7 פעמים שבהחלט כדאי לך להקשיב לפעוט שלך אומר לא

אם הכל מתנהל לפי התוכנית, תינוקות גדלים לפעוטות, והפעוטות הללו מתחילים לטעון את עצמאותם בדרכים עדינות (ולא כל כך מעודנות). גילגלתי את עיניי פעמים רבות כאשר המילה "לא" נכנסה לאוצר המילים בביתנו, אך יש פעמים שהפעוט שלך אומר לא שאתה באמת צריך להקשיב.

אני יודע שאני, למשל, מתקשה לעבור מההורה היודע של תינוק להורה של פעוט שמתחיל להבין את הדברים בעצמם. הייתי נורא כשנתתי לילד הבכור שלי להתנסות בכל הכישורים החדשים שלמדה בקלות כשהייתה פעוטה. זה נשמע נורא עכשיו, אבל בזמנו, היה קל להצדיק להאכיל אותה בעצמי (כדי להימנע מבלגני ענק), או להלביש אותה בעצמי (כדי לצאת מהדלת בזמן). שילמתי את המחיר בכל זאת. התוצאה? יש לי ילדה בת 4 שכעת מעדיפה להאכיל, ולא להאכיל את עצמה.

מעבר לזה, אני חושב שממש חשוב לנו כהורים להתחיל לגלות כבוד למה שהילדים שלנו חושבים ומרגישים. ברור שאנחנו לא מתכוונים לכבד את בחירתם, למשל, לטפס על כסא חדר האוכל, לקום ואז לנער את ראשם כשאנחנו מבקשים מהם לשבת על הבטן שלהם. אבל יש זמנים מסוימים שחשוב להקשיב באמת למה שהפעוט שלך אומר כשהם אומרים "לא", במקום פשוט למחוק את זה כמנוגד. להלן שבע מאותן זמנים:

כשאת מדגדגת אותם והם רוצים שתפסיק

זה תמיד מפתיע עד כמה הדגדוג יכול לעבור מצחוק ועליז לעינויים מלאים.

כשאתה שואל אם הם רעבים

אם עברת על רשימת המאכלים האפשריים שהם עשויים לאכול (מלבד פינוקים, ברור) והם אומרים לא לכל דבר, למרות שזאת ארוחת הערב, אין טעם לנסות לכפות דברים. פעוטות מווסתים את עצמם באופן עצמאי בכל הקשור לאכילה, כך שסביר להניח שהם יתפסו למחרת באכילתכם מחוץ לבית והבית.

כאשר הם מנסים לאכול בעצמם

זה יכול להיות דקור-בעצמך-בעין-עם-כף כואב לראות את הילד שלך מנסה לשלוט באומנות השימוש בכלי אוכל לאכילה, ואתה עלול לגלות שאתה צריך לשבת על הידיים כדי לעצור את עצמך מ עוזר להם. אם הם אומרים לך "לא" עושים זאת למענם, עם זאת, סביר להניח שהם לומדים משהו חשוב מאוד.

כשאתה מנסה לעזור להם להתלבש

אני יודע. זה כל כך הרבה יותר מהיר כשאתה יכול לעזור להם, נכון? אבל אם הם מתנגדים לעזרתכם ומנסים לעשות זאת בעצמם, עליכם לכבד את הרצון שלהם להיות עצמאים, לא משנה עד כמה זה מעצבן.

כשהם מפחדים ממשהו

אתה אף פעם לא יודע מה הולך להפחיד את הזבל של ילד. בני מפחד מסוסי צעצוע ממולאים. כאילו, הוא מאבד את דעתו אם הוא מוצא אחד באותו חדר כמוהו (דמיין כמה היה כיף לחג המולד, כשאחותו הגדולה קיבלה סוס תחביב והתרוצצה איתו בבית!). זה אף פעם לא בסדר להמשיך לחשוף את הילד שלך למשהו שהם מפחדים ממנו, ברגע שתבין את הגורם לטרור שלהם.

כשאתה מבקש מהם לנסות משהו חדש

אולי זה יורד במגלשה, אולי זה עולה על תלת אופן. כך או כך, חוויות חדשות יכולות להיות אימתניות לפעוטות, והדבר האחרון שאנחנו רוצים לעשות זה לגרום להם להרגיש חסרי אונים על ידי אילוץ אותם לנסות משהו. הם ינסו את זה כשיהיו מוכנים, ואנחנו צריכים לכבד את זה.

כשהם לא רוצים להתנשק / לחבק / להחזיק אותו

זו ככל הנראה הנקודה החשובה ביותר, בסך הכל. זה הכרחי לחלוטין ללמד את ילדיכם, מגיל צעיר, על חשיבות הסכמה ואוטונומיה גופנית. הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא לכבד את "לא" של ילדך בעצמך, מכיוון שזה נותן משקל לרעיון שגם מבוגרים צריכים לכבד את הבחירות שלהם. אם יש מבוגר נוסף בחיי ילדך שדוחף גבולות, אינך רוצה שהם ירגישו בנוח להגיד לאותו מבוגר "לא?" ימין. והרבה יותר סיכוי שהם יעשו זאת אם אנחנו, הוריהם, נלמד אותם של"לא "שלהם יש כוח.