7 דברים שנשים שלא מניקים עייפים מהשמיעה

זמן לא רב לאחר הלידה של בני הראשון פנו אליי יועץ ההנקה של בית החולים. כשהסברתי לה שאני אחזור לעבוד במשרה מלאה בעוד תשעה שבועות ונאלצה להיכנס לאיזו שגרת שאיבה לפני כן, יכולתי להרגיש את הנשמה שלה מתה מעט בפנים. "לא, זה בכלל לא רעיון טוב. אתה צריך להניק באופן בלעדי אלא אם כן אינך מסוגל אחרת, "אמרה לי. אני מבין שתיאור התפקיד שלה מחייב אותה לחנך אמהות חדשות על היתרונות של הנקה, אבל אני די בטוח שהתיאור הזה לא הפסיק לבריונות ולשלוש אשמה.

שוב, הסברתי שמה שאני באמת צריך לעשות זה לחזור לעבודה מכיוון שהייתי בחופשת לידה ללא תשלום וחברת החשמל לא יכלה לדאוג פחות לקבוצת השמחה החדשה שלי. העברתי את ההנקה לבני הראשון את המיטב הכי טוב שלי אבל יש להודות שאני הייתי תת-מחזיקה באותה מחלקה. הוא החל להאכיל בקבוקים בגיל שמונה שבועות והוא המשיך לדרג באחוזון ה -90 בגובהו ומשקלו מאז הלידה. הוא שמח, בריא ומשגשג למרות שנאכל בפורמולה מאז שהיה עדיין תינוק. דמיין ש!

וכדי שיהיה ברור, הנוסחה בהאכלת תינוקך איננה רק תוכנית גיבוי "בסדר" אם אינך יכול "להניק". ישנם המון מחקרים המראים כי האכלת פורמולות אינה מצמצמת משמעותית ילדים בהשוואה להנקה. כאילו, הנוסחה היא לא "נכשלת בלתת לילדך ~ את הדברים הטובים ~ אבל אל תדאגי, הוא יחיה". זוהי דרך נהדרת להאכיל תינוק, ויש מספר סיבות מאוד תקפות לכך שאמהות יכולות לבחור בזה.

אם אתה מסוגל ומוכן להניק באופן בלעדי את התינוקות שלך, אני שמח לך. ברצינות, אני מתרחק מהמקלדת כדי לקום ולהתחיל כפיים איטיים בשבילך. גם את מאכילה את התינוקות שלך, וזה, אתה יודע, חשוב. אני אפילו מקנא בך ובהחלט מכבד אותך, כי הנקה היא עבודה קשה. אני תומך בנורמליזציה של ההנקה ואני חושב שאתה מעשה מוחלט ומוחלט על מה שאתה עושה. אבל אני בקושי מאמין שמשהו זה ראוי לבייש אותי או כל אישה אחרת שבוחרת להאכיל את תינוקה עם פורמולה. אנחנו גם חסונים, אני מבטיח.

אני לא יודע על שאר המאמות הנוספות להאכיל פורמולות, אבל יש כמה דברים שנמאס לי לשמוע על אמצעי התזונה הנבחר שלי עבור הבנים שלי. חלק מההאשמות הללו רק צריכות להיפסק, כמו אתמול.

"אתה מרעיל את הילד שלך."

כלומר, כמה מגוחך אתה יכול להשיג? בדקתי את התוויות בכל מותג הנוסחאות שניסינו ואף פעם לא גיליתי ארסן או סולר כמרכיבים מובילים. מוזר, נכון ?! הבנים שלי לא פיתחו כלבת, סלמונלה או פוליו מאז שהם בולעים את מה שנקרא ~ רעל ~ ושניהם ילדים בריאים להפליא. בוא נרד מהסוסים הגבוהים שלנו ונהרוג את הטענה הזו עכשיו, נכון?

"אתה מתחרט על שלא מניקה."

עברו תשעה חודשים מאז נולדתי לבני השני שקיבל את הבקבוק הראשון שלו במהלך שהייה קצרה ב- NICU. אחרי אותו בקבוק ראשון נלחמתי בקרב מפסיד נגד הציצים שלי. הוא פשוט לא התעניין במה שיש לבנות שלי להציע אז הוא ניזון מנוסחאות מאז שהיה בן כמה ימים בלבד. מאז בעלי השתתף באופן שווה בהאכלות שלו והצלחתי לטפל בבעיות שלאחר הלידה שלי הרבה יותר מוקדם מכיוון שלא הנקתי. הרגשתי כמוני שוב רק שבועות לאחר הלידה וזה משהו שלעולם לא אתחרט עליו.

"אבל מה עם כל הקשר שאותו חסר לך ?!"

הנקה בקושי הייתה חוויית מליטה עבורי. למרות רבים בהנחה שנשדדתי מאותה חוויית קשר, הילדה שלי בת 9 חודשים כל כך מאוהבת בי שהיא גובלת באובססיה. אני אפילו לא יכול להשתין בלעדיו כשהוא שומר מחוץ לדלת כדי לוודא שלא ברחתי מהשטח. בהחלט התחברנו, אולי אפילו יותר מדי.

"היית צריך להיות יותר סבלני."

זה אולי נכון, אם כי אני מרגיש שהמאמץ שלי היה מעורר קנאה. אני לא בהכרח מאמין שהאשמה על סבלנותי, אלא התיאבון הגברי שאינו יודע שובע של בני שהביא לבקבוקים. עם זאת, זה בדיוק המקרה לי ולתינוק הספציפי שלי. אין לך מושג מה היה החוויה של מישהו מהנקה לפני שהחליטו להאכיל בקבוקים, אם הם בכלל ינסו להניק. הערות כמו אלה גורמות להרבה הנחות (מעליבות לחלוטין ואולי פוגעות) לגבי דבר אישי באמת שלא קשור אליך.

"אה, היית צריך לנסות"

ניסיתי כל תנועה מסורבלת בעלון הלא מעודכן שלי. ניסיתי להניק את הצד הימני כלפי מעלה, הפוך, על צדי, לובש עטיפה, לובש כרית הנקה, ובחדר חשוך ושלו תוך כדי האזנה לעוקץ וחושב מחשבות שמחות ומייצרות חלב. אף אחד מזה לא עבד.

"השד הכי טוב!"

איבדתי את הספירה כמה פעמים הוויכוח הזה הושלך בפני. אני רק אומר את זה: כן, השד הכי טוב לתינוקות רבים אך לא בהכרח לכולם. בואו נתמוך רק בתינוקות שמאכילים אותם באופן מלא, לא משנה איך זה קורה.