תוכן עניינים:
- "אתה יכול להתכסות?"
- "זה דוחה"
- "אתה יכול לעשות את זה בחדר האמבטיה?"
- "חלב אם מפסיק להועיל לאחר שישה חודשים בערך"
- "אתה לא יכול לשתות!"
- "זה לא הוגן כלפי בן זוגך"
- "הילד שלך ישן מדי בשביל זה"
- "זה יותר בשבילך מאשר להם"
- "אבל יש להם שיניים!"
- "אתה הולך לפנק אותם"
- "אם הם מספיק זקנים לשאול, הם זקנים מדי לאחות"
- "לא הייתי צריך לראות את זה"
- "יש כאן ילדים!"
- "זה לעבד"
- "אני לא הולך לשירותים בציבור: אסור לאפשר לך לעשות זאת"
זו תפיסה שגויה נפוצה שגוף האישה נועד לצריכה ציבורית. בין אם בצורה של דעות או פסקי דין בלתי מבוקשים, נשים נתונים למטח של רגשותיהם של אנשים אחרים על מה שהם צריכים (ולא צריכים) לעשות בעור שלהם. כמובן שזה מגוחך ומזיק ומשהו שלא מעט קבוצות פמיניסטיות מצטלבות בו כבר עשרות שנים, אך למרבה הצער הנוהג לשפוט נשים אחרות על פי קיומם. נשים מניקות אינן חסינות כמעט. למעשה, הם לעתים קרובות פגיעים יותר. יש דברים שאנשים מרגישים בסדר לומר לנשים מיניקות בציבור, ואני חושב שהגיע הזמן שאמהות מניקות יתחילו לדבר שוב.
האמת היא שלמרות 38 חודשי קיבוץ של שני ילדים סיעודיים, מעולם לא קיבלתי תגובה שלילית על הנקה בציבור. האנשים בחיי היו תומכים, ואם הם אמרו משהו שאפשר לראות כנקה מניקה, הוא מעולם לא נעשה בזדון והם היו מוכנים יותר להיות מושכלים יותר וכתוצאה מכך, אפילו יותר תומכים. ההערות היחידות שקיבלתי מעולם זרים היו חיוביות, בעיקר מנשים "היפיות זקנות" שתוארו בעצמן שהיו, "כל כך שמחות לראות נשים מניקות בציבור." זה היה ממש נחמד, בכנות, ואני הייתי ונשאר אסיר תודה על כך שהייתי בסופו של דבר מקבל חום וחיוביות כאלה.
אבל, אממ, אתם? אני נמרץ. כאילו, ממש נרקיז. יותר מסתם התפעלותי ממנה בריאה של נחרח, אני ממש קולנית באשר להעצמת אמהות מניקות לעמוד בזכויותיהן מול נאבנות ובושה ושיקול דעת ובורות. אז היו לי המון כתבים שנונים שנמצאים בשורה, למקרה שמישהו אי פעם אמר משהו גס רוח. גמתי את ילדתי האחרונה וכבר אין לי את ההזדמנות להשתמש באף אחד מאלו באופן אישי, ברוח האחיות והסרקזם, אני נותנת את כולם לכם. השתמש בהם בתבונה, השתמש בהם בביטחון וכמובן, תהנה.
"אתה יכול להתכסות?"
מה הייתם שמחים לומר: "טוב, בטח? אני מתכוון, אני מניח. התלבשתי הבוקר אז אני יודע שבטח אוכל להשתמש רק בכישורים האלה כדי לחפות. אה? אתה שואל אותי אם אני אתכסה? אה! כן, לא."
תשובה בפועל: "יש לי זכות חוקית להיות כאן, אנא השאר אותי בשקט."
"זה דוחה"
מה הייתם שמחים לומר: "האמינו לי, זה גרוע יותר."
תגובה בפועל: "בבקשה עזוב אותי בשקט."
"אתה יכול לעשות את זה בחדר האמבטיה?"
מה הייתם שמחים לומר: "אלוהים אדירים, אני יכול ?! באמת ?! הייתי רק כאן כי הייתי עצבני מכדי לשאול אם אוכל ללכת לשירותים, אבל זה תמיד היה החלום שלי להאכיל את הילד שלי במקום שאנשים לוקחים זבל. תודה שהעצמת אותי להגשים את החלום שלי! " (ואז פשוט תנעו מבט לעברם deadline עד שהם יסתלקו.
תשובה בפועל: "יש לי זכות חוקית להיות כאן, אנא השאר אותי בשקט."
"חלב אם מפסיק להועיל לאחר שישה חודשים בערך"
מה הייתם שמחים לומר: "ובכן, חלב אם רגיל, בטוח. אבל אני נמצא במירוץ עוצמתי של בני אלמוות וחלב האם המזין שלי מכניס את ילדיי בסודות של עמי לחיי נצח."
