תוכן עניינים:
- אנו נחשפים להרבה יותר רעיונות ואלטרנטיבות בנושא הורות מאמהות וסבתותינו
- אנו הורים בעזרת הטכנולוגיה
- מושבי המכונית שלנו אינם מלכודות מוות
- אנו מלמדים אותנו "חזרה היא הטובה ביותר"
- אנו נוטים יותר להניק או רוצים
- אנחנו אוכלי פיקר
- יש לנו הרבה פילוסופיות וגורמים המשפיעים על אופן ההורה שלנו
בעוד ש- Baby Boomers ו- Gen Xers אוהבים לדמיין את אלו מאיתנו שנולדו בין 1980 ל -2000 הם חבורה של תינוקות חסרי אונים, זכאים, מוגזמים יתר, שנרקיסיסטיים (וזה די עשיר בהתחשב בעובדה שהם גידלו אותנו), תיאור אחד שהם כנראה לא מקשרים אליו " Millennial "הוא" הורה. "אבל למעשה, Millennials מהווים 90% מהאימהות הטריות. אז היזהרו, זקנים: אנחנו אמהות עכשיו ויש לנו רעיונות! המון המון רעיונות כיצד אנו מטפלים את העניינים!
"המילניאל" נראה, במקרים רבים, פחות תיאורי ויותר משווע: "הו, המילניאלים הארורים האלה, מה עם האייפונים שלהם, וטוויטר, וקרדשיאנים, ותמיד מתנפצים וחושבים שהעולם חייב להם משהו." כמובן, כשמדובר בזה, החלפת מספר פרטים אפשר באותה קלות למצוא תלונות דומות לא רק לבומרס ולג'נר Xers, אלא לכל דור שקדם לו, אז אני לא לוקח את זה באופן אישי. אבל למרות כל הסיבובים התקשורתיים השליליים וההתעוררות של דודתך המגונה בחג ההודיה שבדיוק למדה את המונח "ג'נרל Y" שבוע קודם ושילבה אותו בכל שיחות מתלוננות שהיא יכולה לגייס, מילניאלס באמת לא כל כך נורא. באופן כללי, הם באמת לא כל כך שונים מהוריהם וסביהם, וההבדלים שקיימים אינם בהכרח דבר רע! זה נכון במיוחד כשמדובר בגידול הילדים שלנו, שאנחנו עושים בדרכים שונות במידה ניכרת מכל דור אחר שלפנינו (כן, אני יודע, זה מאוד מילניאל ממני לחשוב שאנחנו כל כך יוצאי דופן).
להלן דרכים שאמהות של המילניום שוברות מסורת ומבססות פרדיגמות חדשות.
אנו נחשפים להרבה יותר רעיונות ואלטרנטיבות בנושא הורות מאמהות וסבתותינו
"הורות" כפועל אפילו לא התרחש עד שנת 1959, כל כך מיותר לומר ש- Baby Boomers, שעבורם זה היה מונח המתהווה, ממש לא הקדישו מחשבה רבה לפילוסופיות וסגנונות ההורות שלהם כמו שאנחנו עושים היום. באותה תקופה זה היה בעצם, "תראה, הנה מה שאתה עושה: פשוט תעשה את מה שאמא ואבא שלך עשו." אם היית מורד, קראת את ד"ר ספוק (לא להתבלבל עם מר ספוק, מי אני מנחש יעשה הורה נורא), שהיה בעצם האלטרנטיבה היחידה לסטטוס קוו עוד היום.
ואז ג'נרל X התגלגל אל סצנת ההורות בשנות ה -80 וה -90, כולם חרוצים ונחושים לא להיות כמו הוריהם, והם כתבו עוד כמה ספרים ודיברו קצת יותר על דרכים שונות להורה. אבל למילניאלים, מה עם אינטרווב המפוארת שלנו, יש עולם של רעיונות ממש בכיס שלנו ונחשפים ליותר רעיונות ופילוסופיות ממה שדורות קודמים כנראה יכולו לדמיין. יתר על כן, אם אנו מרגישים לא במקום בקהילות הפיזיות שלנו, יש לנו גישה לקהילות בינלאומיות של הורים דומים אופקים החולקים את מחשבותינו ורגשותינו ואיתם נוכל להחליף טיפים וטריקים מהסחר. זה בעיקר די מדהים, אם כי לפעמים מבלבל עם הרבה מידע סותר שם.
אנו הורים בעזרת הטכנולוגיה
אפילו למילניאל מבוגר יותר כמוני (תינוקות מוקדמים של שנות ה -80 מייצגים!), נשאבנו את התה של הטכנולוגיה. בעלות המחשבים גדלה באופן דרמטי בשנות ה -90, בין 15 ל- 35 אחוזים בין 1990 ל -1997. כיום, יותר מ -83 אחוז ממשקי הבית מחזיקים מחשב ויותר 63 אחוזים מחזיקים מחשב "כף יד" (aka, טלפון חכם או מכשיר דומה). ברור שזה משנה אינספור היבטים בחיינו, מאיך שאנחנו מקבלים ומפיץ מידע לאופן בו אנו עושים קניות לאופן בו אנו הורים. המון הילדים של המילניאלים גדלים בטכנולוגיה, כמו התינוק המקסים הזה שהלך ויראלי לחשוב שמגזין הוא אייפד. (תינוק מטופש, מטופש. ככה לא עובדים מגזינים, טיפש קטן ויקר!) וגם אם אתה הורה שמגביל (או מגביל לחלוטין) את הגישה של ילדך למסכים, רוב הסיכויים שאתה בעצמך משתמש בטכנולוגיה לקריאת ספרי הורות (ב- Kindle שלך), התחבר ללוחות מודעות לבגדי תינוקות, או מצא מתכונים למזון לתינוקות DIY.
