לרוב, אני מעריץ ענק וחסר בושה של סרטי חג. אבל אני חייב להודות שזה אכן יהיה קצת מייגע כשאני לעתים רחוקות, אם בכלל, רואה את החוויות שלי מהשתקפות אלי. וכאמא לבן לבן בן 3, וסופרת שמכסה הורות ואמהות באופן ספציפי, זה מרגיש כאילו יש מעט מאוד בז'אנר סרטי החג למישהו כמוני לצרוך, ליהנות ולהמליץ לאמהות אחרות.
כמובן שההופעה האחרונה של הסרט Bad Moms Christmas היא בהחלט התחלה טובה. אך מדוע לקח כל כך הרבה זמן להתחיל להראות שאמהות ראויות להיות דמויות מרכזיות, במיוחד כאשר הכאוס של החגים הנו נושא עוצמתי? וחשוב מכך, מתי אנו, כחברה אובססיבית בתקשורת, נתחיל בפועל להזדהות עם אמהות במהלך תקופת החגים?
כשגדלתי צפיתי בבית לבד בכל עונת חגים, ואפשר לומר שהאמא, קייט מקליסטר (בגילומה של קתרין אוהרה) שאין דומה לה, היא דמות ראשית בסרט. חוץ מזה, ובכן, היא לא. כן, כל הנחת היסוד היא שקווין מקליסטר הקטן (מקולי קולקין) נכנס לריב עם משפחתו (קרא: אמו, שהיא, ללא ספק, מבשרת כל הדברים האכזריים והלא שגרתיים) וסופה בבית … לבד. נשכח. נשאר מאחור. צל של מחשבה בתקופה כאוטית. טעות חמורה שביצעה, ניחשתם נכון, האם הרשלנית.
כאם שמנסה "להפיץ שמחת חג המולד" במהלך החגים, אני יודעת שההורים יכולים ליהנות מכל צפייה בדמות מותשת שמנסה לקיים בית מסיבי ביחד במהלך התקופה הקשה ביותר מבחינה כלכלית.
ואז הסיפור מתעד את הממצאים השגויים של קווין כשהוא מנסה לשרוד בכוחות עצמו בבית (ובחלקו השני, מלון מפואר בניו יורק). כשאנחנו כן רואים את קייט, היא עסוקה בלנסות לגרום למשפחתה לעשות זאת או אחרת, או שהיא עושה כמיטב יכולתה לחזור לבנה במהירות האפשרית. כל הבלגן הוא של קייט לתקן. איש אינו מאשים את אביו של קווין או את דודו המוזר או את אחיו הרבים והרבים. הם מאשימים את קייט כי היא כמובן האמא.
באופן אישי, אני מעריך את הדמות של קייט יותר עכשיו כשאני עובדת יתר על המידה. היא פגומה, כמו כל אחד אחר, אבל היא גם אם אכפתית שתעשה ליד כל דבר כדי לחזור לילדה בזמן לחג המולד. מדוע סרט כמו Home Alone לא יכול להתקיים לגמרי מנקודת המבט של האם? זה עבד עבור מטוסים, רכבות ומכוניות. כאם שמנסה "להפיץ שמחת חג המולד" במהלך החגים, אני יודעת שכל ההורים יכולים להפיק תועלת מצפייה בדמות מותשת שמנסה לקיים בית מאסיבי ביחד במהלך הזמן המתקשה ביותר, הקשה ביותר מבחינה כלכלית.
אימא בולטת אחרת בסרטי חג היא דוריס ווקר (שגילמה במקור על ידי מורין אוהרה, ובשנות ה -90, על ידי אליזבת פרקינס), מנס ברחוב 34. למי שאינו מוכר, זה סיפורה של ילדה קטנה שגדלה כדי לא להאמין בסנטה קלאוס. אולם בסופו של דבר היא פוגשת את קריס קרינגלה האמיתי, וכתוצאה מכך מאמינה סוף סוף בקסם של חג המולד. הילדה הקטנה גודלה על ידי דוריס, כך שאמא אוטומטית היא הדמות שאינה משתלמת. היא עובדת קשה, עצמאית, מצליחה ובראשית, אבל רוב האנשים שצופים באופן אוטומטי חושבים, "איזו מין אמא לא מאפשרת לילדה להאמין בסנטה?"
אולי היא לא רצתה לצלול לתפיסה הפטריארכלית שאנחנו צריכים להיות "טובים" על מנת לקבל מתנות מאיזה בחור מזוקן שצופה בנו כל היום (והלילה!)? אולי היא רצתה שבתה תאמין בעצמה ובאנשים אמיתיים אחרים, במקום זאת? בלי קשר, בסוף הסרט אפילו דוריס נאלצת להאמין באיש הלבן החזק בחליפה האדומה המכובדת. אבל כמה עוד אנו באמת נדע על דוריס, חוץ מזה שהיא בעצם "הנבל" של הסיפור?
הם מכירים בכך שאמהות חשובות, אבל האם הן בעצם נותנות לנו לאמהות קול?
