תוכן עניינים:
- "חייב להיות נחמד"
- "אז מתי אתה הולך לקבל משרה אמיתית?"
- "אבות הישארו בבית? היו לנו גם כאלה ביום שלי. הם נקראים פדיחות."
- "אתה לא דוגמן תפקיד חזק"
- "מה יש לאשתך לומר על זה?"
- "אשתך נפטרה?"
- "אתה כל כך נהדר בהיפוך מתפקידי המגדר"
בן זוגי היה אבא שהייה בבית משנת 2009 עד 2016. אם מישהו היה תחת הרושם שאנחנו חיים בעולם בו כבר אין צורך בפמיניזם, אני מזמין אותך לצאת לחנות מכולת המנוהלת עם בן זוגי וילדינו. זה די מדהים (ומעליב במיוחד) לשמוע את הדברים שאנשים אומרים לאבות להישאר בבית שהם כל כך סקסיסטיים.
נראה שההערות הללו מתחלקות לשתי קטגוריות מובחנות ומעיקות באותה מידה:
1) הקטגוריה אתה-לא-אמיתי-איש;
2) קטגוריית הו-מי-גוש-אתה-גיבור.
הקטגוריה 'אתה-לא-אמיתי' היא סקסיסטית מכיוון שהיא מרמזת שגידול ילדים הוא "עבודת נשים". אם אדם עושה משהו יותר מרמת התקשרות של דון דרייפר, הוא איכשהו משפיל את גבריותו שלו. באופן דומה, קטגוריית הו-מי-גוש-אתה-א-גיבור היא הצד ההפוך של אותו מטבע סקסיסטי. מנטליות זו נשענת על ההנחה שבן זוגי הוא אנומליה. גברים שדואגים לילדיהם חייבים לשבח את הערכה רבה מכיוון שהם לא צריכים לעשות זאת. הם ממשיכים בעבודה שבן הזוג שלהם (כנראה שנשים בתרחיש זה) אמור לעשות.
שתי הקטגוריות הבעייתיות הללו מסתמכות על הנרטיב כי: מערכות יחסים בין הורות הן מונוגמיות, הטרוסקסואליות ורעידות; גברים הם כמובן מפרנסים; נשים מטפחות באופן טבעי; וכי התפקידים המגדריים המסורתיים של התרבות האמריקאית הם ברירת מחדל ומועדפים.
אז בפעם הבאה שאתה פוגש אבא שוהה בבית נסה להימנע מהדברים האלה שאנשים אומרים לאבות שהייה בבית שהם כל כך סקסיסטיים.
"חייב להיות נחמד"
מה עם קבוצות פאפא ואני? לאן אבא שהייה בבית הולך לחיברות ותמיכה שהייה-בבית-הורה נחוץ? המסר התמידי והבלתי נאום הזה, לפיו אמהות צפויות להיות בבית ואילו צפויים לאבות לעבוד, מזיק לרווחתם הרגשית של אבות השוהים בבית. כל קבוצה להורים ולילדים שקורה במהלך היום מסומנת לאמהות. אנו חיים גם במצב די פרוגרסיבי. אז אם זה ככה כאן, אני מוכן להמר שזה ככה ברוב המקומות. האבות לא משחקים עם הילדים שלהם? האם אבות לא זקוקים לתמיכה רגשית?
אני בטוח שחלק מהקבוצות יתקבלו בברכה לאבות. אבל אם בן / בת הזוג הוא דומה לשלי, שפת ההדרה לא הייתה מספיק רצונית כדי לא להיות שווה את הסיכון לשאול.
"אז מתי אתה הולך לקבל משרה אמיתית?"
זה פוגע בכל הורה שהייה בבית. עם זאת, כאשר מופנים ספציפית לאבות יש רובד נוסף שמרמז על איכשהו לבזבז את הגבריות שלהם בגידול ילדים. מדוע אב צריך לעבוד מחוץ לבית כדי להוכיח את ערכו בחברה זו?
"אבות הישארו בבית? היו לנו גם כאלה ביום שלי. הם נקראים פדיחות."
מישהו אמר ברצינות את זה לבן זוגי. WTAF?
