9 דברים שאמהות עצלנות לא דואגות כשמדובר בבגדי הילד שלהם

אני חושב שבאמת קבעתי שאני "אמא עצלנית", ושאני לגמרי בסדר שיש לי את התווית הזו. יש יותר מדי דברים בחיים לדאוג להם כמו שהם, אז אני באמת משתדל לא להזיע את הדברים הקטנים בימינו. עם זאת, אני כאן כדי לומר לך שיש דברים שאמהות עצלנות לא דואגות לבגדי ילדיהם, מאותה סיבה בדיוק; החיים קצרים מכדי לבזבז זמן בלחץ על איך שהילדים נראים, כאשר כל מה שהם באמת רוצים לעשות זה להתרוצץ, לשחק בעפר ולעשות בלגן אקסטרווגנטי שאני בהחלט מחויב לנקות.

לפעמים, אני תוהה מה אנשים חושבים על הילדים שלי. לקחתי את בני למעון יום כשהוא לובש את השרשרת המועדפת עליו, וחותלות הבת שלי כמעט כל אלה מעל קרסוליה בימינו (תודה לשמיים שזה קיץ). ואז אני מסתכל סביב הילדים האחרים ואני יכול להבחין בכמה שברור שגם הם מכריזים על עצמם "אמהות עצלות", ואני מפסיקה לדאוג כל כך. אמהות עצלות יודעות שחור זעיר במכנסיים של הילד שלהן מתאים למסלול וכי בזבוז לזרוק אותן מייד. אמהות עצלות בהחלט לא מתכוונות לזרוק את החותלות של הילד שלהן כי הוא או היא גלשו איתן בעפר, ועכשיו הן פשוט כהות יותר סביב הבטלן. אלה נהדרים ללבישה לפארק, ובכן, הבגדים יקרים.

בכנות, אנחנו כבר חיים בחברה שמבזבזת יותר מדי מכל דבר. לבישת חולצות יד ובגדים מעט שחוקים, כשאתה ילד, מקובל בהחלט. זה לא כמו שהם הולכים להשתלב בהם בעוד חצי שנה, נכון? לפחות, זה מה שאמא העצלנית הזו חושבת. הנה תשעה דברים שאמהות עצלנות לא דואגות כשמדובר בבגדי הילד שלהן, כי יש לי דברים אחרים שאוכל להקדיש להם את הדאגה.

האם התלבושות שלהם מתאימות

אני לא אשקר - יש חלק ממני שמתכווץ כשבתי מתעקשת ללבוש טייץ ורוד לוהט מתחת לשמלת חג המולד האדומה והנוצצת שלה לבית הספר. אני כן קונה מפרידות בין ההתאמה, אבל אני לא מזיע אותה כשבתי מחליטה לקחת את העניינים לידיים שלה. היא מקבלת החלטות משלה, שהיא ניצחון ענק מבחינתי.

הכושר המושלם

למשפחתי אין הרבה הכנסה פנויה, ולכן אנו סומכים די בכבדות על ירידות ידיים מחברים עם ילדים גדולים יותר. הבת שלי רזה בצורה מגוחכת אך ארוכת גפיים, אז כשהיא מקבלת חותלות או חצאיות שממש מסתובבות סביב המותניים, אני לא דואגת אם הם קצת בצד הקצר. יש דברים גרועים יותר בחיים.

אם זה כבר נשחק פעם אחת (או פעמיים)

אם זה נראה נקי וזה לא מריח, אני בסדר עם הילדים שלי לובשים פריט לבוש שוב (ואפילו שוב, אם אני כן). כשהילדים שלי היו תינוקות, הם לבשו לעתים קרובות בגדים כמה ימים ברציפות כי זה חסך לי נסיעה נוספת למכונת הכביסה.

עד כמה חולצה היא לא בסדר

אני כמעט נבוכה להודות שהברזל שלי לא ראה את אור היום מאז שילדי נולדו. כמעט נבוך, אבל לא ממש. המציאות היא שהילדים שלי לא יעשו כיף פחות היום בגלל העובדה שלחולצות שלהם יש קמטים.

האם תלבושת מספיק "לבושה" לאירוע מסוים

זה לא שאני לא קונה תלבושות "לבושות" לילדים שלי כיוון שאתה יודע, אני אוהבת את השמלות והחולצות המקסימות שתוכלו להשיג. אם הבת שלי מסרבת ללבוש את השמלה הזו לארוחת ערב משפחתית, אני לא מבזבזת אחר הצהריים בניסיון לשכנע אותה ללבוש אותה. זה לא שווה את הלחץ.

ביגוד טרנדי

יש לי שלוש מילים עבורך: לא שווה את זה. נעלי הסניקרס המקסימות האלה שנדלקות כשאתה הולך? אני לא מוציא את הכסף הנוסף כדי שהילד שלי ילבש אותם עד שהסוללה תיגמר ואז מסרב ללבוש אותם.

חור או כתם מדי פעם

ברור שאנחנו לא מדברים על חור גדול או כתם מחריד, אבל אני לא זורקת את הפיג'מות החדשות שבתי נהגה בהיסח הדעת למרוח את הפרפר שצויר על פניה. הכתם מעולם לא יצא, אבל הפיג'מה רכה ונוחה לא פחות מהיום הראשון בו לבשה אותם, כך שכולנו נשרוד.

האם לבוש "מתאים למגדר"

הבן שלי נעל את נעלי אחותו הגדולה של אחותו הגדולה כל השנה. רצים ורודים, קרוקס ™ סגולים, לא אכפת לו, הוא רק רוצה לרוץ בהם. גם לא אכפת לי מכיוון שבגדים "מתאימים למגדר" אינם דבר. ברצינות, למאמר לבוש אין מגדר, ואני לא מתכוון להגביל את הבחירות של בני (או הבת) רק בגלל שהחברה שלנו החליטה באופן שרירותי מהי "חולצה של ילד" ומהי "חולצה של ילדה." לא.

כאשר לחברים שלהם חולצה או ג'קט זהים

בואו נהיה כנים, האדם היחיד שעשוי להרגיש נבוך לראות את אותו בגד בשני ילדים שונים הוא האמא האחרת, כי אני יודעת שלילדים לא יהיה אכפת וגם אני בהחלט לא. כשהייתי קטן, החברים שלי ואני אהבנו את זה כשלבשנו בטעות את אותו התלבושת בדיוק. פירוש הדבר שהיינו מחוברים פסיכולוגית.