9 דברים שאמהות שעברו לידה ביתית עייפות מהשמיעה

בהיותי אחוז קטן זה של אמהות שילדו בית, אני נוטה להיאבק בשאלה אם אני צריך לטרוח אפילו לדבר על הלידה והלידה שלי כשאני פוגש אמא אחרת. אולם באופן בלתי נמנע, ושיהיה לטוב ולרע, שיחות בין אמהות כוללות בדרך כלל סיפורי לידה, ובעוד שישנם סיפורי לידה שונים ומגוונים כמו שנולדו תינוקות שונים ומשתנים, אלה שבעקבות מקבלים את השאלות וההערות הכי הרבה הם הלידות הביתיות..

אני מבין. הייתה תקופה בה לידות בית חולים היו רגילות ולידות ביתיות היו הנורמה, אבל עכשיו זה בדיוק ההפך. רוב הנשים אינן יכולות לדמיין להביא אדם נוסף לעולם בבית, ללא התערבות, אך זה היה באופן מפתיע פשוט (עבורי, לפחות). למען האמת, גם לא יכולתי לעטוף את דעתי סביב התסריט הזה, וזו הסיבה שילדתי ​​את התינוק הראשון שלי בבית חולים. ובכל זאת, ולמרות שאני יודע שבתי חולים נראים כל כך מתקדמים ומוכנים בזכות כל הציוד והתלבושות התואמות, בואו נודה בזה: במקרים רבים, לידה "רגילה" היא דל-טק מזעזע.

אנשים שוכחים זאת, ובכל זאת, כאשר הם פוגשים מישהו שילד במקום אחר, הם אומרים את אותם הדברים בכל פעם מחדש. הבלגן, הכאב, ההנחה שאיכשהו אנחנו "זן אחר" כדי להיות מסוגלים לעשות משהו כזה; הכל אומרים על ידי אנשים מרובים במצבים רבים ואני יודע שיכולתי להסתדר בלי לשמוע שום דבר מזה שוב. אז עם זאת, הנה תשעה דברים שאמהות שנולדו בלידה ביתית עייפות לשמוע, מכיוון שאני לא יכולה להיות לבד בהרגשה כאילו היינו יכולים להסתדר בלי ההערות האלה.

"זה לא היה מבולגן?"

חבר'ה, לידה מבולגנת. יש דם, יש מי שפיר, יש קקי. יש לי חדשות עבורך, עם זאת: גם לתינוק זה מבולגן. לפחות לידה ביתית נגמר תוך יום בערך. תינוקות (וככל שחולף הזמן, ילדים) עליכם לנקות אחרי שנים.

"אני אף פעם לא יושב שוב על המיטה הזאת"

אם אתה לוקח תחבורה ציבורית, או שאתה הולך לספריה הציבורית להוציא ספרים, הייתי מפסיק לדבר כרגע. בשני המקומות הללו קיימים חיידקים שהם גרועים בהרבה ממה שתמצאו אחרי לידה ביתית.

"האם יש לך את התינוק באמבט שלך?"

לא כל לידה ביתית היא לידת מים, אם כי אני יכולה להבין מדוע אתם עשויים לחשוב כך בזכות נפח התמונות שיש לידות מים ביתיות. אני נוטה לחשוב שאמהות שילדות בלי מים פשוט אינן מהסוג שיש צלם בלידתן. (אם כי, בכל ההוגנות, זה יכול להיות אני.)

"אה, את אחת האמהות האלה"

אוקיי, במקרה הייתי אחת האמהות האלה, למעשה, אבל יש לי כמה חברות שבהחלט אינן כאלה, אבל בכל מקרה היו להן לידות ביתיות. העניין הוא שאתה לא צריך להיות "אמא פריכה" או "אמא היפית" כדי להחליט שלידה ביתית היא הבחירה הטובה ביותר עבורך.

"לעולם לא אוכל לעשות זאת"

למעשה, כנראה שתוכל. אני מכיר המון אמהות שתכננו ללדת בבית חולים, ובסופו של דבר ילדו בבית בגלל שהעבודה הלכה מהר מדי. לפעמים, אין לך ברירה.

* אוקיי, זו רק אמא אחת, אבל עדיין. זה קורה.

"אוי אלוהים, למה?"

מכיוון שבתי חולים הם ברוטו, למעשה. אני יודע אני יודע; ילדתי ​​באחד עם התינוק הראשון שלי. הרעיון של כפות רגליים יחפות על רצפת החדר שלי גרם אותי, אם כן, אז למה אני אחזור ללדת שם שוב תינוק?

"זה כל כך לא בסדר"

כן, זה כל כך לא בסדר עד שלפני פחות ממאה שנה זו הייתה באמת האופציה היחידה לנשים. בכנות, עם עליית החיידקים העמידים לטיפול, אני אהיה מופתע אם לא תהיה עלייה גדולה במספר הלידות הביתיות בשנים הבאות.

"האם זה היה בכוונה?"

אני מניח שזו שאלה לגיטימית, בהתחשב במה שציינתי בעבר על לידות בית מקריות, אבל זה לא אומר שאעצב אם אף אחד לא ישאל אותי את השאלה הזו שוב. זו רק אחת מאותן שאלות שמסתכנות בסיכון גבוה מאוד לפתוח את עצמי בפני שיפוט מתקרב, ברגע שאני עונה (ולא משנה מה התשובה הזו).

"רגע, לא היו לך סמים?"

אני יודע, זה מטורף. אני יודע שיש תנועה שלמה שמנסה לבייש אמהות שאכן מקבלות אפידורל (שאני קוראת לה בול * כי אימהות צריכות לעשות את מה שהן מרגישות שהכי טוב לגופן. לא תמצאו כאן שום שיפוט.), תתפלאו כמה אימהות אחרות המומות כשחברו שתיים ושניים.