תוכן עניינים:
- "אתה עדיין עושה את זה?"
- "האם התינוק הספיק לאכול?"
- "לא דאגת שהשדיים שלך ייפרסו?"
- "האם התינוק רעב שוב?"
- "לא היית נוח יותר עם כיסוי?"
- "לא היית נוח יותר בחדר אחר?"
- "אתה לא חושב שזה אנוכי להניק מכיוון שבן הזוג שלך לא יכול לעזור?"
- "אתה צריך לאכול את זה?"
נראה שלא משנה איך אמא מחליטה להאכיל את ילדיה, היא עתידה להיתקל בשאלות גסות, שיפוטיות והנחות מחברים, משפחה ועמיתים בנוגע לבחירותיה האישיות. לפעמים זה מרגיש שאפילו הדואר מקבל אמירה במה שאנחנו עושים! אבל דבר אחד שכולנו יכולים להסכים עליו זה שלוקח מסירות וטון של עבודה קשה כדי להתחייב למערכת יחסים מניקה עם תינוקך, וכשזה קורה, הדבר האחרון שאתה צריך לשמוע הוא שאלות מניקות מעצבנות שיניעו אותך משוגע.
ההחלטה להניק היא החלטה אישית ולא תמיד נוקטת בצורה ליניארית. יש אנשים שרוצים להשלים עם פורמולה, אחרים שואבים אך לא מניקים. יש נשים אשר מניקות באופן בלעדי, שהחלב שלהן לא נכנס לעולם, שאינן יכולות להניק בגלל בעיות בריאות או שהניקו את ילדיהן לפי דרישה. יש נשים שמחליטות להניק בחודשים הראשונים לפני שחזרו לעבודה מחוץ לבית, אחרות מנסות להגיע ליום ההולדת הראשון של התינוק שלהן או להחליט לנסות הנקה מורחבת ולתת לילדן להיגמל בעצמו, כמוני. ישנן מגוון שלל סיבות לכך שנשים בוחרות לעשות את מה שהן עושות מבחינת הנקה, וזה אף פעם לא אמור להתמודד לדיון על ידי חברים, משפחה או זרים.
מדוע אנשים חושבים שזה בסדר להעיר הערות שטויות על גופכם ועל הדרך בה אתם מחליטים להורה זו תעלומה בעיניי, ובכל זאת תשאלו כל אמא - במיוחד אמא המניקה - והיא בטח שמעה את אחת מהאבני חן האלו …
"אתה עדיין עושה את זה?"
כן, אני כן, וטון השיפוט שלך אינו רצוי במקרה הטוב ומעורר רצח במקרה הרע. אנשים הרגישו בנוח לחלוטין לשאול אותי את השאלה הזו ממש מהחודש הראשון בחיי של ילדתי עד שהפסקנו את ההנקה. אפילו גרוע יותר? זה בדרך כלל בא מאותם אנשים. איכס.
"האם התינוק הספיק לאכול?"
תן לי לראות, אני פשוט אסתכל על מד השד הקטן שלי כאן, אה לא, רגע, אין לי מודפס על עור אחד! התינוק יפסיק להניק כשהוא או היא הספיקו ויציין שהם שוב רעבים כשהם רוצים יותר, זה פשוט כמו זה. אז אכפת לביזיז שלך, אוקיי?
"לא דאגת שהשדיים שלך ייפרסו?"
ובכן, אני עכשיו! ותודה, עוד דבר שאני צריך לדאוג לו. אבל מכיוון שאתה שואל, הריון זה תורם לשינויים בגופך, כולל השדיים שלך, ולא רק להשפעות ההנקה. ואתה יודע מה? לא להכות את הקרן שלי, אבל השדיים שלי נראים נהדרים ונהדרים והם הזינו את הילד שלי במשך יותר משנתיים, אז כן, אני מוחץ את זה.
"האם התינוק רעב שוב?"
כן, ואני לא הולך לסרב להאכיל את ילדתי הרעב כי זה גורם לך לאי נוחות. תינוקות יונקים אוכלים לעיתים קרובות יותר מתינוקות הניזונים מהפורמולה, מכיוון שחלב אנושי מתעכל במהירות רבה.
"לא היית נוח יותר עם כיסוי?"
לא. מוזר, לא, זה שעטוף את עצמי ואת התינוק שלי בשמיכה חמה בזמן שאני מנסה להאכיל אותו לא ממש גורם לי נוח יותר? אני מניח שזה עשוי להרגיש לך יותר נוח, אז למה שלא תלך להניח את הראש שלך מתחת לשמיכה ולהשאיר לי להמשיך עם זה?
"לא היית נוח יותר בחדר אחר?"
שוב, לא, אני לא כל כך רוצה להעביר אותו לאזור נפרד רק בגלל שאני מאכיל את ילדתי. האכלתי את התינוק שלי בטיסות, בבתי קפה, בקניון, בחתונה ובעצם בכל מקום שמותר לי לתינוק להיות, אני הולך לנסות להניק אותו.
"אתה לא חושב שזה אנוכי להניק מכיוון שבן הזוג שלך לא יכול לעזור?"
אם אי פעם הנקה תדע שזה על הדבר הכי לא אנוכי שאתה יכול לעשות. אתה ממש נותן למישהו להאכיל את גופך. הרעיון שאנשים או בני זוג אחרים לא יכולים להיות מעורבים אם מניקים הוא מגוחך מכיוון שיש כל מיני דרכים שניתן לכלול הורה אחר.
החל מביטוי ואפשר לבן זוגך להאכיל את התינוק בבקבוק, להתכרבל, לשתף רגעי הנקה ביחד, להביא את כל הדברים שאמא זקוקה להם (כמו כוס מים, חטיף או בד גיהוק), אין שום סיבה הורה אחר שיישאר בחוץ.
"אתה צריך לאכול את זה?"
אם אתה מניקה ואתה מנסה לאכול שוקולד, קפה, גבינה, או בשרים מסוימים, ישנם אנשים שחושבים שתפקידם לפקח על צריכת התזונה שלך. זוהי דרך אש בטוחה לגרום לאמהות להרגיש כאילו הן סתם מיכל חלב וכלל אינן עצמאיות. אז עשו לכולנו טובה, ותגבו
אמהות רבות חשות שהנקה כל כך מתגמלת, במיוחד מכיוון שהיכולת להזין את ילדך מגופך גורמת לך להרגיש כמו אישה על. אבל זה לא אומר שזה קל. הנקה היא גם עבודה קשה באמת, ולכן מה שאמהות באמת לא צריכות זה להשלים עם שאלות מגוחכות ומעצבנות, אז סתם, בבקשה.