תוכן עניינים:
- "אתה עדיין תינוק"
- "אתה לא מוכן"
- "להיפרד מהגוף הזה"
- "האם ההריון שלך תוכנן?"
- "בן כמה אתה?"
- "להיפרד מחיי החברה שלך"
- "היית צריך לקחת זמן לעצמך"
- "אך לאף אחד מחבריכם אין ילדים …"
- "היית צריך לחכות עד (הכנס" זמן מושלם לתינוק כאן) "
מתי ומדוע אדם מחליט ללדת תינוק משתנה כמובן לכולם, אבל לאמהות צעירות שעושות את הבחירה הזו, נראה שיש הרבה שאלות והערות כלליות, בלתי רצויות, הקשורות באותה החלטה מאוד אישית. בקיצור, רשימת הדברים שאמהות חדשות בשנות ה -20 לחייהן עייפות לשמוע היא ארוכה. לעתים קרובות כל כך עלינו להגן על החלטותינו להוליד, אך מדוע?
מניסיוני האישי, נראה היה שכמה מההורים המנוסים יותר היו מנטליות "היו שם, עשו זאת" בכל הנוגע לדיון במיזם ההורי הממתין שלי. אני לומד טיפים להורות מאמהות אחרות, אבל אני לא ממש מתרגש מההתנשאות שזרקה את דרכי כי הייתי אמא צעירה. אבל באמת שלא הייתי כל כך צעיר; הייתי בן 25 כשהיה לי את בני הראשון. הייתי נשוי, עובד והיה לי ביטוח נהדר בעבודתי. אז כשעלי ואני החלטנו להקים משפחה, הופתענו מכמות האנשים הטילים ספק בהחלטה שלנו.
יש כל כך הרבה דברים שכולם טועים באמהות צעירות. אני חושב שגיל אינו אלא מספר, ומבוסס על חלק מההתנהגות שאני רואה עמה מבוגרים אחרים בכל יום, אני בטוח שזה לא מעיד על בגרות. ללדת ילדים בשנות ה -20 לחיים אין כל השפעה על כמה כשיר לתפקיד שאתה נמצא, ומישהו ששואל או מעיר על החלטתך להפוך להורה אינו ביטוי ליכולות שלך כאם, אלא שיקוף של מה שהחברה שלנו חושבת על האימהות בכלל.
אז, מספיק מהשאלות והתגובות הגסות לגבי האישה שמחליטה להפוך לאמא, בסדר? איך זה אומר? "אם אין לך משהו נחמד לומר, אל תגיד בכלל?" לפעמים, שתיקה עדיפה מלומר או לשאול את תשעת הדברים הבאים כי, סמוך עלי; ניסינו לשמוע את זה.
"אתה עדיין תינוק"
ובכן, מכיוון שתינוקות עדיין לא מסוגלים ללדת תינוקות, אני חושב שבטוח להניח שלא, אני עדיין לא תינוק. אני צעיר, כן, אבל אני לגמרי מסוגל ללכת לשירותים שומר פיקוח על מבוגרים. האם השימוש באמבטיה עצמאית מכתיב אוטומטית אם מישהו מוכן ו / או רוצה תינוק? בהחלט לא. עם זאת, זו אחת הסיבות הרבות לכך שאמירה לאישה שילדה תינוקת שהיא עצמה היא עדיין תינוקת היא אמירה מגוחכת ומתנשאת.
"אתה לא מוכן"
מי אמר? האדם היחיד שמוסמך להשמיע הצהרה זו, הוא האדם שמחליט אם הוא רוצה ללדת תינוק או לא. בנוסף, האם מישהו מוכן בכלל ללדת ילד? כלומר, זה די קשה לאמוד את יכולת האימהות של מישהו עד שנבדקו בזמן אמת, מה שהופך את כל מסע ההורות לחוויה של "הוטבל על ידי האש". לא לכולם יש את אותו רשימת רשימת טרום הורות. התיבות שבדקתי ברשימה שלי לפני שהפכתי לאמא עשויות לא להתאים לתיבות של החברים שלי או של מישהו אחר, ולכן בחירת השעה "הנכונה" ללדת תינוק משתנה מאוד מאדם לאדם.
"להיפרד מהגוף הזה"
גופנו אינו מתארז ומתפנה יחד עם השיליה כאשר נשים יולדות תינוקות, אז מדוע בדיוק אנו צפויים להיפרד מהם? אנו עוזבים את חדר הלידה עם אותו גוף שנהגנו להיכנס אליו. יתכנו פצעים ושינויים קרביים והגוף הזה כנראה יהיה כואב, אבל זה עדיין הגוף שלנו.
"האם ההריון שלך תוכנן?"
