באמצע שבוע ארוך נוסף באמריקה של הנשיא דונלד טראמפ, מצפוננו הקולקטיבי והחבוט קיבל הפסקה. ביונסה הודיעה, באמצעות פוסט אינסטגרם יפהפה, שהיא בהריון עם תאומים, והעננים הכהים שהיו האקלים הפוליטי הנוכחי שלנו נראו כאילו נפרדו (ולו לרגע). "ההיריון של ביונסה מציל אותנו" הם התגובה שכולנו זקוקים, רוצים ו (בכנות) מגיע לנו. אז תנעלו את נעלי הצעדה שלכם, הניחו את שלטי המחאה שלכם ותיהנו מכמה רגעים של כיף חסר בושה ובלתי מזויף על חשבון, ובכן, אנחנו.
האם נשמע מבחינה מוסרית להניח את תקוותיה וחלומותיה של עם שלם על כתפיהם המעצבות של שני עוברים? כנראה שלא, אבל אני לא כאן כדי לשפוט. תוך 12 יום בלבד בתפקיד, הנשיא טראמפ חתם על 18 צווים ביצועיים, כולל היפוך מדיניות מקסיקו סיטי והצו המנהל השנוי במחלוקת (שלא לדבר על לא חוקתי) לאיסור פליטים משבע מדינות ברוב המוסלמים. הוא תקף את התקשורת יותר מפעם אחת (כולל היום הראשון של חודש ההיסטוריה השחורה במהלך מסיבת עיתונאים) ומינה אנשים מפוקפקים לתפקידי ממשלה בכירים, כמו בטסי דה ווס וג'ף סשנס. במילים אחרות, קשה שלא להרגיש כאילו העולם שלנו עולה באש. היכנסו, כמובן, לביונסה.
עם פוסט מהיר, כמה מאות פרחים, רעלה ירוקה וראייה יפהפה וחבוטה לתינוק, ביונסה העניק לכולנו הפסקה קולקטיבית מהמציאות המפחיתה והאוה - כל כך מפחידה שאנו חיים בה כיום. בעוד ששני עוברים הגדלים אינם יכולים (ולא ישנו) לשנות את הפוליטיקה שלנו - כך שזה יועיל לכולנו להישאר ערניים ללא לאות ולהתנגד למדיניות שננקטת ומנהלתו נוקטת כעת, אך נחמד להרגיש, ולו לרגע, כי שני מושיעים שהולכים וגדלים באים להציל אותנו ברחמים ובחסד שהם ללא ספק יקבלו מאמם.
אז הנה לכם, במלוא הדרם: ציוצים מצחיקים שמוכיחים את התינוקות של ביונסה הם הגיבורים שאנו זקוקים להם, אך בהחלט לא הגיבורים המגיעים לנו. אחרי הכל, נתנו לטראמפ לקרות.
רואים? זה לא היה כיף? במשך כמה שניות יכולנו כולנו להוציא אנחת רווחה, ולהיאחז בחוזקה באמונה שמישהו (או, ובכן, שני אנשים) יבוא להציל אותנו מהמציאות הנוכחית שלנו.
עכשיו, בחזרה לסיפור בפועל: זה לא יקרה. אנו הולכים להציל את עצמנו, כך שאם אתם עדיין מחפשים להסתבך תוכלו לתרום ל- ACLU, להתקשר לנציגים שלכם ולהמשיך להשמיע את קולכם. התאומים של ביונסה ראויים להיכנס לעולם טוב יותר מזה בו אנו מתגוררים.