מה עולה אצלי סביב זה? כל כך שמחה ששאלת. אני אספר לך. הבחור שאמר שזה לא יכול היה להיות אבא טוב. איך לכל הרוחות היית יכול לומר זאת להורה אחר שהקריב כל כך הרבה ודאג כל כך עמוק בכל יום ויום לצאצאיהם? שלא לדבר על כך, אם הוא קונה את המסע "מקום של אישה נמצא בבית" אז ההערה הזו די חושפנית לגבי האופן בו הוא מרגיש באמת עם ערך הנשים.
"אתה לא דוגמן תפקיד חזק"
כשהילדה שלי יצאה כטרנסג'נדרית, אחד מבני משפחתי אמר שאם רק הייתה לה "מודל גברי חזק", לא תהיה לה זהות מגדרית "מבולבלת". WTAF?
ראשית, ההורות איננה הופכת טרנסג'נדר לילד יותר מכפי שהיא הופכת סיסג'נדר לילד (כלומר לא טרנסג'נדר). אם זה קורה רק במשפחות אולטרה-ליברליות, לאנשים הטרנסג'נדרים לעולם לא יהיו הורים שמרנים. מכיוון שאנו יודעים שלאנשים טרנסג'נדרים יש הורים שמרנים, זה לא משהו שם. שנית, היות אבי נוכח אוהב ואהבת "מודל לחיקוי גברי חזק" אינם בלעדיים זה לזה.
"מה יש לאשתך לומר על זה?"
מספר אחת, הם מניחים שיש לו אישה. מספר שתיים, השאלה הזו, גם אם אתה מתלוצץ, היא AF מסוכנת. לא רק שאתה מחטט במערכת היחסים של מישהו עם שאלה אחת פשוטה ונמרצת. אבל אתה מניח שמה ש"רעייתו "חושבת הוא שלילי מטבעו. כאילו "אשתו" אפשרה לעצמה להתפזר בהסדר הזה תוך כדי תיעוב של שיש בן זוג תומך בבישול, ניקיון ואהבת ילדיה. בסדר.
"אשתך נפטרה?"
אני משוכנע שלפעמים אנשים לא חושבים לפני שהם מדברים. האם זה באמת הדרך היחידה שבה אב אכן דואג לילדיו? אם אמם נפטרה? אם אתה שואל זאת, כמה מעט אתה חושב על גברים?
ישנם המון סיפורי תרבות על שבחים לאבות על כך שאמהות עובדות אמורות לעשות. אבל הרשו לי לומר לכם, בן זוגי לא חווה את השבחים. אפילו בדקתי איתו במהלך כתיבת המאמר הזה. הוא רואה את הסיפורים ומודע לתיאוריה התרבותית שאומרת שאבות שהייה בבית זוכים לשבחים.
"אתה כל כך נהדר בהיפוך מתפקידי המגדר"
אני מבין שזה אמור להיות מחמאה. אז אני רק ארים כאן מראה לאנשים שאומרים את זה. תפקידי מין מכל סוג פוגעים בכולם.
האם כולנו סוף סוף יכולים להסכים שההורים הורים להורה, ללא קשר לזהותם המגדרית? אם מערכת היחסים שלכם היא נישואים מונוגמיים, בני המין השני, שבהם אמא נשארת בבית ואבא הולך לעבודה וזה עובד בשבילכם? ואז מדהים! מערכת היחסים שלי אינה מבוססת על סטריאוטיפים מגדריים ישנים ועובדת בסדר גמור! אנא השאר את החפירות המגדריות והציפיות הארכאיות מחוץ לאינטראקציות שלך עם בני אדם אחרים.
באשר לנו, לא "הפכנו" אף "תפקידים מגדריים". אנחנו שותפים לחיים. במשך שבע שנים הוא נשאר בבית ועבדתי כי אהבתי את העבודה שלי והטיפול בילדים הוא יקר בהלה. עכשיו, לאחר פיטורים לא צפויים, שנינו עובדים. גמישות, מתגלגל עם אגרופים ושיתוף בעומס החיים? כך עובד השותפות.
