"לילה עראס" בריקודים עם כוכבים סיימו עם "ריקודי הקבוצה" הצפוי. בראשות ג'יימס הינצ'ליף ושרנה ברג'ס, צוות צוות ב- DWTS ביצע ואלס וינאי לשיר הנושא של Outlander. שהוא, כפי שלמדתי זה עתה, בעצם שיר סקוטי בן 300 שנה. השופטים אהבו את המספר היפה והקבוצה השיגה את הציון הגבוה ביותר של הלילה.
כמו שאמרה קארי אן אינבה, ריקודי הצוות הם לרוב סופר אנרגטיים וכוחניים, ואילו הוואלס הזה היה די זורם ויפה יותר מכל דבר אחר. היא גם קראה לזה הריקוד האהוב עליה של הלילה. (אותו דבר.) התלבושות הצבעוניות המוארכות של המאה ה -18 בשילוב התאורה הפשוטה, וכמובן השיר העתיק שהפך לי מוכר להפליא במהלך עונות הטלוויזיה האחרונות, הפכו אותו למהנה מאוד לצפייה. כמו שאמרו כל השופטים, זה היה מסונכרן בצורה מושלמת ובוצע יפה. למעשה, קארי אן אמרה שאיש לא בלט. זה היה למעשה דבר טוב, שכן זה התאים לחלוטין לנושא הריקוד. די בכנות, השגרה הזכירה לי את אחד מריקודי הלהקה שבדרך כלל פותחים את המופע. זה היה כל כך מלוטש, וזה נחמד לצפייה. אפילו רקדנים שחשבתי שהם בצד החלש יותר, כמו מורין מקורמיק וראיין לוכטה, ביצעו מצוין.
הריקוד לקבוצה היה חשוב בסיבוב זה מכיוון שהוא נתן למתמודדים הזדמנות נוספת להשיג כמה נקודות נוספות ובתקווה להציל אותם מחיסול. קארי אן כינתה את הריקוד "שלמות!" והעניקו לקבוצה 10. לן גודמן וג'וליאן הו העניקו לו 9, ואילו ברונו טוליוני גם העניק לקבוצה 10 נלהב (לפעמים אני תוהה על מערכת הניקוד, בכנות).
הנקודות הנוספות האלו עזרו אולי לראיין, שאיני יכול לדמיין שהוא ארוך יותר לתחרות הזו. אך למרבה הצער, הם לא הספיקו לשמור על מורין. היא ובן זוגה, ארטם, הודחו בסוף המופע, למרות ההופעה היפה בריקוד הקבוצה, ומאמץ סולידי באמת בראשון שלהם.
עכשיו אני הולך לבילוי בשבוע הבא בניסיון להוציא את השיר הזה מהראש שלי.
