תוכן עניינים:
יש המון אפשרויות העומדות לרשותך בזמן שאתה מתכונן ללידה, במיוחד כשמדובר בטיפול בכאב. יש שיעורים שילמדו אתכם טכניקות בהן תוכלו להשתמש, מנטרות בהן תוכלו לעקוב וכמובן תרופות שתוכלו לקחת. היום הייתי רוצה לדבר על תרופות אלו, ולכן ביקשתי מנשים לתאר איך מרגיש לידה נרתיקית תרופתית. אני מאמין שנוכל ללמוד מההתנסויות של אחיותינו, ולשמוע מה אפשרי זה יכול לעזור לך להחליט מה נכון ממך.
כשהתכוננתי ללדת את ילדתי השנייה, ידעתי להיכנס שאני כמעט בוודאי הולכת "ללכת על התרופות", כמו שאומרים. ילדתי הראשונה הייתה בניתוח חירום, אך חוויתי 18 שעות של עבודה פעילה, התחלתי לסיים, לפני שהסיעו אותי לחדר הניתוח. רציתי לעבוד כל עוד יכולתי בלי לקבל אפידורל, אבל כששעה 13 התגלגלתי הייתי מוכן. זה נכנס מהר ונפעמתי בהקלה רפה. "זה הדבר הכי טוב שעשיתי בחיים", אמרתי לבעלי. "כאילו … זה מדהים. אני לעולם לא אקבל את התרופות. זה הכי טוב." זה כנראה נשמע כאילו הייתי גבוה, אבל באמת לא הייתי. הייתי לגמרי נוכחת, אבל הייתי מסוחררת מכל העניין "שלא סבלתי מכאבים כל כך נורא אחרי כל כך הרבה זמן". אז כשהתינוק מספר שתיים הגיע, חיכיתי עד שהכאבים שלי יתחילו לגבות את גופי וקיבלתי את האפידורל שוב. אבל עכשיו הייתי סקרן: מה זה הולך ללדת באופן פעיל תוך הרדמה?
מסתבר שהאפידורל שלי חילק כמעט לגמרי ברגע שהגיע הזמן לדחוף את התינוק הזה בן תשעה פאונד. מזלי. למרבה המזל, יכולתי לשאול כמה נשים אחרות שהיו בעלות תובנות מגוונות ומעניינות, והנה מה שיש להן לומר על חוויות הלידה הרפואית שלהן:
אמנדה
ג'יפי"זה מרגיש כמו לידה רגילה, אבל בלי כאבים רבים. אתה עדיין מקבל תשישות לידה זו, ובדומה לניתוח ברגע שהתרופות מתבלות, האגרטל שלך שם כדי לספר את הסיפור על מה שקרה."
טיה
ג'יפי"היו לי שתי חוויות עם זה. עם הראשוני זה היה אינדוקציה. הכאב היה ניתן לניהול עד שהם שברו את המים שלי עם פיטוצין. ואז לא יכולתי לפקוח את עיניי הייתי כואב כל כך. האפידורל הרגיש כמו גל הקלה רוחצת את גופי. לא יכולתי לזוז אבל לא היה אכפת לי. פשוט ניסיתי לנוח ואז הרגשתי לחץ כשהגיע הזמן לדחוף. כן, ידעתי מתי לדחוף.
עם השנייה שלי עברתי מאפס ל -60 מבחינת העבודה. הגעתי לחדר בבית החולים וביקשתי תרופות בהקדם האפשרי. היו לי את פנטניל 'להוריד את הקצה'. האחות אמרה, 'זה עשוי לגרום לך להרגיש כאילו שתית כמה כוסיות', וזה נשמע מענג כי באמת רציתי מרגריטה והייתי על ארבע הגניחות קצת מכאב. הפנטניל היה קר ואז הרגשתי מעט ערמומי, אבל בעיקר הקלתי. עדיין יכולתי להרגיש את הצירים ועדיין הייתי צריך לנשום ולעבור דרכם, אבל כבר לא הרגשתי שאני גוסס. ואז קיבלתי את האפידורל המלא. זה נראה חזק יותר, בזה שאני רעד וקר, אבל הלחץ לדחוף היה הרבה יותר עז וכואב עם השנייה. לא הרגשתי את 'טבעת האש' כשהייתי גומרת בפעם הראשונה, אבל עשיתי את הפעם השנייה.
הקקי הראשון אחרי לידה היה בהחלט גרוע יותר מהלידה."
סנדרה
ג'יפי"הרגשתי שהגוף שלי עובר שינויים שהייתי רדום אליהם. לא יכולתי להרגיש מתי לדחוף, או אם אני באמת דוחף, ולכן הכונן לדחוף לא היה שם ממש. לא יכולתי להרים את עצמי גם רגליים; תחושה ממש סוריאליסטית."
