תוכן עניינים:
כן, לרוב תינוקות הם רק שקי תפוחי אדמה אנושיים. וכן, לרוב כל מה שהם עושים זה לישון, לאכול, לקפוץ ולחזור. אבל כאמא אני יכולה לומר שזה לא קשה להבחין באישיותו המתהווה של התינוק, אפילו כתינוקות, ואני אישית מאמינה שתינוקות מראים תכונות אישיות מסוימות העוקבות אחריהם לפעוטות, לגיל הרך ומעבר לו. אחרי הכל, אין שני תינוקות זהים לחלוטין.
לדוגמא, בני הוא מסוג הילד שרק יעשה דברים בתנאים שלו. הוא גם מסוג הילד שייקח את זמנו ללמוד מיומנות, ואז לכאורה ישלט בזה בן לילה. הוא נולד יומיים לאחר תאריך היעד שלו, ונאלץ לשהות מספר שבועות ב- NICU. אולם לאחר שהתאושש סופית מבעיות הבריאות שלו, הוא הצליח לחזור הביתה עם אפס סיבוכים. כתינוק הוא היה איטי להתחיל עם מוצקים, אך לבסוף שלט בהם כשהיה טוב ומוכן. אותו דבר לגבי האכלה עצמית. אותו דבר עבור מעבר למיטת הפעוט שלו. אותו דבר לגבי אימון בסיר (לקח לו ארבע שנים להתייחס אליו ברצינות, ורק שבוע לשלוט בכל העניין של "להשתין בשירותים").
אז למרות שאני באמת מאמין שרוב האישיות שלנו סובבת סביב טיפוח, יש מה לומר על תכונות אישיות מובנות. זו הסיבה שביקשתי מכמה אמהות לחשוב מתי ילדיהן היו סתם תינוקות, ולשתף במה, אם בכלל, אישיותם ניתן היה לצפות מוקדם. הנה מה שהם שיתפו:
ג'ודי, 38
