הרעיון של פסק זמן הוא זה שנמצא תחת אש לאחרונה, במיוחד בקבוצות של הורים בני אלף שנה. פסק זמן מוגדר לעתים קרובות כדרך עצלנית, מבודדת ובלתי יעילה למשמעת את הקטנטנים שלך, והאמת היא שכאשר משתמשים בהם בצורה לא הולמת הם יכולים להיות. אז האם פסק זמן מזיק? חלקם עשויים לחשוב כך, אך לדברי מומחים, כאשר הם מיושמים בדרך המתאימה לגיל, פסק זמן יכול להיות כלי עוצמתי ביותר לסייע לילדים ללמוד ויסות עצמי ומודעות רגשית. ההבדל תלוי לחלוטין באופן שבו אתה ממקם אותם בתוך משק הבית שלך.
ד"ר ג'פרי ברנשטיין, דוקטור, פסיכולוג מורשה המתמחה בטיפול בילדים ומשפחתיים, אומר לרומפר שלפסק זמן יכולות להיות השלכות שונות מאוד על סמך השאלה אם אתה ניגש אליו עם מנטליות עונשית או מנטליות משמעתית. "משמעת נוגעת להוראה, " הוא אומר, "בעוד שעונש הוא על הצגת משהו שלילי, שלעתים קרובות לא משמש ללמד טוב מאוד." ברנשטיין מאמין שחשוב מאוד שפסקי זמן לא יוצגו באופן מביש שמכבה ילדים. במקום זאת, פסק זמן צריך לתת לילדים את האפשרות ללמוד על בחירותיהם, התנהגותם ורגשותיהם.
המאמן המשפחתי וכותב הטורים קתרין פרלמן, דוקטור, LCSW, מסכים. "פסק זמן הוא לא עונש, " היא אומרת לרומפר. "זה כפתור הפעלה מחדש." המטרה של פסק זמן יעיל היא להרגיע את הילד ולהפיץ את כעסו. זו גם דרך עבורך, כהורה, לקחת נשימה ולקבץ מחדש.
ג'יפילמעשה, הורים יכולים להיות הדוגמה הגדולה ביותר לילדיהם כיצד לבצע פסק זמן נכון, מציעה ברברה הארווי, מומחית לגיל הרך ומאמנת הורות אצל הורים, מורים ועורכי דין, בעיסוקה, היא מעודדת את ההורים לספר את תהליך הקצאת זמן בזמן שהם עוברים דרכו בעצמם, שכן חשוב לילדים לראות את תהליך הוויסות העצמי בפעולה.
"כאשר הורה לחוץ או זקוק להפסקה, " אומר הארווי לרומפר, "הם צריכים לומר בקול רם מדוע הם לחוצים והם צריכים פסק זמן כדי להירגע ולקבוצה מחדש. הם יכולים ללכת לשקט מקום בו הילדים שלהם יכולים לראות אותם, ולעשות משהו מרגיע, כמו לקרוא ספר, להאזין למוזיקה או לקחת כמה נשימות עמוקות. " כשתסיים עם הפגרה שלך, ובמצב נפשי רגוע, אתה יכול לחזור למה שעשית, ולהזכיר כמה פסק הזמן הזה עזר לך.
בואו נהיה כנים - כולם צריכים הפסקה לפעמים. ההכרה מתי אתה צריך להרחיק את עצמך ממצב, כיצד לבטל את הסלמת ההתנהגות והרגשות שלך, ולהיות מסוגל להצטרף מחדש לעולם כשמוכנים, הם כישורי חיים אדירים שניתן ללמד באמצעות פסק זמן. וכן, אחת הדרכים הטובות ביותר לעשות זאת היא לשנות את שיוך המילה, "פסק זמן" (או "הפסקה", או כל מה שתבחר להשתמש במשק הבית שלך), ממשהו שלילי למשהו חיובי.
קסנדרה דה סוזה, פסיכולוגית ילדים ופסיכולוגיה חינוכית מבריטניה, מתעקשת על חשיבות השיחה כחלק מתהליך הזמן הקצוב. "הרגשות והרגשות שהילד מרגיש הם אולי מהממים, מאתגרים וקשים", היא אומרת בראיון לרומפר. "הם בהחלט צריכים לדעת שזה לא בסדר לפגוע באחרים או לפגוע בדברים, אבל הם צריכים גם להיות תומכים בכדי לנהל את רגשותיהם הקשים, להרגיע את עצמם ולהסדיר את עצמם."
השתמש בשפה ובביטויים התומכים ומחזיקים את ילדכם רגשית, מציע דה סוזה. "אני יכול לראות שאתה מרגיש פגוע / מוטרד, ואני יודע שזה קשה", ו"זה בסדר להרגיש כועס / עצבני, אבל זה לא בסדר לפגוע / לזרוק ", יכול לעשות דרך ארוכה כדי לגרום לקטנה שלך להרגיש הבינו ומרגיעים.
פסק זמן יכול ללמד כישורי חיים חיוניים, כמו מודעות עצמית ורגשית. אך כדי לעשות זאת יש ליישם אותם בגישה הכוללת למידה, הבנה וצמיחה. פרלמן מוסיף "הורים ומורים צריכים לדגמן ולתמוך בהתנהגות פרוסוציאלית" במקום להסתמך פשוט על פסק זמן."
בביתנו אנו מתייחסים לפסק זמן להפסקות, ומקום הבחירה בפסק הזמן הוא אוהל המשחקים לילדים, מרוהט בשטיח נעים, שמיכה בהירה וכסא זרוע בגודל ילד ליד ערימת ספרים. אנו משתדלים לבלות בהפסקות כשאנחנו צריכים, ולמרות שלפעמים צריך לעודד את הילדים (או לומר להם) כשהם זקוקים להפסקה, האפשרות לזמן לבד תמיד זמינה. אם להיות כנה, כשאני מרגיש מוצף אישית, או על סף תסכול, היכולת לומר לילדים "אני צריך הפסקה", ונסיגה לאוהל למשך כמה דקות הצילה את כולנו מלהיות נתון לצעקות מיותרות. לכן כשמדובר בפסק זמן, אל תדפוק אותו עד שתנסה אותו.