תגובה בפועל: "זה אפילו לא קצת נכון."
"אתה לא יכול לשתות!"
מה הייתם שמחים לומר:
ג'יפיתשובה בפועל: "למעשה, הקונצנזוס הכללי הוא שאם אתה מספיק מפוכח כדי להסיע אתה מספיק מפוכח לינוק, ואם אתה לא סתם מחכה עד שתהיה. אז אני באמת יכול לשתות."
"זה לא הוגן כלפי בן זוגך"
מה הייתם שמחים לומר: "זה בסדר, יש לי תלוש אישור. מבחינה טכנית, לבן זוגי יש זכויות בלעדיות על השדיים שלי, אבל הם היו חביבים מספיק כדי להשאיל אותם בחזרה אלי כדי שאוכל להאכיל את הילד שלי בצורה מספקת הם לא הכי מתוקים?"
תשובה בפועל: "מה שאני עושה בגופי הוא לא העסק של בן זוגי יותר משלך."
"הילד שלך ישן מדי בשביל זה"
מה שהיית רוצה לומר: "אתה בטח צודק. מה שמוזר אפילו יותר הוא שזה אחד מאותם מקרים של בנג'מין בוטון, אז זה בכלל לא פעוט, אלא בן 89."
תשובה בפועל: "זו דעה סובייקטיבית לחלוטין וגם לא עניינך."
"זה יותר בשבילך מאשר להם"
מה היית אוהב לומר: "מי אמר לך ?!" הקפידו לשאול זאת בלחישה אינטנסיבית ונבהלת. אתה יכול גם להתנהג כמו נבל של סקובי-דו. "נכון! וגם הייתי מסתדר עם זה אם זה לא היה בשבילך להתערב בילדים!"
תגובה בפועל: "ישנם אינספור יתרונות בהנקה, כך שאתה לא יודע על מה אתה מדבר וזה לא עניינך."
"אבל יש להם שיניים!"
מה הייתם שמחים לומר: "הם לא מפריעים לי והם הפטמות שלי, אז אין צורך שתתעצבן."
תגובה בפועל: אתה יודע מה? כן, פשוט קדימה והשתמש בזה, כי זה נכון.
"אתה הולך לפנק אותם"
מה הייתם שמחים לומר: אל תגידו כלום, אבל בפעם הבאה שתראו אותם אוכלים ארוחת צהריים תופסים את האוכל שלהם וזורקים אותם לפניהם, ואז תגידו, "הייתי חייבת. אחרי הכל, הכריך הזה התקלקל אתה."
תגובה בפועל: "הנקה לא מקלקלת תינוקות. זה מה שהם אוכלים."
"אם הם מספיק זקנים לשאול, הם זקנים מדי לאחות"
מה הייתם שמחים לומר: "על איזה עיקרון מדעי ומחקר היטב אתה מבסס את הקביעה הזו? אה, אין לך שום מחקר או עדות כאלו? אז האם תגיד שזו דעתך, המבוססת על הטיות תרבותיות חוסר הבנה לגבי הנקה? זה מה שחשבתי."
תגובה בפועל: שוב, פשוט קדימה והשתמש בזה. או פשוט לגלול עיניים ולבצע עסק. אחרי הכל, אתה לא אחראי לחינוך הטירפות האלה.
"לא הייתי צריך לראות את זה"
מה היית שמח לומר: "אני יודע, ואני כל כך מצטער שיש לך מצב רפואי האוסר עליך להפוך את הראש או למנוע את עיניך. האם שקלת להקים דף GoFundMe שיעזור לדחות את עלויות ההספקה זה קבוע?"
תגובה בפועל: "אז אל תסתכל."
"יש כאן ילדים!"
מה היית אוהב לומר: "אני יודע, הם נמצאים בכל מקום כאן! תראו! יש אחד ממש כאן על הציצים שלי! איך הגעת לשם, ילד ?!"
תשובה בפועל: "כן. באנו לכאן במיוחד כי זה ידידותי לילדים. יש לי זכות חוקית להיות כאן. בבקשה תעזוב אותי בשקט."
"זה לעבד"
מה הייתם שמחים לומר: "לא, זהו!" ואז פשוט ערוך סדרה של מחוות ידיים מגונות ופנטומיומים עד שהם לא ירגישו לא בנוח והולכים.
תשובה בפועל: "אין שום דבר מזויף בהאכלת תינוק."
"אני לא הולך לשירותים בציבור: אסור לאפשר לך לעשות זאת"
ברצינות, אל תטרחו לעסוק בזה. אם מישהו לא יכול להבין את ההבדל בין פסולת אנושית להאכלת ילד, הוא מעבר לעזרתכם ושיחה איתם פשוט מבזבזת את זמנם של כולם.