9 דברים שלא הייתי מוכנה אליהם כשמבחן ההריון ההוא הפך לחיובי

יש אנשים שנכנסים להיריון מוכנים לכל דבר. הם מתכננים קדימה, נרשמים למגזיני הריון ונרשמים ליוגה לפני הלידה, כל זאת לפני שמקל הפיפי מניב סימן פלוס. הם שואלים עצות מאמא-חבריהם וקרוביהם וחולמים על מה שיקראו לתינוק שלהם להיות. ואז יש את כולנו. אתה יודע, אלה שעוברים על כל עניין ההיריון בועט וצורח. היו דברים שפשוט לא הייתי מוכנה אליהם כשבדיקת ההיריון שלי הפכה לחיובית, אם לומר, הייתי פוחדת, מהוססת ומוצפת תהיה אנדרסטייטמנט משמעותי.

אם אני כנה, ואני תמיד מנסה להיות, אני חייבת לומר שמעולם לא עברתי הריון מתוכנן. לא הייתי אחת מאותן הילדות שחולמות על היום שיהיה לי בעל (או אשה), ילדים, כלב וגדר כלונסאות לבנות. לא שיש בזה שום דבר פסול, כמובן, זה פשוט לא מה שחשבתי עליו בסוף שנות ה -20 המאוחרות שלי כשפגשתי לראשונה. במקום זאת חלמתי על המסיבה הגדולה הבאה, על ההופעה הרועשת הבאה או על הפעם הבאה שאטייל איפשהו סולו. אהבתי את העצמאות שלי (עדיין, בפועל) ולא תכננתי לוותר עליה בקרוב.

אז להיכנס להריון היה, ובכן, מזעזע. לא הייתי מוכן לאף אחד מזה. לא הריון, לא אימהות, כלום. אבל הנה אני, שנים אחר כך, עם פעוט שלא הייתי מוכן לסחור עבור העולם ולמען האמת, כל ההופעות של אמא הזו היא די נהדרת. אני המון מאושר יותר מאי פעם שהייתי לפני שהפכתי לאמא, למרות שנדרש כמה התאמות כבדות ועברתי כמה חוויות כואבות להפליא. הורות היא לא לכולם, בטוח, אבל אם המבחן שלך אומר חיובי, ואתה יודע שאתה רוצה להישאר בהריון אבל אתה דואג איך זה ילך, דע שאתה לא לבד. רובנו גם לא מוכנים להריון, אך סמוך ובטוח שכולנו עוברים את זה.

הבחילה האיומה שלי, האיומה, לא טובה, בחילה מאוד גרועה

ג'יפי

שמעתי בעבר על מחלת בוקר, אבל תיארתי לעצמי שזה רק אתה יודע בבקרים. מעט מאוד ידעתי שהבחילה האלוהית, כמו הנגאובר, תעקוב אחרי בוקר, צהריים וערב.

הכוחות העל של האף שלי

ג'יפי

הבחילה מבאס. בחילה כשאתה יכול להריח את תבשיל הטונה שכנך למטה מבשל, או שהתבשיל שעמיתך הביא ומאז מיקרוגל במטבח המשרד, הוא פשוט מגוחך. אני נשבעת שהייתי חלק כלב דם כשהייתי בהריון וזה מצץ.

התגובות של החברים שלי …

ג'יפי

כמה מחבריי התלהבו מאוד מהבחירה שלי להפוך לאמא. אחרים? ובכן, לא כל כך. ושנים לאחר מכן, במבט לאחור, עדיין כואב לחשוב איך כמה מחבריי הגיבו לחדשות, בעיקר מכיוון שכבר הרגשתי מבועת ובודד ובאמת הייתי זקוק לתמיכה.

… והמרחק שבאופן בלתי נמנע הגיע בינינו

ג'יפי

החברויות שלך ישתנו ויעברו כשאתה הופך להורה. הוספת אדם זעיר לתערובת תמיד עושה זאת. שנים אחרי ההריון הראשון שלי, אני מרגיש די רחוק מ 90 אחוז מהאנשים שקראתי פעם לחברים הכי טובים שלי. הם לא מתקשרים, טקסט, צ'אט בפייסבוק, ציוץ - שום דבר.

אני יודע שרבים מהם עדיין איכפת לי ממני, ואכפת לי מהם, אבל ברור שנפרדנו זה מזה. עם זאת, התקרבתי לקבוצה קטנה של חברים אחרים שממש משיגים אותי ואני אסיר תודה על כך.

התשישות שלי

ג'יפי

נהגתי לחגוג די קשה אז חשבתי שאוכל להמשיך בלי לישון. כן טעיתי. שינה זה דבר מפואר, ועצוב לי לדווח על כך שאני לא חושב שאקבל הרבה ממנו אף פעם. הריון עייף מבאס, אבל עייף הורה לא הופך להיות קל יותר.

הדיכאון הבלתי צפוי שלי

ג'יפי

בכלל לא ציפיתי שהנטייה החיובית והשמשית שלי תעבור לגמרי דרומה אחרי שגיליתי שאני בהריון. ההורמונים שלי עשו עלי לא מעט. בזמן שאני נמצא עכשיו הרבה יותר טוב, לקח לי זמן יומן לצאת מהדיכאון לפני הלידה ואז לידה. כל כך ארוך.

סיבוכי ההיריון שלי

ג'יפי

לפני שהייתי ממש בהריון, חשבתי שאגלה שדפקתי אותי, מבלה תשעה חודשים בגידול בן אדם ואז בום: תינוק. הכרתי רק אדם אחד שעובר הפלה, כך שלא ידעתי על הסיכונים הפוטנציאליים או על בעיות גנטיות או מונחים כמו "הפלות מאוימות" (המכונה גם דימום עז במהלך ההיריון). בהחלט לא הבנתי דברים כמו חוסר יכולת צוואר הרחם או כל הדברים האחרים שהייתי ממשיך לחוות.

לאבד את העבודה שלי

ג'יפי

עבדתי במשרה מלאה בחלל משותף, ובאמת התנדנדתי לתפקידי כשנכנסתי להריון. כשההריון שלי הפך ל"סיבוך "למעסיק שלי (מכיוון שנאלצתי להיות ממהרים לבית חולים והחמצתי משמרת)" שחררתי ". בעוד שהם מסווים את הסיבה שלהם כדבר אחד, ידעתי, במיוחד לאור התזמון, שהם לא רצו שאמשיך להיות בהריון.

אהבתי לתינוק שלי

ג'יפי

איבדתי את התינוק הראשון שלי כשעברתי ללידה מוקדמת בהיריון של חמישה חודשים, אבל אהבתי אותה אז ואני עדיין אוהבת אותה עכשיו. שנתיים אחר כך ילדתי ​​את תינוק הקשת שלי: בני. ואני אוהבת אותו באותה מידה ובלי תנאי. לא הייתי מוכן לסוג הקרבנות שהייתי מוכן להעביר לאהבה ההיא, וכמה להגשים את האהבה הזאת תרגיש אותי. ברצינות. אם שום דבר אחר, אתה אף פעם לא מוכן לכל האהבה הזו (וזה לא דבר רע).