אמהות יקרות, כשתתחיל שנת לימודים נוספת אני מרגיש את החרדה שלי זוחל פנימה. כמו רובכם, אני בטוח, אני דואג שהילדים שלי יצליחו, יתיידדו, ישמרו על החוקים וישארו בטוחים בזמן הלימודים. אני חושב שלשלוח ילדינו לעולם זה מלחיץ, ללא קשר. אבל הפחדים שיש לי לבת שלי עולים על חששות בית הספר לטחנות. לבת שלי אלרגיה למזון מסכנת חיים, ואני מבועתת שהיא עלולה למות בבית הספר.
אם להיות כנה, אתם, אמהות עמיתים, אתם המקור העיקרי לדאגה שלי. אני חושש שאתה תביא את הילד שלי לסכנה פיזית ממשית. לא בכוונה, כמובן, אלא בכך שהיא לא זהירה, טועה או לא מתייחסת ברצינות לאלרגיה למזון שלה. הלוואי והייתי יכול לסמוך על כל אחד מכם ולשלוח את ילדתי לבית הספר ללא טיפול בעולם, אך אינני יכול. אני לא יכול מכיוון שסכנת אותה בעבר, ובזמן שהיא בסדר עכשיו אני כל כך חושש שבפעם הבאה שמישהו יתן לה אוכל היא לא יכולה להיות היא לא תהיה כל כך ברי מזל.
אני שומע את ההערות שאתה אומר כשאנחנו ההורים נרשמים למסיבות בחזרה ללימודים ומגלים חטיפים בכיתות. אני שומע אותך לוחש, "אני לא מאמין שאנחנו צריכים להביא אוכל ארוז מראש", ושואל, "מה העולם בא כשאנחנו לא יכולים לאפות קאפקייקס כמו שהאמהות שלנו עשו?" אני יודע שאתה מתוסכל כשאתה אומר, "אבל הילד שלי יאכל רק חמאת בוטנים. איך אוכל להאכיל אותו אם הוא לא יכול לקבל את זה בבית הספר?" וכל הערה - כל אנחה מהורה מתוסכל - מזכירה לי שבתי נמצאת בסכנה כשהיא בבית הספר.
אני מבין מדוע זה נראה לא הוגן. אני יודע כמה קשה להאכיל ילדים בררנים ולדעתי זה אחד החלקים הכי מתסכלים בהורות. אני בטוח שזה מעצבן להרגיש כאילו אתה נאלץ לדאוג עוד דבר שקשור לאוכל. אני בטוח שכללי בית הספר האלה, שמקימים למען ביטחונה של בתי, מקשים על חייך. סמוך עליי, הלוואי שהם לא היו נחוצים.
הבת שלי יכולה לחלות בצורה מדהימה, או אפילו למות, אם תיתן לה אוכל שהיא אלרגית אליו. ובכל שנה, לפחות פעם אחת, לילדה שלי יש תגובה אלרגית למזון שניתן לה מכיוון שהורה לא התייחס ברצינות לאזהרות שלי.
אבל הם הכרחיים, ולא רק לילד שלי, אלא לכל התלמידים האחרים הסובלים מאלרגיות למזון. אני בר מזל להפליא לשלוח את ילדיי לבית ספר שעובד בשקידה כדי לוודא שיש לנו תוכנית למניעת חשיפות מקריות, כמו גם תוכנית למה שקורה אם יש לה תגובה. אבל התוכניות הללו יכולות לעבוד רק אם כולנו לוקחים אותן ברצינות ונעבוד יחד. וזו הסיבה שאני מפחד. בגלל שאני צריך אותך. אני צריך שתהיי הכפר שלי. ואם אתה מסרב, זאת הבת שלי שתסבול.
אני חושב שחלק מהבעיה היא שכל כך הרבה משפחות אוכלות דיאטות מיוחדות מסיבות בריאותיות, אישיות, דתיות או פילוסופיות. בשיעורים של ילדינו ישנם מספר הורים שיעדיפו שילדיהם ישמרו על תזונה ספציפית. וכמובן, זה בסדר. הורים זוכים לבחור כיצד הם מאכילים את ילדיהם, ויש לכבד את הבחירה. זה לא עלייך, או על מישהו אחר, להחליט איך הילד של מישהו אחר מוזן. כצמחוני, אני חושב שזה גס רוח להפליא להפר את אמונו של הורה אחר על ידי הזנת הילדים שלהם משהו שהם לא אוכלים בדרך כלל.
הילדים שלך צופים ומקשיבים. בבקשה, תעשה טוב יותר. רווחת ילדתי, בדרכים רבות יותר מאחת, תלויה בכך.
אבל כשאני אומר "הילד שלי לא יכול לקבל את זה, היא אלרגית", זה לא אותו דבר כמו להגיד, "הילד שלי לא יכול לקבל את זה, אנחנו כשרים, אורגניים או פליאו." אלרגיות למזון אינן זהות להעדפות המזון. הבת שלי יכולה לחלות בצורה מדהימה, או אפילו למות, אם תיתן לה אוכל שהיא אלרגית אליו. ובכל שנה, לפחות פעם אחת, לילדה שלי יש תגובה אלרגית למזון שניתן לה מכיוון שהורה לא התייחס ברצינות לאזהרות שלי.
הילדה שלי נפגעה גם כתוצאה מאלרגיה למזון שלה. אז אנא זכרו שכשאתם מתלוננים, בקול רם, מול ילדיכם על כללי המזון של המסיבה או על מדיניות בית הספר, אתם נותנים שלא בכוונה לילדכם רשות לשפוט, לבייש ולהגחך את בתי. ולגבי משהו שהוא לגמרי מחוץ לשליטתה. הם מקניטים אותה. מתגרים בה. הם מנסים לגרום לה לאכול מאכלים מסוימים כדי "לראות מה יקרה". הם מסכנים את הילדה שלי והם גורמים לה להרגיש כאילו משהו לא בסדר איתה. הם מטילים ספק בתוקף האלרגיה שלה וקוראים לה שקרן כיוון שאתה חושב שהכל פשוט "מגוחך".
אני מקווה שלא תצטרך לשמוע הורים אחרים לוחשים על האלרגיות של ילדך בבית הספר, או להרגיש לא בטוחים לשלוח את ילדך למה שצריך להיות מסיבת יום הולדת משמחת או פונקציה בבית הספר.
הילדים שלך צופים ומקשיבים. בבקשה, תעשה טוב יותר. רווחת ילדתי, בדרכים רבות יותר מאחת, תלויה בכך.
אני מקווה בכנות שלעולם לא תצטרך לקנות EpiPen או לתכנן תוכנית לניהול תרופות מצילות חיים בבית הספר. אני מקווה שלא תצטרך לשמוע הורים אחרים לוחשים על האלרגיות של ילדך בבית הספר, או להרגיש לא בטוחים לשלוח את ילדך למה שצריך להיות מסיבת יום הולדת משמחת או פונקציה בבית הספר. אני מקווה שלעולם לא תצליח להרגיש את הרגשתי בתחילת כל שנת לימודים.
אבל אני כן צריך שתבין.
להבין שאלרגיות למזון של בתי הן אמיתיות. להבין שאכילת הדבר הלא נכון עלולה להרוג אותה. מבין שאני זקוק לעזרתך כדי לשמור עליה. מבין שאני יודע שזה אתגר וזה יכול להיות מתסכל, אבל שיש לנו את היכולת לשמור על כל ילדינו בטוחים אם אנו עובדים יחד.
אנא הבין שכאשר מתחילה שנת לימודים נוספת, אני סומך עליך.
בכנות, אמא לאלרגיה למזון
