האם יש מישהו שם שיוצא להורות עם הרעיון שזה יהיה סופר מצמרר ונטול מתח? או יותר נכון, כל מי שמגלה שהורות הינה סופר מצמררת ונטולת מתח? המציאות עבור רבים מאיתנו היא שבכמה מהרגעים האינטנסיביים ביותר, ההורות יכולה להיות אימתנית לחלוטין. החדשות הטובות הן שזה יכול גם להביא לך יותר אהבה והכרת תודה מכל דבר אחר שהיה אי פעם. כך או כך, אם אתה מכיר מישהו שאתה מכיר מצליח להיות אחד מאותם הורים זניים לחלוטין שלעולם לא נכנע לפחד, אנא הצבע אותי לכיוון שלו או שלה כדי שאוכל להיות חסיד נאמן ולהשתתף בכל נסוגים רוחניים שהוא או שהיא כותרות.
ובכל זאת, אני חושב שרובנו מסכימים כי ההטבות של להיות הורה עולות בהרבה על הדברים המאתגרים. הפחד מתחיל מוקדם עבור רבים מאיתנו, ובדרך כלל לא מרפה. מניסיוני, דאגה וחרדה הקשורים בילדים רק משנים את צורתם, ומשתנים לדאגות המתאימות לגיל. תסתכל על מה שהיה לאמהות לומר כששאלנו את השאלה מה היה הרגע הכי מפחיד שלהן מאז שילדו ילדים (ואז תרגיש חופשי להצטרף אלי לנסות להבין איך לחבק זרים באינטרנט דרך המכשיר שלי).
"ללכת לבית החולים כשבתי הייתה חולה בת שבוע וחצי וגיליתי שיש לי מצב לב." - מלינדה, 25
"להיות אימא יחידה." - קריסטין, 35
"ילד שלי בן 11 חודשים מדפדף 15 מדרגות ונוחת על מלט (הצליח להימנע כל כך מגרוט. בעלי, שבעצם ראה אותו נופל מתחתית המדרגות, היה ממש / יש לו PTSD על זה)." - ג'יימי, 32
"כשבתי נפלה לאחור מעל ספסל פיקניק וישר על מלט בגיל 20 חודשים בערך. זה נשמע כאילו קוקוס התנפץ לאחר שנפל מעל עץ דקל, רעש הכי גרוע ששמעתי. היא הייתה בסדר, אבל החלק ממני אחות פדי וחלק ממני אמא היו בקונפליקט קשה אם לקחת אותה לבית חולים או לא. אני די בטוח שאני מצולק לצמיתות עד אותו יום. " - אנה
"כשהיתה בת 15 חודשים חיכינו בתור לצילום עם סנטה. עמדתי שם מהופנטת איך סנטה מתקשר עם הילדים האלה בגילאים שונים בדרכים שונות, באמת דיברתי איתם ברמה שלהם. הסתכלתי למטה והילד שלי נעלם. מעולם לא הרגשתי הרגשה כה חשוכה, שוקעת, ואני מקווה שלעולם לא ארגיש את זה. היא לא הגיעה רחוק. הכל היה בסדר. אבל ברגעים המעטים האלה … יש אין מילים … " - שרה, בת 37
"הרגע הכי מפחיד שלי מאז שהפכתי להורה הוא באמת סדרת הרגעים שיש לי באופן אקראי במקום בו אני מתמודד עם התמותה העתידית של משפחתי הקטנה." - ניקול, בת 33
"הרגע הכי מפחיד היה כשהחזקתי אותו לראשונה והבנתי עד כמה הכל השתנה." - קתרין, בת 35
"היה לי פחד בריאותי וחשבתי להשאיר את הילדים שלי בלי אם. זה היה כנראה הכי מפחד שהייתי בחיי!" - מרדית
"לגלות שהייתי בהריון שוב כשהראשון שלי היה בן 4 חודשים. זה היה גם מאוד מרגש …. אבל מפחיד כמו לעזאזל." - כריסטין, 31
"היום בו אנשי הציוד הרפואי הופיעו ללא אזהרה, לימדו אותנו במהירות החייאה לתינוקות והטילו עלינו צג דום נשימה." הנה לך! אתה קרוב לבית חולים. בהצלחה! "זה משוגע שהיא לא ידעה לנשום, אבל עכשיו היא נמצאת תחת הרושם שהיא אסלה אותי." - דניאלה, בת 33
"לאבד את ילד שלי בן השנתיים באקווריום של ברצלונה מכיוון שמבנה המשחק היה שקופית בצד שלא יכולתי לראות." - כריסטין, 34
"כשבני בן תשעה חודשים קיבל הרעלת מזון מכיס ארנקות ואנחנו איכשהו שמענו אותה נחנקת בשקט מקיא מעל המסך." - מייגן, 25
"מהרגע שבעלי אמר לי שיש לי פתק בטלפון שלי למקרה שהוא לא יצליח להגיע אליו ולאורך כל 10 הימים שהוא היה במחלקת טיפול נמרץ, תוהה אם הוא יחזור אלינו הביתה." - איימי, 41
"לקחת את הבת שלי עם בעיות לב למיון בפעם הראשונה שהיא עשתה פרק SVT (קצב לב מהיר במיוחד) כשהמוניטורים פוסקים. הבכי שלה אומר איך כואב לה בחזה והרופאים מנסים לא להראות לי שהם מודאגים. " - סטפני, בת 33
"ישנתי יחד עם ילדתי אז בן 13 החודש, ושנינו היינו ישנים. התעוררתי פתאום, עם תחושה נבהלת. הסתכלתי על הרגליים ופשוט ידעתי שהוא לא נושם. בטח, שמתי ידי על גבו והתחיל לנער אותו בעדינות, ואז קצת יותר קשה. אחרי מה שהרגיש כמו לנצח (זמן אמיתי: אולי 5 שניות), הוא נשם נשימה אדירה, בלי להתעורר. לא ישנתי את שאר הלילה. למעשה, הוא בן שלוש וחצי עכשיו, ואני די בטוח שעדיין לא ישנתי טוב מאז אותו לילה. " - ג'סיקה, 29