יש חריג קטן לחסר הכללי בדמויות אמא מעוררות השראה בסרטי חג, אך רק כשהיא משמשת כמטריארך של משפחה גדולה. אנו רואים זאת בסרטים כמו האבן המשפחתית, חג המולד הזה, מה בישול ושום דבר בחגים. לכל אחד מהסרטים האלה יש צוות דמויות ארוך, ויש מטריארך שיש לו תפקיד מרכזי ביחס לילדיה. אבל בעוד שאנחנו מכירים את האמהות המתאימות רק מעט, הסרטים ממש לא עוסקים בהם. מדובר בערך בכל הדינמיקה המשפחתית, שכן, עלולה ללכת לאיבוד או לפחות אחרת אם לא הייתה תמונה של אימה, אך עדיין לא מצליחה להדגיש אמהות כבני אדם אוטונומיים. הם מכירים בכך שאמהות חשובות, אבל האם הן בעצם נותנות לנו לאמהות קול?
ג'יפיישנם כמה סרטים הסמוכים לחג שעשויים למעשה לתת לאמהות תפקיד חשוב, קצת יותר ברור. קחו לדוגמא נשים קטנות. מרמי היא אם חזקה ועצמאית המגדלת את ארבע בנותיה בזמן שאביהן לא נלחם במלחמה. היא מגדלת את בנותיה להיות גם נשים חזקות ועצמאיות העוקבות אחר חלומותיה. הסרט (והספר עליו הוא מבוסס) לא מתרחש רק סביב החגים, אז אני לא יודע אם הוא מסמך כסרט חג. ושוב, הכוכבים האמיתיים הם הבנות עצמן. אני נותן למרמי קרדיט, אבל בכנות, אני לא חושב שבכלל באמת הכרנו עליה הרבה לבד, מחוץ לקשר שהיא מטפחת עם משפחתה.
יש גם בית לחגים, בו הולי האנט מככבת כסוג של אימא שיצא לך להתיידד איתה או שאתה עצמך. בסרט, קלאודיה (בגילומה של האנט) פוטרה זה עתה מעבודתה ופונה לבית ההורה שלה לחגים. יש לה בת בעצמה, אך הבת מחליטה לבלות את חג ההודיה עם החבר שלה במקום עם אמה. זה אחד הסרטים היחידים, בחופשה או אחרת, שם אנו רואים אמא לא ממש משחקת בתפקיד האם, אלא כאדם עצמאי, עם הורים משלה, אחים משלה, ויחסים משלה. לעזאזל, היא אפילו מסתדרת עם דילן מקדרמוט.
הייתי מקבל כרטיסים לסרט על אמא שהיא גם גנב ומתחזה לסנטה בקניון להיסט הגדול הבא שלה סנטה רע.
ואז, כמובן, יש את קלאסיקות חג ההולמרק. אוהבים אותם, שונאים אותם, או סתם מתעלמים מהם (מכיוון שהם ידועים לשמצה בגלל חוסר גיוון בוטה ומתארים נשים נזקקות ותלותיות משותפות), הם ממשיכים להיות פופולריים בעונת החגים. האם הסרטים האלה נותנים לאמהות קול? יש את Northpole, סרט על ילד שמנסה להכניס את אמו החד הורית המועסקת מדי (אותו מגלמת טיפאני ת'איסן מ- Saved By The Bell) לרוח החג. יש חג מולד אצל קרטרייט, סרט על אם חד הורית אחרת (אותה מגלמת אלישיה ויט) שמחפש לעשות מזומנים נוספים על ידי קבלת עבודה לחופשה. היא פוגשת בחור וחייה משופרים באורח פלא. ואז יש עזרה לחגים, סרט נוסף על אם חד הורית הזקוקה לעזרה בכניסה לרוח חג המולד.
אז לא: הסרטים האלה לא עושים את המורכבות של האימהות ללקק צדק בכל מה שקשור לסיפור סיפורים. למעשה, זה כמעט מרגיש שהסרטים האלה נועדו לגרום לאמהות להרגיש רע (במיוחד אמהות יחידניות) על כך שלא להיות תמונה מושלמת.
ג'יפייכולתי להמשיך, בהרחבה, על חוסר הייצוג של אימהות בסרטים. אנחנו כל כך הרבה יונים - כאם חד הורית העייפה או העמוסה, או האמא העובדת הקרה והעמוסה, או המטריארך העייף והעסוק שצריך להחזיק את זה יחד למשפחה - שלרוב אנחנו בדרך כלל חד ממדיות, מביטות יתר, דמויות משעממות.
הייתי רוצה לראות סרט חג על אמא שעוברת על הרפתקה פראית ועמוסת קנאביס כמו חג המולד של הרוול וקומאר, למעט אולי הכוחות שמטילים אילנה גלזר ואבי ג'ייקובסן. הייתי מקבל כרטיסים לסרט על אמא שהיא גם גנב ומתחזה לסנטה בקניון להיסט הגדול הבא שלה סנטה רע. לעזאזל, לורן גרהאם עדיין יכולה לשחק את האמא החד הורית שאוהבת להתארגן בחדר הלבשה, כי נחשו מה? אמהות לסביות, אמהות דו מיניות ואמהות משונות קיימות בעולם! איפה לעזאזל הם בסרטים, הרבה פחות בסרטי חג?
כן, חג המולד של אמהות רעות הוא התחלה, אבל מבחינתי יש לנו דרך ארוכה הו-הו.
בדוק את סדרת הווידיאו החדשה של רומפר, יומני דולה של רומפר :
צפו בפרקים מלאים של יומני דולה של רומפר בפייסבוק צפו.