אפשר לומר שכל הריון מתוכנן מכיוון שכאשר אישה מגלה שהיא מצפה, יש לה אפשרויות. יש לה את הזכות לקבל החלטות הנוגעות לבריאות הרבייה שלה עצמה, ואם היא בוחרת לשאת הריון לכהונה זה מה שהיא מחליטה לעשות אז, כן, היא תכננה ללדת תינוק. יתכן שזה לא היה תהליך ארוך ומחשיב שלקח שנים לשכלל או להכין, אבל ברגע שאישה תגלה שהיא בהריון, היא צריכה לתכנן תוכניות ללא קשר לציר הזמן.
בנוסף, מדוע אנשים חושבים פתאום שזה בסדר לשאול מישהו על המין שהם היו או שהיו עשו, ומה קיוו להשיג מהסקס הזה (מלבד אורגזמה, אני מניח). כלומר, לא הייתם שואלים אף אחד אחר על כוונות המין שלהם, אז למה כאישה בהריון?
"בן כמה אתה?"
מה קרה אי פעם לנימוסים? זו אחת מאותן שאלות שמעולם לא מתאימה לשאול אף אחד.
"להיפרד מחיי החברה שלך"
הרבה משתנה כשיש לך תינוק, אבל יש דברים שנשארים זהים גם אחרי שיש לך תינוק בשנות ה -20 לחייך. לידת תינוק אינה מנכה מהצורך של האישה להיות חברתית או לקיים יחסים עם חבריהם. להיות חברתי יכול להיות קצת שונה ברגע שאדם הופך לאם, אבל זה בהחלט לא מפסיק להתקיים. לומר למישהו להיפרד מחיים חברתיים מסוג זה נראה כמו דבר מבשר רעות. זה כמו להגיד לאישה שהיא צריכה לבחור בין להיות אם או להיות חברה; שהיא לא יכולה לבחור להיות שניהם, וכולנו יודעים שזה פשוט לא נכון. אישה יכולה להיות כל דבר וכל מה שהם בוחרים להיות, כולל אמא וחברה.
"היית צריך לקחת זמן לעצמך"
זה נכון שלהפוך לאם פירושו להקריב את הזמן והמרחב האישיים של האדם למען מישהו אחר, אבל מישהו לא יאבד את כל תחושת העצמי שלו כדי לעשות זאת. אולי אנחנו מרגישים שהיה לנו כל הזמן לעצמנו שהיינו צריכים לפני שנולדו לנו ילדים, ואולי לא, אבל אין הרבה מה שאדם יכול לעשות בקשר לזה ברגע שיש להם כבר ילדים, אז להזכיר להם שהם אולי החמצה של כמויות בלתי מרוסנות של "לי זמן", לא משיגה שום דבר מלבד אולי לגרום להם להרגיש כעס. להיות אמא זה מספיק קשה בלי שאחרים ישימו זרקור לדברים שהם חושבים שפספסנו.
"אך לאף אחד מחבריכם אין ילדים …"
ובכן, מישהו צריך להיות ראשון בתרחיש הזה, אז למה לא אנחנו? מה רע בלהיות הראשון מבין החברים שלך שיש ילדים? אם החברים שלך הם באמת החברים שלך, הם ישתתפו בהתרגשות של הכנסת חבר חדש לסגל. להיות הראשון מבין החברים שלך שיש ילדים, פירושו שלתינוק שלך יהיה צבא של דודות ודודים מגניבים שמתפטפטים קצת כדי לקלקל אותם, ואולי אפילו לתינוק אותם כדי שתוכל להדביק את כל אותו זמן שאתה כביכול "מפסיד".
"היית צריך לחכות עד (הכנס" זמן מושלם לתינוק כאן) "
מתי בדיוק הזמן המושלם ללדת תינוק? אם יש דבר כזה, זה בהחלט שונה לכולם. מבחינתי זה היה זמן קצר לאחר שהתחתנתי והתבוננתי בבעלי עושה פרצופים מטופשים לעבר הפעוט שלפנינו בתור לקופה במכולת. באותו רגע לכאורה, ידעתי שהוא יהפוך אבא מדהים ולא ראיתי את המטרה בהמתנה להקים משפחה. היו לנו קופסאות משלנו שרצינו לבדוק לפני שילדנו ילדים, ואנחנו בדקנו אותן, אבל הקופסאות שלנו היו שלנו, ומה שרצינו להשיג לפני שילדתם ילדים זה לא בהכרח מה שאנשים אחרים רוצים להשיג. הזמן "המושלם" ללדת תינוק משתנה מאוד מאדם לאדם, ומישהו אחר שאומר לנו מתי הוא חושב שזה הזמן שהיינו צריכים לחכות לו, הוא בזבוז מוחלט מזמנם האישי שניתן היה לבזבז טוב יותר באמירת דברים כאילו, "מזל טוב על הקמת משפחה."
אם בשנות ה -20 לחייה היא עדיין אם, והיא עדיין זקוקה לאותה תמיכה שעושה כל אם, ללא קשר לגילה.