ג'ניפר
ג'יפי"לאחר שקיבלתי את האפידורל הרגשתי עדיין כמה מהצירים בצד שמאל. הצלחתי להרגיש כשהם התחילו והרגשתי את עצמי דוחף, אבל זה היה הרבה פחות כואב מאשר לפני האפידורל. יכולתי להירגע בין התכווצויות ולהיות ברגע וליהנות ממה שקרה. יכולתי להרגיש את הלחץ של בני יורד וזו הייתה התחושה הכי מדהימה כשדחפתי אותו החוצה. זה היה כמו רגע גדול של לחץ ואחריו פרץ אנרגיה ואז הכל נרגע. אני זוכר שהרגשתי כל כך גאה בעצמי וכך גם ביראה ממה שגופי היה מסוגל לעשות. זו הייתה חוויה כל כך יפה ומושלמת. הרגשתי כל כך מחובר לגופי וכל כך התחברתי לתינוק שלי באותו הרגע. לא שינו דבר. נולדו לי עוד שתי לידות וגינליות ובחרתי באפידורל בשתי הפעמים."
שאנון
ג'יפי"לידה תרופתית זה היה נהדר עבורי! הייתי רגוע מאוד במהלך הלידה, אכלתי ארטיק וצחקתי עם האחיות. כשהגיע הזמן לדחוף, עדיין הרגשתי מחובר לליבה שלי והרגשתי את הלחץ של הצירים ויכולתי להרגיש הבת שלי עושה את דרכה החוצה. זה היה נחמד רק להיות מסוגל להתמקד בדחיפה ולא בניהול הכאב שלי. החלק הגרוע ביותר היה למעשה לקבל את האפידורל. חוויתי גרוע עם ברז עמוד השדרה בגיל 14, הזכרונות האלה חזרו לרדוף אותי. היו הרבה דמעות וסטרס במהלך החלק הזה, אבל הפלגה חלקה אחר כך!"
קייט
ג'יפי"עשיתי 15 שעות ללא תרופות ואז החלטתי לקבל את האפידורל. הירך השמאלית שלי הייתה נקודת כאב בשבילי כל ההיריון שלי. דמות הכניסה באותה נקודה בסופו של דבר הייתה הנקודה היחידה שהייתה לי תחושה אחרי האפידורל. בעטתי פנימה. אני זוכר שחשתי שם תחושת חום זעירה עם כל כיווץ, אבל חוץ מזה כלום. כשדחפתי, כמעט ולא היו לי כאבים, בדיוק את הצורך הראשוני הזה לדחוף. אחרי, היו הרבה כאבים עם סיכות סיכות הרבה. ישיבה הייתה אני, אבל גם הדבר היחיד שרציתי לעשות.
בכנות, כאב לי כל כך הרבה במהלך ההיריון, אני זוכר שיש לי הקלה כזאת שהייתה בחוץ. אפילו לא לקחתי הרבה תרופות נגד כאבים. רק קצת מוטרין ללא מרשם."
ליז
ג'יפי"עם הראשון שלי, זה היה מדהים. ההקלה המתוקה של האפידורל הייתה כל כך מדהימה שהצלחתי לנמנם! זה התבלבל מספיק כדי שעדיין יכולתי להרגיש הכל כשמדובר בלידה, עם מספיק כאב שבא הרגשתי נוכחות. הרגשתי את גופי מספיק כדי לדעת מתי לדחוף ויכולתי לדעת מתי קפצתי (כן).
הפעם השנייה סביב הכאב היה קצת שונה (היה לי פיטוצין) והאפידורל עבד רק על מחצית גופי, אז הם נתנו לי מנה שנייה שהפכה אותי לחלוטין. לא הרגשתי התכווצויות, לא ידעתי מתי לדחוף, ולא הרגשתי שהתינוק יוצא (כמובן, הוא היה רק חמישה פאונד). זה היה קצת מרגיז לעומת המסירה הראשונה המושלמת. חלק ממני משאלות שקשחתי את זה בחצי סיקור כדי שאוכל להרגיש את לידתה של השנייה שלי."
מילי
ג'יפי"נולדתי תינוקות בכל הדרכים השונות: לידה וגינלית לא מתושרת, לידה וגינלית תרופתית וניתוח C. הלידה הנרתיקית התרופתית שלי הייתה החוויה האהובה עלי. ההחלמה בקטע של C הייתה קשה והתהליך עצמו לא היה ממש כאינטימית (אבל זה לא היה רע), והלידה הנרתיקית הבלתי-מורכבת שלי הייתה גיהינום על כדור הארץ. כאילו … בלי להיכנס יותר מדי לזה, בואו נגיד שכשאמהות לעתיד לבקש ממני עצות, אני אומר להן: 'קבל את התרופות הארורות!'"
אשלי
ג'יפי"אינטנסיבי, גדול, עוצמתי, כואב, אך נסבל. אני חושב שאיננו מורשה הייתי נכנס לפאניקה."
צפו בסדרת הווידיאו החדשה של רומפר, יומני דולה של רומפר :
בדוק את כל סדרות יומני הדולה של רומפר וסרטונים אחרים בפייסבוק ובאפליקציית ההמולה ברחבי Apple TV, Roku ו- Amazon Fire TV.