מושבי המכונית שלנו אינם מלכודות מוות
זה אחי ואני בסביבות 1987. שימו לב לעובדה שבגיל 4 אני לא מאובטחת כמו מושב בוסטרים, קל וחומר את הרתמה המומלצת של חמש נקודות של היום (וזה החוק בביתי מדינה). מושב המכונית של אחי, פלסטיק קשיח ללא ריפוד ורצועות רופפות שאינן מאובטחות במכונית בפועל עם חגורת בטיחות, יעניקו לצלבני מושב המכונית התקף לב. לא רק שחל שיפורים אדירים מאז שאמהות המילניאל היו ילדים, אך אנו מודעים להן במידה רבה, לפחות יותר מאשר בדורות הקודמים. ידע הוא כוח, כן.
אנו מלמדים אותנו "חזרה היא הטובה ביותר"
האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים (AAP) החלה להמליץ להניח את התינוקות על גבם לישון בשנת 1992. עד שנת 2000, קמפיין "חזרה לשינה" הקטין את מקרי המוות בעריסה ב 50 אחוז. אמי מבטיחה לי בחוסר סבלנות שאמרו לה בדיוק ההפך על ידי כל הרופאים שלה כשהייתה לי ואת האחים שלי (בין 1982 ל -1991), אז זה רק יראה כמה אנחנו ממשיכים ללמוד. אני סקרן לראות מה הרופאים מתעקשים לעשות כי זה בסופו של דבר להיות מסוכן אסון עד שהילדים שלי יהיו מבוגרים.
אנו נוטים יותר להניק או רוצים
שיעורי ההנקה ירדו בחדות בין שנות השלושים והשבעים לפני שהגיעו ל -24% בלבד בשנת 1971. סבתי הייתה גברת נדירה: בשנת 1961 עשתה מאמץ מרוכז להניק את בנה הראשון. זה לא הלך כל כך טוב. בתיאום מראש היא הזכירה ברופאה לרופאה שלה שהתרחשה תאונת דרכים לפני הבית לאחרונה וזה מעורר אותה. "אה, אין פלא שהנקה לא עובדת בשבילך. ההלם של התאונה בהחלט גרם לחלב שלך להתעצבן! אתה צריך להתחיל אותו בפורמולה מייד. " רופא רפואה מהמאה ה -20 אמר למעשה את זה. בימינו, עם קמפיינים משותפים לבריאות הציבור, ההנקה שוב במגמת עלייה. אם רק היינו יכולים לנקוט במדיניות שתעזור לאמהות שרוצות להניק את תינוקותיהן זה פשוט היה גנדרני.
אנחנו אוכלי פיקר
בוויכוחים על GMO, אכילה אורגנית ועלייה בשיעור השמנת יתר, אלרגיות ואוטיזם, הורים רבים ממילניאל מודאגים מאוד מהמזונות שאנו מאכילים את ילדינו. רשתות המזון המהיר רואות ירידה במכירות בקרב Millennials, ומותגים המדגישים אכילה בריאה יותר, כמו צ'יפוטלה ומזון מלא, נמצאים במגמת עלייה. אנו מעדיפים מותגים קטנים יותר העדיפים עדיפות לבריאות, שקיפות וערכים אתיים אחרים. (אם כי, אני מודה: בזמן שאני מנסה לוודא שהילדים שלי אוכלים מגוון מאכלים בריאים שטוב לגופם, לפעמים קאפקייקס עמוסי סוכר טובים לנפשם. זה בערך איזון, כמו כשאני מאזנת קאפקייקס ביד אחת ושקית צ'יפס תפוחי אדמה ביד אחרת.)
יש לנו הרבה פילוסופיות וגורמים המשפיעים על אופן ההורה שלנו
למרות ריגוש הדורות הקודמים, מילניאלים עוסקים מבחינה חברתית ופוליטית בדרכים חדשות ובת קיימא, אולי אפילו יותר מקודמותיהם המפורסמות של הבייבי בומר היפי. האמונות המוסריות שלנו משפיעות על הרבה ממה שאנחנו עושים כהורים, מהאוכל שאנו מאכילים את ילדינו, למקום בו אנו קונים את הבגדים שלהם (ואיזה סוג של בגדים אנו קונים) לסיפורים שאנו קוראים אותם לפני שהם הולכים לישון בלילה. אנחנו ערים, מודעים וזוכים לשינוי, ואנחנו גם מביאים את ילדינו עם זה.
