גילם
- מוצא או מרכיב תירוצים מדוע הם לא יכולים ללכת לבית הספר
- מופיע בחרדה וסובל מהערכה עצמית נמוכה
אחד מכל ארבעה תלמידים מתמודד עם בריונות, ובכל זאת מרבית הילדים שנמצאים בבריונות אינם מדווחים על כך להוריהם או למוריהם. תלמידי להט"בים הם הפגיעים ביותר. מחקרים מראים כי למעלה מ- 80 אחוז מתלמידי הלהט"בים מתמודדים עם הטרדה בבית הספר. ובגלל בריונות ברשת, הבריונות לא נפסקת ברגע שיום הלימודים מסתיים. למרות שבריונות אינה "גורמת" להתאבדות, יש קשר בין השניים: מחקרים מראים כי סטודנטים שנמצאים בריונות הם בעלי סיכוי כפול לחשוב על התאבדות ופחות פי 2.5 לנסות להרוג את עצמם.
אם ההורים מודאגים שילדם מוציא בריונות, חיבור למורים שלהם חיוני בכדי לברר מה קורה בכיתותיהם. המקרה של איזבלה סקוט הוא תזכורת עד כמה יכול להיות בריונות בנושא הבריאות - ושאנחנו צריכים לעשות הרבה יותר כדי לעצור זאת.
